1. לפנינו בקשת צד לסכסוך קיבוצי, שהוגשה על ידי לשכת המסחר תל אביב והמרכז, איגוד לשכות המסחר (להלן -
לשכת המסחר), שעניינה בקשה למתן צו מניעה כנגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן -
ההסתדרות), שיאסור עליה קיום שביתה בנמלי הים באשדוד ובחיפה. זאת, נוכח הודעת ההסתדרות מיום 15/7/13 לממונה הראשי על יחסי העבודה, על כוונתה להשבית, החל מיום 30/7/13, את נמלי הים באשדוד ובחיפה.
לבקשה צורפו כמשיבות פורמאליות מדינת ישראל, חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ (להלן -
חנ"י), חברת נמל אשדוד בע"מ וחברת נמל חיפה בע"מ.
2. בטרם נידרש לגופה של הבקשה, נפרט בקצרה את דברי ימי הרפורמה בנמלים:
לפני למעלה מיובל שנים, הופעלו נמלי ישראל, במסגרת תאגיד סטטוטורי, כרשות על פי חוק, וזאת בהתאם לחוק
רשות הנמלים משנת 1961.
בשנת 2003, נוכח כוונת הממשלה לערוך רפורמה בנמלים, הוצעה הצעת חוק לביטול חוק רשות הנמלים, ולחקיקת חוק חדש - חוק
רשות הספנות והנמלים - שיחליפו. כוונת הצעת החוק הייתה, שתוקם רשות נמלים במסגרת משרד התחבורה, שתפקידה יהא פיקוח, פיתוח, קידום והסדרת פעילות הנמלים. תוקם חברה ממשלתית - חנ"י - שתחזיק, תנהל ותפתח את נכסי הנמלים; ותוקמנה חברות נמל ממשלתיות, שביד כל אחת מהן, יופקד תפעולו של נמל חיפה, אשדוד ואילת.
נוכח הצעת החוק שחייבה שינוי מבני ברשות הנמלים. משום כך פרצה שביתה ברשות. ביום 10/10/03, ניתנה החלטה על ידי בית דין זה (ס"ק 12/03), לגבי אותה שביתה, ולפיה - "
ההסתדרות תקפיא את הליכי השביתה בהן נקטה, עובדי רשות הנמלים יחזרו לעבודה תקינה, סדירה ומלאה. ממשלת ישראל תקפיא את כל ההליכים בנוגע להצעת חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2003, ותפעל ככל הנדרש כדי שלא ייעשה לקידום הצעת חוק זו, או הליכי חקיקה אחרים הקשורים או כרוכים בהחלטת הממשלה מיום 15/9/03, בדבר השינוי המבני בנמלי הים. הצדדים ינהלו משא ומתן ענייני במכלול הסוגיות מושא הסכסוך".
3. אחר זאת, נכנס לתוקף חוק
רשות הנמלים והספנות התשס"ד - 2004, ולפיו, סמכות הפיקוח על הנמלים ניתנה לרשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה שעובדיה הם עובדי מדינה; פיתוח תשתיות הנמל הוטל על חנ"י, שהינה חברה ממשלתית, ותפעול הנמלים הופקד בידי חברות הנמל באשדוד ובחיפה כחברות ממשלתיות, כל אחת במתחם הנמל שלה.
4. ביום 20/2/05, לאחר הליך ארוך של משא ומתן, חתמו הצדדים על הסכם קיבוצי מיוחד, לפיו הובטחו תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי של עובדי הנמל לאותה העת.
5. ביום 27/5/07, התקבלה החלטת ממשלה, בנושא תכנית לפיתוח נמלי אשדוד וחיפה, לפיה, ישנו צורך לאומי להמשיך ולפתח נמלים אלו על מנת לתת מענה לגידול הצפוי בתנועת המטענים, תוך בחינת שיתוף הסקטור הפרטי, ותוך מתן מענה מיטבי לפיתוח התשתיות הלאומיות בנמלי אשדוד וחיפה.
6. בעקבות החלטת הממשלה מ-2007, נתקבלה החלטת ממשלה חדשה ב-24/8/08, שהייתה אמורה להיות חלק מהצעת חוק ההסדרים במשק לשנת 2009, ולפיה אומץ מודל Landlord בנמלי ישראל, שכלל הפרטת רציפים שבתפעול חברות הנמל. על רקע אותה החלטה, פרצו עיצומים בנמל חיפה ובנמל אשדוד, שבעקבותיהם פנתה התאחדות התעשיינים בישראל לבית הדין. בית דין זה קבע בהחלטתו מיום 3/9/08 (ס"ק 17/08), כי העובדים יחזרו לעבודה תקינה ומלאה, הצדדים יקיימו מהלכי הידברות בקשר לשינויים המוצעים בהחלטת הממשלה, בהשתתפות שר האוצר, שר התחבורה ויו"ר ההסתדרות הכללית. עוד נקבע כי,
עד למועד שנקבע בהחלטה, לא תהווה החלטת הממשלה חלק מתזכיר הצעת חוק ההסדרים לשנת 2009, ולא ייעשו פעילויות לקידומה.
7. מבחינת המדינה, לא ניתן מענה הולם לבעיות היסוד של נמלי הים, באשדוד ובחיפה, בהיעדר תשתית נמלית מתאימה שתענה על צרכי ההווה והעתיד, לעניין גודל אוניות המכולה הנכנסות לנמל, ומשך שהיית האוניות לפריקה בנמלים. לפיכך קם הצורך בהקמת תשתית נמל חדשה באשדוד ובחיפה. מעבר לזאת, המבנה הנוכחי של חברות הנמל, שמפעילות את הנמלים, היה מבחינת המדינה בלתי יעיל, מונופוליסטי, בלתי תחרותי ובעלות שכר גבוהה.
