1. הבקשה למעצר עד תום ההליכים נגד המשיבים.
2. נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי ס' 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"); תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי ס' 382(א) לחוק; ואיומים, לפי ס' 192 לחוק.
בנוסף, כתב האישום מייחס למשיב 1 עבירות של נשיאת נשק, לפי ס' 144(ב) לחוק; וירי באזור מגורים, לפי ס' 340א לחוק.
3. מכתב האישום עולה כי ביום 1.9.11, בעיר רהט, בעקבות הערתו של סעיד אלקרינאוי לנאשם 2 כי יחדל להשתולל עם רכבו (להלן: "הרכב") ולהשמיע מוזיקה בעוצמה גבוהה, חזר נאשם 2 ברכבו למקום ביחד עם אחיו, מועין, נאשם 1 ואחיו, אוסמא, כשהם מצוידים במקל טוריה וצינורות ברזל כשנאשם 1 מחזיק גם שלא כדין באקדח גנוב. נאשם 2 יצא מהרכב, ניגש לסעיד שעמד ברחוב והכה אותו באמצעות מקל על גבו והמשיך גם לאחר נפילתו ארצה, נאשם 1 ומועין חברו אליו וביחד הוסיפו והכו את סעיד. באותה העת הבחין במתרחש יזיאד קרינאווי אשר ברח והתחבא מאחורי משאית תוך שנאשם 1 מאיים עליו שיירה בו אם יתקרב אלא שלבסוף נאשם 1 ירה שתי יריות לעבר גופו ואיים עליו שיתפוס אותו בעיר ויהרוג אותו, אז ירה נאשם 1 ירייה נוספת באוויר. בשלב זה הגיע למקום סאמר קרינאווי, ביקש מנאשם 1 להוריד את האקדח והפציר בו שייקח אותו לביתו, או אז תפס סאמר את נאשם 1 וחנק אותו תוך שפרק אותו מנשקו ומשך אותו עד לצומת המכונה "הצומת של ראיד", נאשם 1 ביקש לעלות לרכבו, סאמר השכיבו ארצה והכה אותו באמצעות מכות אגרוף בפניו ובגופו על מנת להוציא את הנשק מידו והוסיף להכותו גם בשעה שאחרים יידו על נאשם 1 אבנים שאחת מהן פגעה בראשו, בסופו של דבר הצליח סאמר לחלץ את הנשק מידי נאשם 1 ומסרו לידי סאלמה קרינאווי, אלא שסאמר המשיך להכות את נאשם 1 והורה לחבורת אנשים שצפו בסיטואציה להכות את הנאשמים ואת מועין ואוסמא וכך היה, בנוסף החבורה זרקה אבנים לעבר הרכב. בשלב זה הגיעו למקום גיסיו של נאשם 1 והם לקחו את הנאשמים, מועין ואוסמא לביתם. לאחר מכן, סאמר נכנס לרכב שהושאר במקום והתנגש עמו במזיד בקיר. כתוצאה מהמכות, נגרמו לנאשם 1 שבר באף וחבלות של ממש באף ובעין; לנאשם 2, למועין ולאוסמא נגרמו חבלות של ממש במקומות שונים בגוף.
4. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה דנא למעצר עד תום ההליכים.
5. בדיון מיום 16.8.11, הסכים ב"כ המשיבים לקיומן של ראיות לכאורה אך טען לכרסום בראיות. נטען, כי אין חולק שעובר לקטטה התרחש אירוע נוסף במהלכו הגיע משיב 2 לשכונה 17 ברהט על מנת לאסוף את חמותו, בת למשפחת אלקרנאווי, נעצר ע"י חבורת נערים שטענה שנסע מהר באותו כביש, החבורה הכתה אותו ויידתה אבנים על רכבו ולא חדלה עד שחמותו יצאה מביתה. משיב 2 הלך לספר על האירוע לבן דודו, משיב 1, אשר אף הוא נשוי לאישה ממשפחת אלקרנאווי המתגוררת בשכונה 17, ביחד החליטו להיפגש עם גיסו של משיב 1 בשכונה 17 וליישב את העניין ברוח טובה; כשהגיעו לשכונה, עצרה אותם חבורת נערים והתפתחה הקטטה.
בעניינו של משיב 2 נטען, כי אכן נכח במקום אלא שאף אחד מהעדים אינו מייחס לו מעורבות בתגרה עצמה; העד חאפד אלקרניאווי העיד במשטרה כי המשיב אחז ברזל ביד וכי הוא השתלט עליו, לקח את הברזל והכה את המשיב 2 באמצעותו באיבר מינו והמשיך להכותו ביחד עם אחרים גם לאחר שנפל ארצה. סעיד אלקרנאווי, אשר תקיפתו מיוחסת למשיב 2, מעיד בעצמו שמי שהכה אותו היה נהג הרכב, הלוא הוא משיב 1. דא עקא, המשטרה לא טרחה לערוך מסדר זיהוי תמונות או לבצע עימותים.
