1. בפנינו ארבע בקשות לצווים זמניים למניעת "מגה שביתה" העומדת לפרוץ במשק היום 7.11.2011 בשעה 06:00. על השביתה הכריזה הסתדרות העובדים הכללית החדשה והיא אמורה להקיף את מקומות העבודה המאורגנים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי במדינת ישראל.
סכסוך העבודה שבעטיו הוחלט על השביתה הוכרז ביום 11.10.2011 והוא מתייחס לכלל המעסיקים בשירות הציבורי ולמעסיקים המאורגנים במגזר הפרטי, באמצעות ארגוני המעסיקים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים
. עילות הסכסוך, כפי שהן מפורטות בהודעה על הסכסוך הן אלה:
א.
פגיעה הולכת ונמשכת בעבודה המאורגנת תוך העסקת עובדים בצורות העסקה שלא במסגרת ההסכמים הקיבוציים אלא באמצעים שונים, ובכלל זה העסקת עובדים באמצעות חוזים אישיים, קבלנים, קרנות מחקרים, מיקור חוץ אחר ועוד.
ב.
התנהלות זו מייצרת פערים במעמד ובתנאים בין העובדים השונים ומכרסמת בעבודה המאורגנת ובכוחם הארגוני של העובדים.
ג.
התוצאה של התנהלות זו - פגיעה בציבור העובדים.
בסמוך לאחר ההכרזה על הסכסוך התנהל משא ומתן אינטנסיבי בין נציגי ההסתדרות, משרד האוצר ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. מהלכי המשא ומתן אשר דומה היה כי ישאו פרי, עלו על שרטון, ואף בדיון לפנינו לא עלה בידי הצדדים להגיע לכלל מתווה להמשך ההידברות. משכך, לא נותר אלא להידרש לדיון בבקשות הצד שלפנינו.
2. במהלך יום אתמול הגישו הצדדים טיעוניהם בכתב ובדיון הממושך שהתקיים לפנינו, שמענו טיעוניהם של הצדדים ובאי כוחם. במסגרת זו השמיעו דברם, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, מר שרגא ברוש, מר גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ומר עופר עיני יו"ר ההסתדרות הכללית.
ליבת הסכסוך ועילותיו, כפי ביטויים בטיעוני ההסתדרות - בתופעה המתמשכת מזה למעלה משני עשורים, של העסקת עובדים באמצעות חוזים אישיים, קבלנים, קרנות מחקרים, מיקור חוץ אחר ועוד, בפערים שנוצרו עקב כך, במעמד ובתנאים בין העובדים השונים, ובפגיעה הנטענת בכוחם הארגוני של העובדים, וכתוצאה מכך פגיעה בציבור העובדים בכללותו. לטענת ההסתדרות במהלך השנים חזרה והעלתה דרישותיה לקליטת העובדים הללו בשירות המדינה והמעסיקים הציבוריים, והמגזר העסקי, אולם לא נענתה. יתירה מזו, מהלכי המשא ומתן שניהלה עד לערבו של יום אתמול הגיעו למבוי סתום, ולא נותרה עוד ברירה אלא לנקוט באמצעי השביתה.
3. המדינה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, מרכז השלטון המקומי, לשכת המסחר תל אביב והמרכז - המבקשים בהליך זה, הצהירו בפנינו, כי אכן בסכסוך זה עומדת על סדר היום הציבורי בעיה כאובה בעלת היבטים כלכליים וחברתיים כאחד, הדורשת פתרון הולם, במיוחד בכל הנוגע לאוכלוסיות החלשות בקרב אותם עובדים. מתוך הכרתם את חשיבות הנושא, ומיד עם הכרזת הסכסוך, החלה הידברות אינטנסיבית ביותר, בה נטלו חלק ראש הממשלה, שר האוצר, שר התמ"ת, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, יו"ר ההסתדרות, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, והממונה על השכר במשרד האוצר. לטענתם הידברות זו נקטעה באיבה, עם הכרזת השביתה. לטענתם, מן הנכון והראוי הוא להוסיף ולמצות את מהלכי המשא ומתן, ולהביא לפתרון הנכון וההולם בנסיבות.
בתוך כך, ובמסגרת הדיון לפנינו, הצהיר מר
גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, כי "נהיה מוכנים לדבר גם בצורה פרטנית, ממוקדת, גם על קליטת עובדים בשירות המדינה. אני מדבר גם על אדם בודד, וגם על אוכלוסיות של מספר מאות אם לא אלפים ... ישנם אופני העסקה שבהחלט לא הייתי מגדיר אותם כקניית שירותים." זאת, מעבר לנכונות המדינה בנוגע לשיפור תנאי העבודה של אותם עובדים, הגברת הפיקוח והאכיפה.
