1. בפנינו בקשה לסעדים זמניים, אשר הוגשה ביום 8.2.12. תגובה לבקשה הוגשה ביום 9.2.12, ודיון בבקשה התקיים ביום 9.2.12.
יצויין, כי בעת שהוגשה הבקשה התקיימה שביתה כללית במשק, אולם בית הדין קבע את הדיון למרות זאת למועד הנ"ל, ופרוטוקול הדיון נכתב בכתב יד. מאוחר יותר, עם תום השביתה ועם חזרת הקלדניות לעבודה, הודפס הפרוטוקול ושוגר לצדדים.
בתום הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב. סיכומי המשיבה הוגשו ביום 16.2.12.
2. במסגרת הבקשה נתבקש בית הדין ליתן סעד המונע קליטת עובדים חדשים באופן המנוגד להסכמים קיבוציים ולנהוג בין הצדדים. בבקשה פורט, כי המשיבה מתכוונת לקלוט ארבעה עובדים חדשים בתוך ימים ספורים, וזאת מתוך 10 עובדים אשר סיימו קורס הכשרה.
במסגרת התגובה שהוגשה, נטען כי קבלת העובדים אינה מנוגדת להסכמים קיבוציים ולנהוג בין הצדדים.
במסגרת הדיון שהתקיים, שמע בית הדין את הצדדים עצמם ופירוט של הטענות, והצדדים פירטו גם במסגרת סיכומיהם את הטענות.
3. להלן נפרט את תמצית טענות הצדדים, ולאחר מכן נכריע בהן.
4. לטענת המבקשות, בכל הנוגע לקליטת עובדים חדשים, ההסכם הקיבוצי מקנה עדיפות לבני עובדים על מועמדים אחרים שנתוניהם זהים. והנה, המשיבה החליטה להתעלם מהוראות ההסכם הקיבוצי, ופעלה לקליטת עובדים בניגוד למוסכם ולנהוג, בדרך אשר מאיינת את הוראות ההסכם הקיבוצי.
בהתאם להסכם הקיבוצי, ישנה עדיפות לבני עובדים ותיקים המועמדים לקליטה לעבודה. לאורך השנים, הסעיף יושם בדרך מסויימת, כך שנציגות העובדים היתה מעורבת החל מהשלב בו התפנתה משרה, ואז היא הודיעה זאת לעובדים. מועמדים נשלחו למיון פסיכוטכני, ובהסתמך על ציוני המיון הפסיכוטכני ניתנה עדיפות לבני עובדים.
והנה, המשיבה החלה לנהוג כעת בניגוד למפורט לעיל; היא איתרה חד צדדית את המועמדים לעבודה, שלחה אותם לקורס שהיא הנהיגה כתנאי לקבלה לעבודה, ובתום הקורס אף הוסיפה קריטריונים סובייקטיביים לקליטה לעבודה. בדרך זו המשיבה לקחה לעצמה את מלוא ההשפעה בקליטת עובדים חדשים.
המבקשים לא ויתרו מעולם על זכותם למעורבות בהליך הקליטה כמפורט לעיל, ולו היו מוותרים ויתור כזה, היה הדבר נעשה במפורש.
5. לטענת המשיבה, היא פעלה בהתאם להסכם הקיבוצי, ולא הפרה אותו. ההסכם אינו חל על סוגי העובדים הנקלטים כעת. לנציגות העובדים אין כל משקל בשלב של איתור מועמדים לעבודה, וזוהי זכותו של המעביד. העתרות לבקשה תגרום נזק בטיחותי ואף כספי.
ממילא מסכימים שני הצדדים לפנות להליך יישוב חילוקי דיעות, ואין מקום ליתן סעד זמני במקביל. בנוסף, מסכימה המשיבה ליתן "הצהרת גור אריה", והיא תכבד כל תוצאה שתושג במסגרת הליך יישוב חילוקי דיעות.
במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם לאחרונה ניתנו לעובדים כספים רבים, ואין לטעון כי מתנכלים להם. המבקשות למעשה מתכחשות להתחייבות שנתנו בהסכם הקיבוצי לשקט תעשייתי, ושוב ושוב גורמות לשביתות פראיות ובלתי חוקיות. ועד העובדים מכשיל במו ידיו כל הדברות, וחותר למצב בו הוא ינהל את החברה.
6. לאחר לימוד טענות הצדדים, התרשמנו כי המחלוקת בנוגע לאופן קליטת העובדים הינה מחלוקת מורכבת, ולא ניתן להכריע בה בשלב זה.
הצדדים חתמו על הסכם קיבוצי לפני מספר שבועות, ביום 5.10.11. במסגרת הסכם זה ויתר כל צד על טענות כאלה או אחרות, והדברים נרשמו. דא עקא, מנוסח ההסכם לא ניתן לקבוע מהו אופן קליטת העובדים החדשים כפי שהוסכם, ובפרט מאחר והסכמים קיבוציים קודמים נותרו בתוקף.
לטענת המבקשות, הצדדים נהגו כל השנים בהתאם למתווה מסויים בנוגע לקליטת עובדים חדשים, ולא היה כל ויתור על מתווה זה. שמענו את דברי מר שמעון סבן, ראש מועצת העובדים, אשר טען את הדברים, והתרשמנו כי אכן בעבר היתה מעורבות מצד העובדים בכל הנוגע להליך קליטת עובדים חדשים. נכון הוא, כי למעביד הפררוגטיבה בכל הנוגע לאיתור עובדים ולקליטתם, והוא זה אשר קובע את צרכיו. דא עקא, מעביד יכול לוותר על חלקים מאותה זכות יתר הנתונה לו, ואם נהג כך כל השנים, הרי שאינו יכול לשנות מוויתור זה באופן חד צדדי.
יצויין, כי כל צד העניק להסכמים הקיבוציים פרשנות משלו, וטען כי היא הפרשנות הנכונה. דא עקא, הדברים דורשים ליבון עובדתי, ולא ניתן לקבוע בשלב זה מהי הפרשנות הנכונה של ההסכמים.
7. לא ניתן לבטל את טענות המבקשות בשלב זה.