8. נוכח האמור, ובהתאם לחוק התכנון והבנייה, החלה המדינה בתכנון תשתיות חדשות לנמלים, כאשר לגבי נמל חיפה הגשת ההתנגדויות לתוכנית הסתיימה בחודש דצמבר 2012, ולגבי אשדוד במרץ 2013. במקביל, בסוף שנת 2012, פורסם מכרז PQ (Pre-Qualification), לסינון המועמדים לבחירת חברה שתקים תשתית נמלית נדרשת. על פי תוצאות אותו מכרז, שבע חברות נבחרו להתמודד בו, ובחודש נובמבר 2013, אמור להסתיים המכרז, לבחירת החברה שתקים את התשתית הנמלית החדשה הנדרשת.
9. נוכח כוונת הממשלה לעריכת רפורמה בנמלים ולהקמת תשתית נמלית נוספת באשדוד ובחיפה, קוימו החל מחודש יוני 2011 הליכי הידברות בין נציגי הממשלה ובראשם ראש אגף התקציבים, גל הרשקוביץ', והנהלת נמל אשדוד, לבניית מודל משותף, לפיו תופעל התשתית הנמלית החדשה ביחס לחברת הנמל. ההידברות בין הצדדים לעניין זה, הייתה אך ורק לגבי נמל אשדוד, ושם הגיעו הצדדים לטיוטת מסמך עקרונות, שנבנה במשך פגישות אינטנסיביות רבות. במסמך זה, מגובשות הסכמות הצדדים במהלך הידברותם "
בנוגע לתחרות התוך-נמלית בתחום הנמל, הפיתוח העתידי של מרחב הנמל והפרטת חברת הנמל הקיימת". בין השאר, הוסכם במסמך העקרונות, כי "
בתחום הנמל יופעלו שתי חברות נמל פרטיות מתחרות, חברת הנמל הנוכחית שתופרט וחברה פרטית נוספת, כל אחת מהחברות תפעיל רציפי מכולות שיהיו בבעלות פרטית מלאה, הסכמי העבודה הקיימים ימשיכו לחול על כלל עובדי חברות הנמל, וכל עובדי הנמל בחברת הנמל הקיימת והעתידית, יהיו רשאים להיות מאוגדים יחד ולפעול תחת ועד מאוחד. הנושא יוסדר בשיתוף ההסתדרות ובתיאום עם הממשלה".
ההסדר שהצדדים חתרו אליו, היה על פי המודל הנקרא "מודל ברצלונה משופר".
10. ההידברות האמורה בין הממשלה לבין העובדים, שהצמיחה את הסכמותיהם, הייתה כאמור אינטנסיבית, ונמשכה למעשה עד סוף חודש אפריל 2013. באשר לכך, מבחינת ההסתדרות צריכים היו הצדדים ביום 13/3/13, לדבר על "
סיכום לקבלת טיוטת הסכם סופית לעיון, וגל מבקש עוד מספר ימים כדי להביא את ההסכם לקבלת אור ירוק מאת שר האוצר לפיד ושר התשתיות" אלא שביום 28/4/13 "
גל הודיע כי הסכם העקרונות הובא לידיעת לפיד והמגעים מופסקים".
11. כאן המקום לציין, כי בחודש ינואר 2013 התקיימו בחירות כלליות, שלאחריהן הוקמה ממשלה חדשה. ביום 3/7/13, החליטו ראש הממשלה ושר התחבורה, על הקמת שני נמלים חדשים באשדוד ובחיפה, ובמקביל הוחלט, על פרסום מכרז התשתיות לגבי החברות שעברו את הליך סינון המועמדים, וכן על פרסום מכרז PQ לבחירת החברה שתפעיל בעתיד את התשתית הנמלית החדשה. אותו הליך של קדם-מכרז, עתיד להסתיים בחודש אוקטובר 2013. לאחריו יחלו הליכי פרסום המכרז עצמו. כוונת הממשלה הינה לבחור בחברה בינלאומית בעלת מוניטין וניסיון בהפעלת נמלים בסדר גודל משמעותי, שיפעילו את הנמלים הפרטיים שיוקמו במפרץ חיפה ובאשדוד. לאותה החברה שתיבחר, חייב להיות קשר ישיר לחברת בניית התשתיות, שכן המענה התפעולי יחייב תשתית נמלית מתאימה.
12. החלטת הממשלה האמורה מ-3/7/13, ופרסום שני המכרזים, הפתיעו את ההסתדרות, נוכח המתווה שהלך והתגבש בינה לבין הממשלה, במסגרת מגעיהן עד סוף אפריל 2013. עקב זאת, נפגש יו"ר ההסתדרות עם ראש הממשלה, אלא שהפגישה הייתה ללא הועיל. לפיכך, הכריזה ההסתדרות ביום 15/7/13, על סכסוך עבודה בנמל אשדוד וחיפה, שעילתו הינה:
"
א. החלטת הממשלה בדבר קיום מכרז להקמת נמלי ים חדשים משפיעה באופן משמעותי על מצב הנמלים ועל איתנותן הפיננסית, ויש לה השלכות חמורות מהותיות על תנאי עבודתם של העובדים וביטחונם התעסוקתי.
ב. ההחלטה התקבלה ללא קיום משא ומתן וגיבוש הסכמות אל מול הסתדרות העובדים ותוך ניסיון להכתיב חד-צדדית שינויים דרמטיים תוך התעלמות מנציגות העובדים.