החלטה בתיק ע"א 10670/05

           בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' שפירא) אשר הורה למבקשות לשלם למשיב סכום של כ-600,000 ש"ח בגין נזקי-גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים.

           המשיב, יליד 1970, נפגע בשנת 1999 בתאונת דרכים. בשנת 2000 הגיש המשיב תביעה לפיצויים בגין נזקי-גוף שנגרמו לו עקב התאונה. בתום ההתדיינות בבית המשפט המחוזי ניתן פסק הדין בו נקבע כי נזקיו של המשיב מסתכמים בסך של כ-1.6 מיליון ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. מסכום זה קבע בית המשפט המחוזי כי יש לנכות את תגמולי המל"ל ומענק הפרישה שקיבל המשיב וכן יש לנכות את סכום התשלומים התכופים ששולמו למשיב. על פי האמור בבקשה שבפניי, סכום הפיצוי שעל המבקשות לשלם למשיב לאחר הניכויים האמורים הוא כ-600,000 ש"ח.  

           לאחר מתן פסק הדין הגישו המבקשות בקשה לעיכוב ביצוע התשלומים שנקבעו בו. המבקשות טענו בבקשתן כי סיכויי הערעור הינם גבוהים וכי במידה שיתקבל הערעור, קיים חשש כבד שלא ניתן יהיה לגבות בחזרה כספים שישולמו למשיב עקב מצבו הכלכלי העגום.

           בית המשפט המחוזי נעתר באופן חלקי לבקשת המבקשות. בית המשפט קבע כי מהראיות ומהעדויות שהוצגו במשפט יש בסיס לחשש שאם תזכינה המבקשות בערעורן יקשה עליהן מאוד לגבות בחזרה את הכספים אשר ישולמו למשיב. יחד עם זאת, קבע בית המשפט, אין חשש זה מצדיק את עיכוב מלוא הסכום שנפסק. לפיכך הורה בית המשפט על עיכוב שני שלישים מהסכום שנפסק כך ששליש מהסכום בלבד ישולם למשיב.

           המבקשות לא השלימו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי והגישו ערעור לבית משפט זה. במסגרת ערעורן הגישו המבקשות את הבקשה המונחת בפניי לעיכוב ביצועו המלא של פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בבקשתן חוזרות המבקשות על טענותיהן בדבר סיכויי הערעור וכן על טענותיהן בדבר הקושי שיתעורר לגבות את הכספים שישולמו למשיב, במידה ויתקבל הערעור וסכום הפיצויים יקטן.

           יצוין, כי המשיב הגיש בקשה לסילוק הערעור על הסף מחמת האיחור בהגשתו וכן הוגש מטעמו ערעור שכנגד.

           דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. כידוע, כלל הוא כי ביצועו של פסק דין לתשלום כסף יעוכב רק בנסיבות חריגות כאשר יעלה בידי המערער-מבקש העיכוב להראות שסיכויי ערעורו טובם ושלא יעלה בידו להיפרע מן המשיב אם יצליח בערעורו. בענייננו, אין מתקיימים שני תנאים אלה במידה המצדיקה את עיכוב מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין. בית המשפט המחוזי השתכנע כי עלולה להתעורר בעיה בגביית הכסף מהמשיב אם תשתנה תוצאת פסק הדין בערעור אולם סבר כי האיזון הנכון הוא עיכוב חלקי בלבד של הסכום שנפסק.

           לאחר שעיינתי בטענות הערעור המפורטות בבקשה ובכתב הערעור הגעתי למסקנה כי איזון זה הינו ראוי ואיני רואה לשנותו. בנסיבות אלה איני רואה צורך לנקוט עמדה ביחס לסיכויי הערעור, הערעור שכנגד, או הבקשה לסילוק הערעור על הסף שהוגשה מטעם המשיב.

           אשר על כן, הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, כ"ז בכסלו התשס"ו (28.12.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש