כללי
1. בפניי בקשת המבקשת ליתן צו כנגד המשיב, המורה לו לגלות מסמכים ספציפיים הנוגעים למקומות עבודה, בהם עבד לכאורה במקביל לעבודתו אצלה.
2. חלק הארי מבחינה כספית (כ- 70%) של המחלוקת הנטושה בין הצדדים נסב סביב רכיב שכותרתו "החזר הוצאות נסיעה במסגרת התפקיד". טענתו של המשיב היא, כי רכבו "הפך בידי הנתבעת הלכה למעשה לאחד מאמצעי הייצור שלה ולחלק מצי הרכב המסחרי שלה" (סע' 28 לכתב התביעה). רכיב זה כומת ע"י המשיב בסכום של 224,100 ש"ח מתוך סכום התביעה הכולל בסך של 317,718 ש"ח.
3. במסגרת ישיבת קדם משפט, שהתנהלה ביום 07.07.2011 בפני סגנית הנשיא, כב' השופטת אפרת לקסר, ניתנה החלטה, בה נצטווה המשיב, בין היתר, לצרף לתצהירו "פרטים לגבי מקומות עבודתו התקופה הרלוונטית לתביעה זו" (סעיף 1 להחלטה בעמ' 2 לפרוטוקול).
4. דא עקא, שבמסגרת הליך גילוי המסמכים, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, שניתן לתמצתה בשאלה: האם הסכמי העבודה עליהם חתום המשיב במקומות העבודה בהם עבד סימולטאנית לעבודתו אצל המבקשת (מיום 11.11.2002 ועד ליום 11.10.2009) וכן תלושי השכר במקומות העבודה הנ"ל הנם רלוונטיים לנשוא הסכסוך דכאן, ובמידה וכן, האם גילויים למבקשת ניגף בפני זכותו של המשיב לפרטיות.
5. על מנת להשיב על השאלה, מן הראוי להניח, בקצרה, את התשתית המשפטית הרלוונטית.
התשתית המשפטית
6. הלכה מושרשת בשיטת משפטנו הנה כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך - וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים" (תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008; להלן - עניין עוז; ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נק עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, מיום 27.01.2011; להלן -
עניין
טבע תעשיות).
7. חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.9.2010; להלן -
עניין מכתשים).
8. ומכאן, שהשאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול - ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב) - לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן -
עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, מיום 7.5.2006), כפי שמופיע בעניין
טבע תעשיות.
9. ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.2005; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה - דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.2010).
10. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת - ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 GerberProducts Companyנ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק).
11. באשר לפגיעה אפשרית בפרטיות, הנלווית להליך גילויו של מסמך מסוים, נפסק כי יש לערוך איזון בין הערכים המתנגשים: מחד - יעילות הדיון והשאיפה לרדת לחקר האמת, העומדות בבסיסה של תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991; ומאידך - הגנה על פרטיות, שהנה ערך חוקתי (ראה
עניין מכתשים).
12. בעניין מכתשים, הניח בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת כב' השופטת וירט-ליבנה, שורה של הנחיות שתסייענה לערכאה הדיונית, הדנה בבקשה כגון דא, לערוך את האיזון הנדרש. ההנחיות הרלוונטיות לענייננו הן:
(א) התייחסות למבחן הרלוונטיות תוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע;
(ב) חשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה לרבות קיומו של נוהג או אפליה;
(ג) אל מול הזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים";
ומן הכלל אל הפרט
13.דומה כי אין עוד מחלוקת בין הצדדים לגבי הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לנשוא הסכסוך. אני מסיק זאת מכך, שהמשיב הציע ליתן עיון ספציפי בתלוש שכר מייצג אחד.