החלטה בתיק סע"ש 29643-06-12

1.         בפנינו " בקשה דחופה למתן צווים ארעיים וזמניים נגד ניסיונות לשדל את הנערים העובדים להימנע מלעמוד על זכויותיהם".

2.         להלן תמצית העובדות הרלוונטיות:

א.         ביום 17.6.12 הוגש כתב התביעה בתיק זה, כנגד המשיבים 1 - 5, במסגרתו נטען כי 47 נערים עובדים, אשר הועסקו בפועל בביצוע משלוחים במשיבה 1 (המתפעלת חנויות לשיווק מזון) והצטרפו להסתדרות הנוער העובד והלומד (להלן: ההסתדרות), הועסקו בלא קבלת תלושי שכר, בלא קבלת שכר (מלבד "טיפים") וללא קבלת זכויות סוציאליות כלשהן, ואף פוטרו (בחלקם) לאחר פנייתם באמצעות ההסתדרות להסדרת זכויותיהם. יחד עם כתב התביעה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני.

ב.         בהחלטה מיום 21.6.12 צורפו הנתבעים 6 ו- 7 - אשר היו לפי הנטען "קבלני המשלוחים" של המשיבה 1, והמבקשים או חלקם הועסקו על ידם ובאחריותם - כנתבעים (וכמשיבים) נוספים.

ג.          במהלך דיון מיום 24.6.12 הגיעו ב"כ המבקשים ובאי כוח המשיבים 6 ו - 7 להבנה - מבלי לפגוע בטענות העומדות להם - בדבר המשך העסקה/חזרה מיידית לעבודה של חלק מהמבקשים, אצל המשיבים 6 ו - 7, בכפוף לכל דין ותוך שמירה על זכויותיהם מכוח חוקי העבודה. לאור זאת, נקבע כי " הבקשה הזמנית בנוגע להחזרת הנערים לעבודה אצל המשיבים 1-5 מתייתרת", וכי " הבקשה הזמנית בנוגע לקביעת יחסי עובד-מעביד בין הנערים לבין המשיבה 1 - אינה ראויה להתברר בדרך של הליך זמני ולפיכך תידון במסגרת ההליך העיקרי, שיישמע בלוח זמנים מזורז". בהמשך, נקבעו - בתיאום עם הצדדים - מועדים מזורזים לביצוע הליכים מקדמיים בתיק, כמו גם מועדים לדיון מוקדם ומועדי הוכחות. 

ד.         ביום 2.7.12 הוגש כתב תביעה מתוקן, ובו 43 תובעים. 

3.         ביום 10.7.12 הוגשה הבקשה שבפנינו, במסגרתה נטען - בתמצית - כי המשיב 6 עוסק " בניסיונות אינטנסיביים לשדל את הנערים העובדים להימנע מלעמוד על זכויותיהם, וזאת בסיפורי בדותות, באיומים, בהפעלת לחץ ובהצעת סכומי כסף מגוחכים תמורת האפשרות כי הנערים העובדים יוותרו על תביעתם".

            לפי הנטען, " בין היתר, טען הנתבע 6 בפני הנערים במסגרת ניסיונות השידול האמורים, כי לתביעה אין כל סיכוי; כי התביעה תמשך כל כך הרבה זמן, שלא כדאי להם להמתין לתוצאותיה, ועדיף להם לסיים את העניין בסכומי כסף נמוכים (של מאות שקלים ולכל היותר 1000 שקלים); וכי הסתדרות הנוער העובד והלומד ונציגיה "מרמים" את הנערים העובדים; כי מרבית הנערים כבר חתמו על ביטול השתתפותם בתביעה; וכי ממילא אין לו כסף לשלם את סכומי התביעה שהוגשה... במקרה אחד לפחות נמשכים איומים קשים, לרבות באלימות פיסית, שלפי האיום תופעל נגד אחד מהנערים העובדים".

            המבקשים טענו בבקשה כי מדובר בניצול ציני ומגמתי של אוכלוסיה מוחלשת - הן לאור גילה והן נוכח מאפייניה הסוציו-אקונומיים, שעלול לחתור תחת זכותם הלגיטימית של הנערים העובדים לעמוד על תביעתם ולקבל את זכויותיהם הקוגנטיות, וכי כאשר אדם מיוצג על ידי בא כוח ועל ידי ארגון עובדים יציג - " אין זה ראוי שהפנייה אליו תעשה שלא דרך ערוצי הידברות אלה". לבקשה צורפו שלושה תצהירים של נערים ותצהיר נוסף של מר איתמר דוברוב, נציג ההסתדרות.

