החלטה בתיק סע"ש 44220-12-11

1.       לפנינו בקשה למתן היתר למשלוח הודעה לצד שלישי - מר עלי סרסור (להלן: הצד השלישי).

הבקשה הוגשה במסגרת תובענה שהגישה המשיבה נגד המשיב לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה וסיומה. לכתב התביעה צורפו אישורי העסקה וכן תלושי שכר בהם מופיע שמו של המבקש כמעסיקה של המשיבה.

2.       ואלה טענות הצדדים בתמצית:

2.1.    המבקש טען כי הצד השלישי הוא קבלן כוח אדם המעסיק עובדות פלסטינאיות ברחבי ישראל בכלל ובמשקו של המבקש בפרט. עוד נטען כי הצד השלישי היה האחראי הישיר והבלעדי להעברת שכר העבודה שניתן לו ע"י המבקש לידי המבקשת. לטענת המבקש צירפו של הצד השלישי יביא לבירור מהיר של התובענה ושל מלוא הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים.

2.2.    מנגד טענה המשיבה כי צירופו של הצד השלישי יביא לסרבול ההליך. המשיבה טענה כי שאין כל מחלוקת בדבר זהות המעביד, שכן אישורי העבודה ותלושי השכר מצביעים על יחסי עובד ומעביד עם המבקש. לטענת המשיבה, החוק מטיל על המבקש את האחריות לתשלום שכרה וכי מערכת היחסים שבין המבקש לצד השלישי אינה רלוונטית לתובענה. עוד נטען כי לבית הדין אין סמכות עניינית לדון במחלוקת שבין המבקש לצד השלישי.

המסגרת הנורמטיבית

3.       הלכה היא כי יש לאפשר משלוח הודעת צד שלישי אף במסגרת הליכים המתנהלים בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 .

4.       כידוע, מטרת ההודעה לצד שלישי היא לכבול את הצד השלישי להכרעה בתובענה, להביא את הסכסוך בין הנתבע לצד השלישי לידי סיום במסגרת התביעה העיקרית ולחסוך בהוצאות ניהול הליך נפרד.

5.       השאלה העיקרית העומדת לפתחו של בית הדין בעת דיון בבקשה למתן היתר למשלוח הודעה לצד שלישי היא אם קיימת לו סמכות העניינית לדון בהודעת צד שלישי או אם מדובר במערכת עובדות אחת המצמיחה עילות שונות בין בעלי דין שונים. ובלשונו של בית הדין הארצי בעניין ליטבק: 

"עילתה של הודעת צד שלישי, צריך שתבוא במסגרת הכוללת של הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה. 'בשוקלו אם להתיר הגשת הודעה לצד שלישי, יבחן בית-הדין לעבודה, האם התביעה נגד הנתבע וכן ההתדיינות בין הנתבע לבין הצד השלישי, מצויות בתחומי סמכותו העניינית הייחודית של בית-הדין לעבודה' באופן, שאילו הוגשה הודעת הצד השלישי כתביעה נפרדת, הייתה גם היא נתונה מלכתחילה בגדר סמכותו העניינית של בית-הדין לעבודה [ע"ע 790/05 ד"ר ויקי רבנו (צוכמן) - Tissera Inc . , ניתן ביום 9.10.07 (להלן: עניין רבנו); וראו: ע"ע 755/05 סעיד עבד אל חאק - ועדה מקומית לתכנון ובניה 'גליל מזרחי', ניתן ביום 18.10.06; ע"ע 1229/01 מכבי שירות בריאות - שרה וקסלר, פד"ע לז 241; עניין יואל שי]. 

בבחינת הסמכות העניינית שומה עלינו לבחון על פי הדין הקיים את הליבה הגרעינית של עילת התביעה בהודעת צד שלישי ואת המסכת העובדתית והעילה בתביעה העיקרית עליהן נסמכת הודעת צד שלישי. זאת, על בסיס נקודת המוצא לפיה 'מעצם טיבם וטבעם, יחסי הנתבע והצד השלישי בבית-הדין קמא, הינם פועל יוצא ונגזר מן התביעה העיקרית שבין התובע לנתבע' [עבל 294/98 קופת חולים כללית - בראכה אחמד והמוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 25.8.2002]".

הכרעה

6.       לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים הבאים:

האחד, אין כל מחלוקת בין הצדדים בשאלת זהות המעסיק. בכתב ההגנה או בהודעה לצד שלישי לא הועלתה כל טענה בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המשיבה לצד השלישי או בדבר העסקה המשותף. כל שנטען הוא כי המבקש העביר לידי הצד השלישי את הכספים להם זכאית המשיבה בגין עבודתה, והוא זה שאמור היה להעבירם לידיה.

השני, עיון בהודעת הצד השלישי מעלה כי ההודעה עוסקת במישור היחסים החוזי בין הצד השלישי למבקש ועניינה חובת השיפוי הנטענת על ידי המבקש, ככל שייקבע כי הוא חייב למשיבה תשלומים כלשהם בגין תקופת עבודתה. אין מדובר בעילת תביעה שמצויה במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין ולכן סכסוך כאמור, ככל שיתגלע, יש להפנות אל בית המשפט המוסמך.

השלישי, צירופו של הצד השלישי להליך יביא לסרבול ההליך. עיון בנספחים לכתב התביעה מעלה כי תלושי השכר של המשיבה ואישורי ההעסקה הוצאו על ידי המבקש. כמו כן, עיון בכתב ההגנה מעלה כי למבקש טענות הגנה מפורטות וכי אין כל אינדיקציה לקשר בינו לבין הצד השלישי. אוסיף, כי לכתב ההגנה או להודעה לצד שלישי לא צורפה ולו בדל ראיה המצביעה על קשר מסחרי בין המבקש לצד השלישי. בנסיבות אלו לטעמנו מתן היתר למשלוח הודעה לצד שלישי יוביל לסרבול ההליך ולהתמשכותו.

7.       סוף דבר - הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסכום של 1,500 ש"ח. הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ג , 12 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים.