מבוא
1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בד בבד עם הגשת הבקשה הוגש לבית המשפט כתב אישום המייחס למשיב עבירה של סחיטה באיומים וכן עבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירות לפי סעיפים 428 רישה ו-287
לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
כתב האישום
2. בכתב האישום פורט, שבין הנאשם לבין המתלונן, ל.ג., קיימת הכרות מוקדמת וכן סכסוך כלכלי. כן פורט שלטענת הנאשם היה על המתלונן למסור לנאשם טלוויזיית פלאזמה ולשלם לו סכום כסף.
3. בכתב האישום נטען שביום 4.8.11, בשעה 16:00, הגיע הנאשם לביתו של המתלונן, לאחר שניסה להשיגו טלפונית מספר פעמים, ללא הצלחה. הנאשם המתין למתלונן עד ששב המתלונן לביתו, או אז החל לקללו, לצעוק עליו ולאיים עליו שיפגע בו ובבני משפחתו ככל שלא ישיב לו את כספו. בין היתר שאל הנאשם את המתלונן באיזו רגל הוא בוחר שהנאשם ירה בו, כיון שיש בידיו משתיק קול, ואיש לא ישמע את הירייה.
4. עוד נטען בכתב האישום, שלאחר שהמתלונן ביקש מהנאשם שיחוס עליו, הורה הנאשם למתלונן להוריד למטה את טלוויזיית הפלאזמה שבביתו ולשבור אותה בפניו, כן דרש ממנו למסור לו את שני מכשירי הטלפון הנייד שלו ואת ארנקו ולהניחם בכיס מכנסיו של הנאשם. פורט שהמתלונן נענה לדרישה ברופן חלקי, הניח את שני מכשירי הטלפון הנייד בכיס מכנסיו של הנאשם, עלה לביתו ולא ירד ממנו. לאחר מכן עזב הנאשם את המקום, ומאוחר יותר החזיר למתלונן את שני מכשירי הטלפון הנייד באמצעות מונית, בתיאום עם המתלונן.
5. נטען שמעשים המתוארים בוצעו בעוד המתלונן מצוי במעצר בית על פי החלטת כב' השופט מ' בר- עם מיום 5.11.09 בב"ש 13177/09.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים
6. בבקשה שבפני, למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אשר הוגשה כאמור, בד בבד עם הגשת כתב האישום, הפנתה המבקשת לכך שלמשיב עבר פלילי עשיר, הכולל 10 הרשעות קודמות, בין היתר בתחום הרכוש, הסמים, האלימות והאיומים, בגינן ריצה המשיב מספר פעמים עונשי מאסר בפועל. כן פורט שכיום מתנהלים שני תיקים נגד המשיב בבית משפט זה, בשניהם ניתנה החלטה על מעצרו של המשיב במעצר בית.
7. פורט שבמ"ת 13177/09 נקבע על ידי כב' השופט מ' בר- עם מעצר בית ואיזוק אלקטרוני. בהמשך אושר למשיב לצאת בימים א - ה בין השעות 19:00 -21:00 ממעצר הבית לצורך לימודי תורה. כן אושר לו לצאת לטיפולי שיניים, בתאריכים קבועים וידועים מראש, ובתאום.
8. פורט שבכתב האישום השני התלוי ועומד נגד המשיב, הואשם המשיב בכך שביום 27.1.11, במהלך יציאתו לטיפול שיניים, ניסה המשיב לפצוע את רופא השיניים כשהוא נושא סכין, וכי שבר באותו מועד את דלת המרפאה.
9. בבקשה פורט שבימים אלו מתנהלים דיונים בבקשתו של המשיב לעיון חוזר בתנאים לשחרורו, ובית המשפט קבע שיוכן תסקיר משלים בעניינו. יצוין שבמהלך הדיון הודיע בא כוחה של המבקשת על כך שהתסקיר הוגש ביום שקדם ליום הדיון שהתקיים בפני, לקראת דיון שהיה אמור להתקיים בבקשה בפני כב' השופט ש. פיינברג, דיון שלא התקיים לאחר שבאת כוחו של המשיב באותו הדיון ביקשה את ביטול הדיון. התסקיר האמור לא הוגש במהלך הדיון בבקשה שבפני, כיון שבאת כוחו של המשיב בהליך שבפני לא קיבלה אותו לפני הדיון והתנגדה להגשתו.
10. המבקשת טענה שהעבירות המיוחסות למשיב ונסיבות ביצוען מקימות עילת מעצר, ומעידות על חשש לכך שהמשיב מסכן את שלום הציבור. ביצוע עבירות תוך שהמשיב מצוי לכאורה במעצר בית, מבסס לטענת המבקשת את המסקנה שאין תחליף ראוי למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.
טענות המשיב
11. באת כוחו של המשיב, טענה שאין כל הצדקה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים לאחר שהוגש כתב האישום, לאור ההחלטות הקודמות בדבר מעצר בית בתנאי איזוק אלקטרוני.
12. לטענת ב"כ המשיב, לא קיימות בענייננו ראיות לכאורה, שכן אין ראיות לאיומים או להפרת מעצר הבית.
13. לטענתו של המשיב, המתלונן, הינו נוכל, המתרים אנשים לטובת נזקקים תמורת עמלה של כ- 49% מסכום התרומה, הסתבך עם תורמים או נתרמים שטענו שהכסף לא הועבר למטרה שלשמה נתרם, וביקש את גישורו של המשיב. המשיב מצידו הסכים לגשר בין הניצים ללא תמורה, ומתוך כוונה טובה. המתלונן הבטיח למשיב טלוויזיית פלאזמה קטנה, ובשעה שהגיע המשיב לביתו של המתלונן, לא איים עליו, אלא רצה בדבריו להוכיח לו שאין הוא מעוניין כלל בטלווזייה, ועל כן אמר לו שמבחינתו רשאי הוא לנפצה במקום.
14. אשר להפרת חלופת מעצר, נטען שכיון שהמשיב רשאי לצאת מדי יום מביתו, לא מדובר בהפרה, וכי אין ראייה מהוא המועד המדוייק שבו יצא מביתו.
15. באת כוח המשיב סקרה בהרחבה את הודאותיו של המתלונן והפנתה לכך שבמספר פעמים השיב שהמשיבלא איים עליו (בהודאות שנגבו לפני האירוע המתואר בכתב האישום).
16. לטענתה, אין מקום לחרוג מתנאי המעצר שנקבעו בהחלטות קודמות, ולכל היותר יש לקבוע הוספת ערב.
דיון והכרעה
17. אשר לראיות לכאורה, מצאתי שיש לקבל את טענותיו של ב"כ המבקשת לכך שקיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
18. ניתן ללמוד על כך שהמשיב הפר את תנאי המעצר למשל מהודעתו של מר עמיר אביב, סייר ומתקין אזיקים אלקטרוניים (מוצג מב/7), שהוא הגיע לביתו של המשיב ביום 4.8.11 בשעה 15:45, ולא מצאו בביתו. הדבר עולה לכאורה גם מהודעת המתלונן לגבי האירוע המתואר בכתב האישום (מב/5). ניתן ללמוד ממוצגים אלו שהמשיב שהה מחוץ לביתו במועדים החורגים מהמועדים שהותרו ליציאתו (מוצגים מב/1 ומב/8), ולא לשם המטרות שנקבעו.
19. מעבר לדרוש יצויין שבמהלך הדיון התברר שלמרות ההוראה האמורה, האיזוק הוסר בבית מעצר לקראת דיון משפטי, ומאז בטעות לא הוחזר.