ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
|
1976-04
19/12/2013
|
בפני השופט:
1. ישעיהו שנלר
2. ד"ר קובי ורדי
3. רות לבהר-שרון
|
| - נגד - |
התובע:
1. אלכס זייפמן
2. מטבע חברה למסחר ומימון
3. אלדר סוכנות לביטוח בע"מ
עו"ד רם פרייס
|
הנתבע:
עיריית תל אביב-יפו
עו"ד ציפי ליפשיץ
|
| החלטה |
1. ביום 23.9.09 ניתן על-ידנו פסק דין, בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן:
פסק הדין).
המערער 1 פתח תיק הוצאה לפועל לשם גביית הוצאות שנפסקו לטובתו במסגרת פסק הדין, וכך גם עתר לצו עשה לעריכת התחשבנות, הכל בהתאם לאמור בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל, אשר לפיה התבקשה הבהרת פסק הדין, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן:
החלטת ההוצל"פ).
2. מדובר בסכסוך רב שנים בין הצדדים, ונפרט תמצית ההליכים.
ביום 26.1.04 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל-אביב, במסגרת תובענה שהגישו המערערים כנגד המשיבה (להלן:
העירייה), ובה נפסק כי יש מקום לקבל את טענת המערערים בדבר תשלומי יתר, אשר שולמו נוכח טעות ורשלנות העירייה במדידת השטח, ובאופן שנגבו תשלומים בגין 6 מ"ר ביתר. הגם שכך, נקבע כי המערער זכאי לזכות הקיזוז בגין גבייה עודפת של 6 מ"ר, לתקופה החל מיום 16.6.96 בלבד.
המערערים הגישו ערעור על פסק הדין עוד ביום 21.3.04.
ביום 24.1.07 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים להצעת בית המשפט, לפיה
"... לצורך נסיון
לסיים את התיק ללא צורך בהכרעה, ימונה על ידי בית המשפט בודק חיצוני שיקבל לידיו את כל הנתונים הרלוונטיים, יגיש לבית המשפט את השורה האחרונה, בהתחשב בטיעוני הצדדים (הבודק יקבע מה היה מצב החשבון אלמלא היתה טעות בחישוב השטח). עם קבלת חוות הדעת, תקבע ישיבה נוספת לפני המותב" (הרכב כב' השופטת הילה גרסטל, סגנית נשיא כתוארה אז).
3. בדיון שהתקיים ביום 6.11.08 הוצע על-ידי בית המשפט (להלן:
הצעת בית המשפט), כי בית המשפט יפסוק לפשרה בהתאם לדרך שפורטה לעיל, תוך שצוין, בין השאר, בהצעה
"... מהו הסכום שהמערערים יהיו זכאים לו נכון ליום הגשת המרצת הפתיחה, או ליום הודעת הקיזוז", כך גם כי
"ביהמ"ש יקבל את חווה"ד המפורטת של המומחה, ואשר יפסוק יחשב כעומד לזכות המערערים במועד הקובע כדלעיל. בהתאם, הצדדים יערכו את החשבונות המתבקשים מהמועד הקובע ועד מועד פסה"ד של בימ"ש זה...".
4. בפסק הדין מיום 23.9.09 פסקנו בסעיף 2:
"... כי המערערים זכאים לקזז בגין תשלומי יתר ששולמו למשיבה בגין הנכס, סך של 80,000 ש"ח נכון ליום 16.06.2003 (להלן - המועד הקובע)".
ובסעיף 3:
"בהתאם, הצדדים יערכו את החשבונות המתבקשים מהמועד הקובע ועד למועד מתן פסק דין זה".
כך גם מצאנו לנכון לחייב את העירייה לשלם למערערים את הוצאות המשפט בבית משפט קמא, דהיינו האגרות, כשהן משוערכות, וכן שכ"ט עו"ד בסך 12,500 ש"ח בתוספת מע"מ.
5. בהחלטת ההוצל"פ פורטו טענות הצדדים באשר לאופן פרשנותו של פסק הדין.
העירייה טענה כי האמור בסעיף 3 לפסק הדין, עניינו הוראה חישובית/אריתמטית בלבד, ולפיה יש להתייחס למועד הקובע כמועד על-פיו בוחנים את יתרת חוב הארנונה בהתאם לתדפיסי העירייה. כך משערכים את יתרת החוב מהמועד הקובע ועד למועד מתן פסק הדין, ומהתוצאה שתתקבל בהתאם להוראת סעיף 2 לפסק הדין, יש לקזז את הסך של 80,000 ש"ח.
מנגד, המערער טען כי הוראת סעיף 3 עניינה עריכת התחשבנות מהמועד הקובע ועד למועד מתן פסק הדין, וזאת לשם בחינת השאלה האם קיים חוב ארנונה, ואם כן - מה שיעורו.
כב' רשמת ההוצל"פ סברה כי קיימת אכן אי-בהירות, הגם שניתן לפרש את פסק הדין בשני האופנים, ועל כן התבקשה ההבהרה הבאה:
"א. האם הוראת סעיף 3 לפס"ד, אשר קובעת כי הצדדים יערכו "חשבונות מתבקשים" מתייחסת לתחשיב האריתמטי שנקבע בסעיף 2 בלבד (כטענת העיריה) או שכוונת סעיף 3 היתה כי הצדדים יערכו התחשבנות לצורך בחינת גובה חוב הארנונה כלפי עיריית ת"א, מהמועד הקובע ועד למועד פסק הדין (כטענת מר זייפמן) המזכירות תודיע על ההחלטה בדחיפות לבאי כוח הצדדים.
ב. עוד יש לקבל הבהרת בית המשפט ביחס לשאלה אם וככל שקימת יתרת חוב ו/או יתרת זכות למי מהצדדים כתוצאה מההתחשבנות, מהו התוקף של תוצאת ההתחשבנות מבחינת המשך ניהול הליכי ההוצאה לפועל".
לאור האמור, נדרשו הצדדים להגיש טענותיהם בהתייחס לשאלות ההבהרה.
יוער, כי לפחות חלק מהנטען הינו חזרה על טענות שנטענו במסגרת הדיונים השונים, ולאו דווקא כהתייחסות לשאלות הנדרשות. משכך, נידרש לאותן טענות הקשורות למתן החלטה בהתאם להחלטת ההוצל"פ בלבד.