החלטה בתיק מ"ת 7150-08-12

מבוקש על ידי המדינה להורות על מעצרו עד תום ההליכים של המשיב אשר נגדו הוגש כתב אישום  המייחס לו עבירות בנשק, חבלה במזיד, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה וביטוח.

על פי כתב האישום ביום 27.7.12 לפנות בוקר, המשיב נסע ברכב, וכמסתבר נטען שהוא נהג בו, ולידו אדם נוסף בשם נזיה, ובתוך הרכב, מתחת למושב האחורי היה נשק מסוג רובה m16 מפורק לשני חלקים וכן מחסנית ריקה. כאשר רכב משטרתי ניסה לעוצרו בעודו עומד ברמזור הוא החל להימלט  תוך ניגוח הניידת והתפתח מרדף שהסתיים במנוסה רגלית עד תפיסת 2 נוסעי המכונית. ברכב המשטרה נגרם נזק רכוש.

בקשת המדינה נשענת על עילת המסוכנות וכן החשש להמלטות מהדין בשל ניסיון הבריחה והמרדף האמור.

מדובר במשיב אשר יש לו עבר פלילי בתחום שבל"ר, גניבת רכב, מתן ידיעה כוזבת, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ועבירות רכוש נוספות. אין לו הרשעות בתחומי עבירות נשק.

במישור הראיות לכאורה, אין מחלוקת שהמשיב היה מעורב באירוע הנדון, אך השאלה היחידה שהסנגור מציף במישור זה הינה מי נהג ברכב. בסוגיית הנשק והחזקתו אין חולק שנמצאו ט.א שלו על גבי הנשק. הרכב שייך למשפחת המשיב, חברו לנסיעה נזיה באחת מחקירותיו אומר שהמשיב הוא שנהג, ותיאור בגדי המשיב לעת מעצרו תואם דברים שמסרו השוטרים בדוחות שלהם. די בכך לשלב הלכאורי של בקשת המעצר כדי להוות ראיות לכאורה שהוא נהג.

יצוין שבשל שמירה קפדנית של המשיב על זכות השתיקה שלו לאורך חקירתו אין גרסה מטעמו לסתור דברי נזיה.

באשר לאותו מעורב אחר, נמסר לבית המשפט שהתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות באשר פרט למרכיב של הבריחה הרגלית מהשוטרים שעל כך אין מחלוקת, אין ראיות למעורבותו בעבירת הנשק או על ידיעתו בדבר קיום הנשק, ולפי שהוא לא נהג על פי הגרסה שאומצה על ידי המדינה גם לא נמצא שיש ראיות לכך שהייתה לו יד בניגוח הניידת והבריחה הרכובה מהשוטרים.

אין הסנגור חולק על קיום עילת מעצר בכגון דא, שהרי עבירת הנשק כשלעצמה בהעדר הסבר אחר ובלתי מפליל להחזקתו מקימה חזקה שמדובר בהחזקת הנשק לצורך פלילי ברף גבוהה של מסוכנות.

טענתו היא שיש מקום לשחרר מרשו לחלופה, ובידו להצביע על חלופות טובות וראויות, משום שעברו הפלילי אינו מכביד בתחום זה, משום הספק הראייתי שהסנגור טוען לו במישור זהות הנהג, ומשום שהמדינה מצאה שלא להעמיד לדין כלל את נזיה שחלקו הלכאורי בעניין דומה לזה של המשיב.

לטעמי, מהיבט הכרסום הנטען בראיות - אין לכך משקל רב כעת משאני מוצא שהראיות לכאורה מצביעות על כך שהמשיב נהג ברכב במידה המספקת לשלב זה.

כזכור, בעניין עבירת הנשק אין חולק על איתנות הראיות לכאורה.

לעניין האפליה הנטענת בינו לבין נזיה, הגם שיתכן לחלוק על שיקולי התביעה בכך שאפילו בעבירת הכשלת שוטר בעקבות ההמלטות הרגלית לא נמצא מקום להעמידו לדין, בסופו של יום, איני רואה זאת כשיקול כבד משקל משום שההחלטה שלא להעמידו לדין בעניין הנשק נראית סבירה על רקע הנסיבות, בעיקר היות הנשק מפורק ומוסלק מתחת למושב האחורי בכלי רכב שאין חולק שלנזיה לא קיימת לגביו זיקה ממשית פרט לכך שנסע בו יחד עם המשיב באותו לילה.

אין מדובר בעבירה ובנסיבות שעליהן יש לומר שנשללת מראש התכנות כל חלופה שהיא למעצר, וגם עברו של המשיב אינו כה מכביד עד כי יש לומר שאי אפשר לתת בו שום מידה של אמון או שמסוכנותו המוכחת ברמה כזו השוללת א-פריורי את עצם בדיקת ההתכנות לכך.

בדיקה לעומק של חלופות אפשריות במקרה כזה צריכה להיעשות על ידי תסקיר ולאחר מכן ניתן לשמוע השלמת טענות ולקבוע האם יש מקום לאשר חלופה כל שהיא אם לאו.

רשמתי לפניי עמדת המדינה השוללת כל חלופה ועומדת על מעצר ממש עד תום ההליכים.

כאמור, העניין יבחן לאחר הגשת תסקיר, ובלי לקבוע עמדה מראש.

על שירות המבחן לבחון החלופות שיוצעו על ידי ההגנה וכמובן לחוות דעה על מסוכנות המשיב והחשש להמשך פעילות עבריינית או המלטות מהדין מצידו אם ישוחרר.

דיון ההמשך נקבע ליום 21.8.12 שעה 09:30 בפני שופט תורן שאליו תנתב המזכירות את התיק.

יש לשלוח העתק לשירות המבחן.