ע"א
בית המשפט העליון
|
1397-13
08/04/2013
|
בפני כבוד השופט:
צ' זילברטל
|
| - נגד - |
המערערים:
1. פרופ' שאול לדני
2. ולדימיר בורדוצקי
3. רחל טלמור
4. יעל מטלון
5. עזבון יורשי המנוחה מלכה יחיאלי ז"ל
6. שושנה אוקנין - נמחקה
7. שרה שריקי
8. שולמית מנור
9. עזבון ויורשי המנוח סעדיה יחיאלי ז"ל
10. אלדנפירי מהא - נמחקה
11. דנפירי ג'לילה - נמחקה
12. דנפירי ניזר
13. דנפירי חולוד
14. דנפירי נאיפה
15. אלדנפירי ודאד - נמחקה
16. דנפירי עבד אלרחמן
17. דנפירי עבד אלכרים
18. דנפירי קאותי
19. אלדנפירי סיהאם - נמחק
20. דוגי עלי
21. אלדנפירי חאלד
22. אלדנפירי חמזה
23. אבו סוילם אבתסאם
24. אבו גליון מוחמד
25. סראחין נאיץ
26. שליבי הודד
27. אבו חבאק פאיז
28. אבו סוילם סמיר
29. אלדנפירי אלא
30. אבו עפאש נאיפה (נעימה)
31. אלדנפירי רחמה
32. אלולידי עאליה ז"ל - נמחק
33. צליח אינתיסר
34. אבו סוילם פאטמה
35. אבו צליח פאטמה - נמחקה
36. חאלד אבו סוילם - נמחק
37. אבו סוילם חנן
38. אבו צליח יונס
39. אבו סוילם שטי
40. אבו סוילם עהוד
41. אלדנפירי נג'את
42. אלגרגאוי מלכיה
43. אבו סוילם אמירה - נמחקה
44. אלדנפירי זינב
45. אבו חאבק חוריה - נמחקה
46. דנפירי אשגאן
47. דנפירי יוסף
48. אלדנפירי סאלי
49. דלאל אבו סוילם
50. דנפירי סוניה
51. שאהר אלדנפירי
52. דנפירי הודה
53. מומחד אבו סוילם
54. אבו סוילם וורד
55. אבו סוילם נאדיה
56. דנפירי חדיג'יה
57. אבו צליח תעריד
58. אלפנדירי עידה
59. זאנה אבו סוילם
60. גרגואי חסן
61. אלדנפירי אימאן
62. דנפירי גאבר
63. סיי
עו"ד קובי קפלנסקי
עו"ד משה קפלנסקי
|
המשיבים:
1. רמת חובב מועצה מקומית תעשייתית
2. מדינת ישראל
3. תרכובות ברום בע"מ
4. אקוסול פתרונות אקולוגיים ישראל בע"מ
5. טטראברום טכנולוגיות בע"מ
6. כימקונטקט ישראל בע"מ
7. לוכסמבורג תעשיות בע"מ (מפעל לימא דלתא)
8. מטל טק בע"מ
9. מכתשים מפעלים כימיים בע"מ
10. כימאגיס בע"מ
11. קופולק (1949) בע"מ
12. טבע אסיא תעשיות כימיות בע"מ
13. פטרוכימים רמת חובב בע"מ
14. החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ
15. חברת החשמל לישראל בע"מ
16. מקסימה המרכזת להפרדת אויר בע"מ
17. כל בו גז 2002 בע"מ
18. גז גל (1990)
19. אביב תעשיות מחזור בע"מ
20. גז טכנולוגיות או.בי. בע"מ
עו"ד עזריאל רוטמן
עו"ד מיכל ברדנשטיין
עו"ד שרון שפר
עו"ד יורן גיל
עו"ד ניר קהת
עו"ד דנה אלמלח-כהן
עו"ד עמוס גורן
עו"ד יובל ראובינוף
עו"ד אורן מייל
עו"ד אבי אלרום
עו"ד אסף פוזנר
|
| החלטה |
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' סגנית הנשיא ש' דברת) מיום 9.1.2013 בת"א 1069/07, 1070/07, 1144/07, בגדרו נדחתה תביעת נזיקין שהגישו המבקשים לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לטענתם עקב חשיפה לחומרים מזהמים הנפלטים בתחומי המשיבה 1.
1. הפרשה ארוכה ובעלת מספר הסתעפויות, להלן יפורטו בקצרה אך עיקרי הדברים הנדרשים לענייננו. ראשיתה של הפרשה בשלוש תביעות נזיקין שהגישו המבקשים, 67 במספר, המתגוררים בסמוך לשטחי המשיבה 1 - מועצה מקומית תעשייתית רמת חובב (להלן: המועצה), נגד המועצה ונגד המדינה, בטענה כי נגרמו להם נזקי גוף שונים כתוצאה מחשיפה לחומרים מזהמים שנפלטו על-ידי המפעלים המצויים בשטחה של המועצה. עילת התביעה שנטענה כלפי המועצה והמדינה היא אי-מילוי חובתן על פי דין לפקח על אותם המפעלים. המדינה והמועצה הגישו הודעות צד ג' למשיבות 20-3 - מפעלים המצויים בשטח המועצה (להלן: המפעלים). הדיון בשלוש התביעות אוחד בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' הנשיא י' פלפל) מיום 18.11.2008.
2. לאחר ניהול הליך הוכחות קבע בית המשפט, כי המבקשים לא הוכיחו את הקשר הסיבתי בין נזקי הגוף להם טענו לבין החומרים הנפלטים מהמפעלים. בפסק הדין נקבע כממצא שבעובדה, שחוות דעתו של מומחה המבקשים בעייתית ואינה מבוססת ושלא ניתן להסיק ממנה דבר התקיימותו של קשר סיבתי בין נזקי המבקשים לבין מעשי המשיבים. לעומת זאת, חוות דעת המשיבים השוללות קשר סיבתי שכזה נתקבלו כמהימנות. עוד נקבע - והוא החשוב לענייננו - כי נוכח המשאבים המשמעותיים שהשקיעו המשיבים בהליך יחויב כל אחד מן המבקשים לשלם לכל אחד מן המשיבים שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ (למעט למשיבה 6 ולמשיבה 13 דכאן, להן הועמד שכר הטרחה על סך של 5,000 ש"ח). יובהר כי חיובי המבקשים הם נפרדים.
3. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 11.2.2013 דחה בית המשפט את בקשתם. נקבע, כי ההלכה קובעת שככלל אין לעכב ביצוע פסק דין כספי אלא בנסיבות חריגות שהמקרה דנא אינו בא בקהלן - שכן סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, וכן כיוון שניתן יהא להשיב את הגלגל לאחור לו יתקבל ערעור המבקשים בסופו של יום. על המבקשים, ביחד ולחוד, הושתו הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ש"ח.
4. בד בבד עם הגשת ערעורם לבית משפט זה הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 21.2.2013 החליט בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז) על עיכוב ביצוע ארעי עד להחלטה אחרת. כמו-כן נתבקשה תגובת המשיבים לבקשה.
5. בבקשה נטען, כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין, זאת נוכח סיכויי הערעור הטובים, ובשל נטיית מאזן הנוחות לטובת המבקשים. באשר לסיכויי הערעור לעניין רכיב שכר הטרחה - אשר הוא הרלבנטי לענייננו - נטען בין היתר וזה עיקר, כי בית המשפט החמיר עם המבקשים יתר על המידה ופסק שכר טרחה בלתי-מידתי, וכי נוכח האמור טובים הסיכויים כי הערעור יתקבל ביחס לרכיב זה. באשר למאזן הנוחות נטען, כי נוכח נסיבותיהם יוצאות הדופן של המבקשים - קשייהם הכלכליים כמו גם הרפואיים - נוטה מאזן הנוחות לטובתם. הוסף, כי למבקשים צפוי להיגרם "נזק בלתי הפיך" אם ידרשו לשלם את הסכומים שהושתו עליהם.
6. המשיבים טוענים מנגד, כי דין הבקשה להידחות. לטענתם, המבקשים לא העלו כל טעם ממשי מדוע יש להחיל בעניינם את החריגים לכלל לפיו פסק דין לא יעוכב בשל הגשת ערעור, לא כל שכן כשמדובר בפסק דין כספי ועל אחת כמה וכמה עת מדובר בחיוב בשכר טרחת עורך-דין. באשר לסיכויי הערעור בכל הנוגע לרכיב שכר הטרחה נטען, כי ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב ברכיב זה וכי ההוצאות שנפסקו במקרה דנא משקפות על הצד היותר נמוך את ההוצאות המרובות שהוציאו המשיבים בהליך. באשר למאזן הנוחות הודגש, כי מצבם הקשה הנטען של המשיבים לא גובה בראיות, וכי מכל מקום הם היו אלה שבחרו לפתוח בהליך ונטלו את הסיכון כי במידה שיפסידו יושתו עליהם הוצאות ההליך.
7. לאחר העיון ונוכח נסיבותיו יוצאות הדופן של המקרה, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט.
בגדרי הבחינה הלכאורית הנדרשת בשלב זה, על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, דומה שהמשוכה שעל המבקשים לצלוח גבוהה ביותר, הן לעניין הערעור לגופו של ההליך הנזיקי והן לעניין הערעור ברכיב שכר הטרחה.
עם זאת, נוכח מצב הדברים הייחודי המתקיים במקרה דנא, באתי כאמור לכלל מסקנה כי מקרה זה הוא מן המקרים הנדירים והחריגים בהם חרף הכלל הבסיסי בדבר אי-עיכוב ביצוע פסק דין המחייב בתשלום שכר טרחת עורך-דין, יש מקום להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין כך שיעוכב תשלום של מחצית מסכום שכר הטרחה בו חויבו המבקשים. נראה, כי יש בתוצאה זו כדי לאזן נכונה בין זכותם של המשיבים ליהנות ללא שיהוי מפרי זכייתם בהליך המשפטי לבין הנסיבות הייחודיות של המקרה. עם זאת אשוב ואבהיר כי אין באמור לטעת מסמרות כלשהם באשר לסיכויי הערעור להתקבל במלואו או בחלקו, על איזה רכיב מרכיביו.
8. סוף דבר, הבקשה מתקבלת חלקית, כמפורט בפסקה 7 לעיל. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח בניסן התשע"ג (8.4.2013).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. הג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il