4. על רקע זה, השמיעו הצדדים טיעוניהם לפנינו, ומהם עולה, על פני הדברים, כי מדובר בשביתה רבת עילות ופנים. בשלב זה, שומה עלינו להכריע בבקשה למתן צו זמני, וכך נעשה על פי התמונה הלכאורית שהוצגה לפנינו. זאת, מבלי שנכנס לעובי הקורה בכל הנוגע למכלול הטיעונים, בכה ובכה, לרבות באשר לאופי השביתה, מהותה והמתחייב הימנה. לכל אלה תינתן הדעת, ככל שהסכסוך לא ימצא פתרונו בדרכי שלום. במסגרת זו ניתן דעתנו לשיקולי מידתיות, האיזון ביניהם והתוצאה המתבקשת בנוגע להוצאת הצו הזמני כנגד השביתה.
שיקולי המידתיות להגבלת שביתה
5
. חירות השביתה, ככל זכות יסוד חוקתית אחרת, "אינה מוחלטת אלא יחסית במובן זה שעל בית הדין לאזנה עם זכויות, אינטרסים ושיקולים אחרים" . בבחינת מידתיות השביתה יאזן בית הדין בין "עילת השביתה והסכסוך, אפשרויות פתרון הסכסוך ונזקם של המעביד והצדדים השלישיים והפגיעה בזכויותיהם" .
6. ככלל, בית-הדין הארצי נקט "מדיניות של ריסון עצמי בכל הנוגע להגבלת חירות השביתה, וזאת במטרה לחזק את חופש ההתארגנות ובהתחשב באי-חידוש הסכמי השכר הכלליים במשק" . אף במקרים בהם מדובר בשביתה מעורבת ינתן צו במשורה "ורק ככל שהשביתות מסבות פגיעה חמורה לשירות ציבורי, למשק ולציבור רחב".
ב
עניין האוניברסיטה העברית פירט בית דין זה את השיקולים הרלבנטיים למתן סעד של הגבלת השביתה בדברים אלה:
"בבואו לשקול האם יש מקום להטיל מגבלות על חירות השביתה יידרש בית הדין, בין השאר לבחינת עילת השביתה, התנהלות הצדדים במשא ומתן ותום ליבם, לשלב בו מצוי המשא ומתן ולהשלכת מתן או אי מתן הצווים על קידומו. כן תישקל חומרת הנזק המצטבר הנגרם מן השביתה ואוכלוסיית הניזוקים הימנה; האם נגרם נזק בלתי סביר ובלתי הדיר למעסיק, לצדדים שלישיים ולציבור; ומשך השביתה. בצד האמור יבחן בית הדין, האם בידי המעסיק אמצעים להתמודד עם השביתה והאם הוא עשה שימוש באותם אמצעים או חלקם, טרם הבאת הסכסוך לפיתחו של בית הדין בבקשה למתן צווי מניעה.
7. בבואנו לבחון את מכלול השיקולים הצריכים לנסיבות המקרה שבפנינו, דעתנו היא, כי מצב הדברים בעת הזו מצדיק התרת השביתה לזמן מוגבל של ארבע שעות בלבד, היום, 7.11.2011 החל בשעה 06:00 ועד לשעה 10:00.
השיקולים להחלטתנו זו הם אלה:
8.
עילות השביתה, טיבה ואיפיוניה. תום ליבם של הצדדים למשא ומתן. הלכה פסוקה היא כי "תום ליבם של הצדדים למשא ומתן ישקל אף הוא במסגרת איזון האינטרסים הנוגעים לחירות השביתה". במקרה שלפנינו, לא הוכח כי פעולתה של ההסתדרות או מי מהצדדים לוקה במניעים פסולים או חוסר תום לב, כי מניעיה אינם לטובת ציבור העובדים בחברה בכללותו, או כל מניע פסול אחר. לאור ההתדיינויות המרתוניות שהתנהלו בין ההסתדרות, לשכת התיאום והמדינה בתקופה שממועד ההכרזה על סכסוך עבודה ועד היום, ערב פריצת השביתה הכללית, עולה כי לכל היותר ניתן לומר, כי הצדדים מבקשים לעשות שימוש לגיטימי ומלא באמצעים העומדים לרשותם במסגרת הסכסוך על תבניות העסקה חורגות. אף אין לקבוע בשלב זה כי מי מהצדדים מסכל את הליכי ההידברות.
9.
חזקה על ההסתדרות כי בעת השבתת המשק תפעל באחריות וסבירות. על חזקה זו החלה ביתר שאת בענייננו, בעת השבתת כל המשק, עמד בית דין זה ב
עניין מקורות בציינו: