החלטה בתיק סע"ש 35297-07-12

1.         לפנינו בקשה ליתן צו מניעה האוסר על המשיבה (להלן: שירה), שהיתה עובדת של המבקשת, לעסוק בשיווק/תיווך של דירות בפרויקט של חב' אביעד ייזום תכנון ובניה בע"מ (להלן: היזם) ביישוב עץ אפרים (להלן: הפרויקט). כן התבקשנו לחייב את שירה למסור את כל רשימת הלקוחות שברשותה ביחס לפרויקט ולאסור עליה לעשות שימוש ברשימה זו.

2.         שירה עבדה כעורכת דין במשך 15 שנה, והיא מתגוררת ביישוב אלקנה. שירה ביקשה לעבוד בסמוך לביתה, כדי לטפל בילדיה ולכן החליטה לשנות את הפרופסיה שלה ולעבוד כמתווכת. במסגרת הפרויקט של חב' אביעד נבנות כ - 190 דירות באלקנה, כ - 60 נמכרו עד כה. מדובר במיזם שבו מספר שלבים שונים, כאשר בשלבים הבאים ישווקו דירות נוספות, מעבר לשישים הדירות שכבר נמכרו. בעלה של שירה, גם הוא עו"ד במקצועו, מלווה את הפרויקט. בעלה של שירה סייע בידה להתקבל לעבוד אצל המבקשת כמתווכת בפרויקט. בין שירה למבקשת נחתם חוזה עבודה (להלן: החוזה).

            בין המבקשת שהיא חברה העוסקת בתיווך נדל"ן, ליזם, נתגלו מחלוקות קשות ועבודתה של המבקשת אצל היזם הופסקה. בין המבקשת לבין היזם התנהל מהלך של בוררות בפני הרב שפרן, ובמקביל הוגשה על ידי היזם בימים האחרונים, המרצת פתיחה - להפסיק את הליכי הבוררות. היזם אסר על  המבקשת ומנהליה להיכנס לאתר ולשווק את הפרויקט ולמצער במקרה אחד הוזמנה משטרה, כדי לסלק את נציגי המבקשת מחצרי הפרויקט.

3.         המחלוקת בין היזם לבין המבקשת הביאה אפוא להפסקת הפעילות של המבקשת בפרויקט. לשירה הוצע לפיכך לעבוד בתיווך של דירות בטבריה, מטעם המבקשת. לצורך ביצוע העבודה נדרשה שירה להגיע למשרד ששכרה המבקשת בבני ברק. זמן קצר לאחר תחילת עבודתה בשיווק בטבריה הודיעה שירה על התפטרותה. שירה עבדה אפוא אצל המבקשת מחודש 9/11 ועד 5/12. נציין כי שיווק הפרויקט החל עוד לפני שהחלה שירה לעבוד אצל המבקשת. המבקשת אספה את שמותיהם של כל המתעניינים הפוטנציאליים ויצרה רשימה  של המתעניינים בפוטנציה. רשימה  זו כוללת כאלף עד אלפיים שמות. רשימה כאמור החל להיבנות בטרם החלה שירה לעבוד במבקשת, והיא הורחבה והוגדלה על ידי שירה עת עבדה אצל המבקשת (להלן: הרשימה). לשירה שולם שכר חודשי של כ- 15,000 ש"ח.

4.         המבקשת כאמור נמצאת בסכסוך עמוק עם היזם של הפרויקט. המבקשת חוששת ששירה תעבוד ישירות מול היזם ותשתמש ברשימת הלקוחות הפוטנציאליים, שנאספה על ידי המבקשת כאמור. המבקשת מבקשת למנוע משירה לעבוד בפרויקט כמתווכת, בין ישירות ובין באמצעות משרדי תיווך אחרים. המבקשת סבורה בין היתר, כי ליזם יש אינטרס כלכלי להתקשר ישירות עם שירה הואיל ודמי התיווך שישולמו לה, יהיו בשיעור נמוך מזה שהיזם התחייב לשלם למבקשת. המבקשת גם סבורה שאם תמנע העסקת שירה, בצו מניעה, יהיה זה שיקול שידחוף את בעלה שכאמור הינו עורך הדין המלווה את הפרויקט, להחזרת המבקשת לעבוד בשיווק הפרויקט.

טענות הצדדים

5.         ב"כ המבקשת טען כי ברשותה של שירה הרשימה, שהיא רכושה של המבקשת. המבקשת ביקשה אפוא שהרשימה תוחזר לה וכן שלא יעשה בה כל שימוש על ידי שירה או מי מטעמה. כן טען ב"כ המבקשת כי שירה התחייבה בחוזה העבודה שלא לעבוד לאחר מכן בפרויקט. מדובר בהתחייבות ברורה ומצומצמת ויש לאכוף עליה התחייבות זו. מדובר  בהתחייבות מידתית ויש לתת לה תוקף.

לטענת שירה לא חלות כאן הנסיבות של פסק הדין ע"ע (ארצי) 164/99 פרומר - רדגרד פד"ע לד 294 (1999) (להלן: פסק דין צ'ק פוינט), בענין הגבלת חופש העיסוק ואין מקום לפגוע בחופש העיסוק שלה. בכל אופן הרצון למנוע ממנה לעבוד בשיווק הפרויקט כאשר המבקשת ממילא לא עובדת בשיווק הפרויקט הינו בבחינת "אם לא לי, אז גם לא לך". עבודתה בפרויקט כעת הינה אפוא בגדר זה נהנה וזה לא חסר, שהרי המבקשת אינה עובדת בפרויקט בשל הסכסוך עם היזם. מניעתה מלעבוד בפרויקט במצב דברים זה הינה בגדר מידת סדום.

6.         ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות והסכימו שההחלטה תינתן על יסוד התצהירים, החומר שהוגש לתיק וטיעוני הצדדים שלפנינו.

7.         נציין כי נציג המבקשת הביע בדיון הערכה לעבודתה של שירה ומסר כי הוא מוכן להמשיך להעסיקה בפרויקטים אחרים שיש למבקשת, כך למשל בפרויקט נוסף באזור אלקנה בו ימכרו 20 בתים.

            שירה הביעה עמדה עקרונית לפיה היא מוכנה לעבוד במבקשת ככל שתוצע לה עבודה מתאימה. היא לא הסכימה לעבוד בפרויקט  האחרון שבאזור אלקנה, שממדיו קטנים.

נציין כי הרושם שנוצר אצלנו הינו כי אין סכסוך עקרוני בין שירה למבקשת ומנהלה וכי אילו המשיכה המבקשת לעבוד בפרויקט, הרי שלא הייתה מניעה כי שירה תמשיך לעבוד עימם לשביעות רצון שני הצדדים.

הכרעה

8.         נקדים ונאמר כי החלטנו לתת תוקף לסעיף הגבלת ההתקשרות שמופיע בחוזה העבודה אם כי בהיקף מצומצם מזה שאותו ביקשה המבקשת, הכל כפי שיוסבר לקמן.

9.         חוק יסוד: חופש העיסוק קבע את המסגרת בה עלינו לבחון את הסוגיה. לית מאן דפליג כי לחופש העיסוק ניתן משקל נכבד ומרכזי בשיטתנו המשפטית בהיותו זכות חוקתית. יחד עם זאת יש למצוא איזון בין זכות זו לבין הזכויות האחרות במשפט ובין היתר הזכות לאוטונומיה של הרצון החופשי המתבטאת בחופש החוזים. במקרה דנן בין אם מדובר באיזון אופקי, בין שתי זכויות שוות, ובין אם מדובר באיזון אנכי, הרי שיש לעשות את האיזון הראוי. בפסק הדין המנחה בעניין צ'ק פוינט נקבע האיזון בין הזכויות ואף אנו נלך לאורו.

10.        כאמור שירה, עו"ד במקצועה שעסקה בין היתר בתחום המקרקעין, ביקשה לעשות הסבה מקצועית לתחום התיווך. בתחום האחרון לא היה רישיון תיווך והוסכם בין הצדדים כי היא תועסק על אף שאין לה רישיון תיווך והיא התעתדה לגשת לבחינות לקבלת רישיון התיווך. לשירה נקבע שכר גבוה מהשכר המקובל למתווך ובודאי למי שאין בידו רישיון תיווך. השכר הועמד על סך של 15,000 ש"ח ברוטו, בלי קשר לתוצאות ולהישגים, כמקובל בענף זה. אין ספק ששכר זה נקבע בין היתר בשל  כך שבעלה היה קשור לפרויקט בטבורו, כעורך הדין  של הפרויקט. המטרה הייתה ששירה תעסוק בתיווך ובין היתר תפיס את דעתם של מנהלי הפרויקט ותמצא את דרך המלך בין המבקשת לבין היזם.

11.        חוזה העבודה מיום 1.9.11 צורף לבקשה (להלן: החוזה). מדובר בחוזה קצר בן כחצי עמוד כאשר נקבעו בו סעיפים שיש בהם הגבלת חופש עיסוק (להלן סעיפי חופש העיסוק) כדלקמן:

"בכל מקרה של הפסקת השיווק של הפרויקט על ידי המעסיק ובמידה ויעבור המעסיק לשווק פרויקט אחר ימשיכו תנאי הסכם זה אף לגבי הפרויקט האחר והמועסקת לא תעבוד בשיווק הפרויקט רמת אלקנה - עץ אפרים.

מוסכם כי כל חומר של השיווק לרבות מידע לגבי לקוחות פוטנציאליים שייך למעסיק ואין להעבירו ליזם ללא אישור המעסיק בכתב"