החלטה בתיק סע"ש - 14899-03-13

בבקשה לעיכוב ביצוע

1.           בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטה, שניתנה ביום 14.4.13 ובה נתקבלה בקשת המשיב לסעד זמני כנגד פיטוריו. בהתאם להחלטה חוייבה המבקשת להחזיר המבקש לעבודתו, עד לגמר ההליכים בתיק.

2.           כעולה מהבקשה, המבקשת מתעתדת להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה ולכן מבקשת היא לעכב את ביצועו. לטענת המבקשת, נפלו בהחלטה טעויות עובדתיות ומשפטיות ולכן סיכויי הערעור גבוהים. המבקשת מתעתדת לתקוף בבקשתה לרשות ערעור ובערעור הן את הטעויות העובדתיות על יסודן ניתנה ההחלטה והן את הטעות המשפטית באכיפת יחסי עבודה בצו זמני. המבקשת הוסיפה וטענה כי מאז הודעת הפיטורים ממילא אין המשיב עובד ולכן לא ייגרם לו כל נזק מהמשך המצב הקיים, לעומת הנזק שייגרם למבקשת בשינוי המצב הקיים.

3.           המשיב התנגד לבקשה. לטענתו עיקר ההחלטה מבוסס עובדתית על עדות ראש העיר ועל פרוטוקול ישיבת המועצה בה הוחלט על פיטורי המשיב, שהן ראיות של המבקשת אשר פעלו לחובתה. מכאן, שהסיכויים שבית הדין הארצי יתערב בהחלטה נמוכים. המשיב מפנה לכך שערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בקביעות עובדתיות ואף לא בהחלטות בסעד זמני. לבסוף טוען המשיב כי אותו מאזן נוחות שהנחה את בית הדין במתן סעד זמני, הוא שצריך לעמוד לנגד עיניו בעת ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע של החלטתו.

4.           תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, חלה בבית הדין מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 וקובעת כי הגשת ערעור כשלעצמה אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור . זהו הכלל. כלל זה מעגן את זכותו של מי שנמצא זכאי לסעד על פי דין לממש את זכייתו ולא להמתין לצורך זה עד להכרעה בערעור.

5.           סמכותו של בית הדין לחרוג מן הכלל ולעכב את ביצועה של ההחלטה, נקבעה בתקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי. על פי הפסיקה, הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יוענק בכפוף לכך, שיתקיימו שני תנאים מצטברים: שסיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד ושהנזק שייגרם למבקשת, לולא ינתן צו לעיכוב הביצוע, גדול מן הנזק הצפוי למשיב, אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראה כדוגמא: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459).

6.           במקרה הנדון, אין מדובר בערעור, כי אם בבקשת רשות ערעור. דהיינו על המבקשת להצביע על סיכויים טובים שתעבור את שתי המשוכות העומדות בפניה. על יסוד הטענות הכלליות שנטענו בבקשה אינני יכולה לקבוע כי אכן כך. גם באשר למאזן הנוחות, הטענה לנזק למשיבה נטענה בעלמא בסע' 12 לבקשה ואין בה כדי להרים את הנטל לצורך עיכוב הביצוע, מה גם שלבקשה לא צורף תצהיר כלל.

7.           אשר על כן, אינני מוצאת יסוד לבקשה והיא נדחית בזאת.

8.           הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסופו של הליך.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ג, 18 אפריל 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.