4.         המשיב 6 הגיש בקשה לסילוקה על הסף של הבקשה, שכן לא הומצאו ייפויי כוח חתומים כדין לבאי כוח המבקשים ואף לא טפסי הצטרפות להסתדרות. לפי הנטען, מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 לא יכולים היו הנערים לתת הסכמתם לייצוגם בהליך, אלא באישור הוריהם. המשיב 6 הדגיש בבקשתו כי ההסתדרות לא יכולה לחייב את הנערים להמשיך ולקבל את שירותיה ולקחת חלק בתביעה, גם אם אינם מעוניינים בכך.

            יצוין כבר כעת כי בהתאם להחלטת בית הדין מיום 12.7.12, שניתנה בין היתר במענה לבקשה זו, הגישו באי כוח המבקשים - ביום 19.7.12 - יפויי כוח ואישורי הורים של הנערים הכלולים בכתב התביעה המתוקן.

5.         בתגובותיהם לגופה של הבקשה הזמנית, השיבו המשיבים כדלקמן:

א.         המשיבים 1 - 5 טענו כי הטענות בבקשה כלל לא מתייחסות אליהם, וכי לא פנו לאף אחד מהנערים בעניין כלשהו, לרבות לא בעניין ביטול השתתפותם בהליך. עוד טענו כי לא הובאה ולו ראשית ראיה לכך שנעשה דבר-מה המנוגד לדין; כי עצם הצעת סכומי פשרה שאינם תואמים את הדרישות בכתב התביעה אין בה משום פסול כלשהו; וכי לו היה ממש בטענה בדבר "איומים" - היה על המבקשים לפנות למשטרה.

לגישתם, ההסתדרות " אינה מעוניינת בסיום יעיל ומהיר של המחלוקות אלא בהשגת רווחים תקשורתיים-פוליטיים על גבה של משיבה 1", כאשר " הבקשה החדשה נובעת, ככל הנראה, גם מהמצוקה בה מצויה המבקשת, לאור העובדה כי חלק מהמבקשים כבר דרשו למשוך את ידם מההליך". לסיום טענו כי " דרך המלך ביחסי עבודה בכלל ובמחלוקות הנובעות מיחסי עובד-מעביד (או טענה לקיומם של אלה) בפרט היא בהידברות ישירה בין הצדדים".

ב.         המשיב 6 טען כי " חלק מן המבקשים חזרו לעבוד אצל המשיב ובמסגרת העבודה המשותפת ניסה ועודנו מנסה - וימשיך לנסות המשיב, לפתור את המחלוקות בין הצדדים בדרכי נועם מחוץ לכתלי בית הדין, במעשים אלו אין פסול ואין כל מניעה חוקית לסיים מחלוקות בדרכי פשרה". בתצהירו ציין המשיב 6 כי שוחח עם ארבעת הנערים ששבו לעבוד אצלו על " אפשרות לפשרה לצורך סיום המחלוקות בינינו", והדגיש כי "לא ייחתם כל הסכם עם נער כלשהו, אשר צעיר מגיל 18, ללא חתימת הוריו ואישורם לפשרה".

ג.          המשיב 7 הצטרף לתשובות שאר המשיבים.

6.         בהחלטת האב"ד מיום 12.7.12 הוצע לצדדים כדלקמן:

"בתגובתו הודה (לכאורה) המשיב 6 כי הינו פונה לאותם תובעים שעובדים כיום עבורו (או חלקם), משוחח עימם על התביעה ומציע להם הצעות פשרה כאלה ואחרות. בהקשר זה מקובלת עלי עמדת ב"כ התובעים, כי אין זה ראוי שניסיונות פשרה לאחר הגשת תביעה משפטית ייעשו באופן ישיר בין הצדדים לבין עצמם, ודאי כאשר יחסי העבודה עדיין נמשכים, וזאת נוכח הסיכון כי פערי הכוחות האינהרנטיים בין מעסיק לעובד (קל וחומר במקרה זה, בו מדובר בנערים) ירתיעו את העובדים מעמידה על תביעתם ומפנייתם הלגיטימית לערכאות. למותר לציין כי אין בכך כדי לפגוע באפשרות הצדדים להגיע לפשרה באמצעות באי כוחם, כמקובל.

לאור זאת, מוצע לצדדים כי יינתן צו בהסכמה, לפיו יימנעו הנתבעים או מי מהם מיצירת קשר ישיר עם התובעים או מי מהם בכל הנוגע לתביעה (ובאופן הדדי יימנעו גם התובעים או מי מהם מיצירת קשר ישיר עם הנתבעים או מי מהם בכל הנוגע לתביעה), כך שכל התדיינות בנוגע לתביעה תתבצע באמצעות עורכי הדין".