בעניינו של משיב 1 נטען, כי סאמר העיד ששהה בבית חבר הסמוך למקום, שמע יריות ואז הגיע למקום, שוחח עם המשיב 1 אותו הכיר קודם לכן במסגרת חברתית וביקש ממנו את האקדח, משסרב משיב 1 ליתן לו את האקדח תקף את המשיב 1 ונטל את אקדחו. כל העדים טוענים שהייתה קטטה והנשק נחטף מהמשיב 1. שניים מהעדים טוענים שסאמר הורה להם לסייע לו להכות את משיב 1 והרגיע אותם שאין כדורים באקדח. עוד נטען לסתירה, שלא נבדקה, בעדותו של יזיד אלקרנאווי אשר פעם טוען כי המשיב 1 ירה עליו ואז רץ להתחבא מאחורי משאית ופעם טוען שהתחבא ואז משיב 1 איים עליו וירה לעברו. נטען כי העדים סותרים אחד את השני בעניין הקטטה בין משיב 1 לסאמר לרבות חטיפת הנשק, כך למשל סאלמה העיד במשטרה שלקח מהם את הנשק על מנת למנוע רצח והכחיש שסאמר מסר לו את האקדח. כן בשטח נמצאו סימני ירי על הרכב עצמו, בפגוש הקדמי מימין ובפגוש האחורי, ד"וח המז"פ מלמד כי נמצאו שני כדורים ותרמילים בכניסה לבית 26 המרוחק ממקום האירוע וחשוב מכך- לא נמצאו שרידי ירי על גופו של משיב 1, אין טביעות אצבע של משיב 1 על הנשק והנשק תקול. חרף האמור לעיל, לא בוצעה בדיקת התאמה בין הקליעים לנשק שנטען כי באמצעותו ירה משיב 1. בכל אלו יש ללמד, לטענת ב"כ המשיבים, כי משיב 1 לא ביצע את הירי.
ב"כ המשיבים הוסיף וטען לאפליה נוכח העובדה כי כל העדים מודים שתקפו את המשיבים אלא שהם לא נחקרו באזהרה ולא נפתחו להם תיקים במשטרה. העדים בתיק מתארים המון זועם שהתקרב למשיבים וכך התפתחה קטטה במהלכה הרביצו למשיבים.
עוד נטען כי אין בחומר הראיות תימוכין לתקיפתו ולחבלתו של סעיד.
ב"כ המשיבים הוסיף וטען כי אין למשיב 2 עבר פלילי וכי עברו הפלילי של משיב 1 אינו מכביד ומסתכם בעבירת אלימות בגינה הוטלו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי. לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ המשיבים להורות על שחרורם וביקש להציג חלופות.
6. מנגד, עמדה ב"כ המבקשת על הבקשה למעצר עד תום ההליכים. לטענתה, אין כל כרסום בחומר הראיות. נטען כי קיים מספר רב של עדים שעדויותיהם קוהרנטיות ותומכות בכתב האישום, מה גם שהם זיהו את המשיבים במסדר תמונות. כך למשל, זיאד אלקרנאווי זיהה את המשיב 1 כמי שירה עליו ואת המשיב 2 כמי שאיים עליו שיהרוג אותו וכמי שהכה את סעיד; וסאמר אלקרנאוי העיד שהוא זה שהשתלט על המשיב 1 שאחז בנשק, עדותו נתמכת בעדויותיהם של עטאף אלקרנאווי וחביב אלקרנאווי לפיהן משיב 1 אחז בנשק, כן העידו כי משיב 2 אחז במפתח ברגים והכה באמצעותו אחרים שנכחו במקום. לכך יש לצרף את הסתירות בין גרסאותיהם של המשיבים ואת הודאתו של משיב 1 כי הם ירדו מהרכב אוחזים בנבוט והוא אחז בידו עם מפתח ברגים, כן אישר שהכה ילד שישב על המדרכה, הלוא הוא סעיד. ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי חרף הכחשת המשיבים את אירוע הירי, יש עדי ראיה רבים המאשרים את העניין והנשק נמצא. לעניין טענת האפליה, הודיעה המאשימה כי כתבי אישום יוגשו בימים אלו נגד סאמר אלקרנאווי ומעורבים נוספים בפרשה. אשר על כן, טען ב"כ המאשימה, כי קיימות ראיות לכאורה ועילות מעצר, הן בשל חשש משיבוש מהלכי משפט והן מטעמי מסוכנות.
7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות בתיק, סבורני כי קיימות ראיות לכאורה ועילות מעצר בעניינם של המשיבים. רבים מהעדים שהעידו בפני חוקרי המשטרה זיהו את המשיבים, חלק במסגרת מסדר זיהוי באמצעות תמונות, כמי שנטלו חלק פעיל בקטטה והכו את בני משפחת אלקרינאווי באמצעים שונים וביניהם: נבוט, מפתח ברגים, מוטות וכיוצ"ב. חביב אלקרינאווי, בהודעתו מיום 4.9.11, מזהה בוודאות את משיב 2 כמי שהכה באמצעות טוריה את סעיד אלקרינאווי. עולה מחומר הראיות כי בוצע ירי ע"י אחד מיושבי הרכב שלבש חולצה אדומה, חלקם זיהו את היורה כמי שנהג ברכב וחלקם כמי שישב לצד הנהג, אלא שאין בכך לכרסם בחומר הראיות שעה שכל העדים טוענים בפה מלא שהיורה לבש חולצה אדומה. צרף לכך את הסתירות בין הודעותיהם של המשיבים, מועיין ואוסמא אשר נחלקו בגרסאותיהם אם הצטיידו במקלות מבעוד מועד על מנת להכין את עצמם לקרב או שמצאו את המקלות ברכב או שנטלו אותם מבני המשפחה היריבה. נוכח הודעת ב"כ המאשימה על הגשת כתבי אישום בפרשה, התייתרה טענת האפליה בהגשת כתבי האישום.
8. לצורך בחינת חלופת מעצר מבוקש משרות המבחן להמציא תסקיר.
נקבע לדיון ליום 6/10/11 בשעה 09.00 .
המשיבים יובאו ע"י שב"ס.
שרות המבחן מתבקש להמציא תסקיר בעניינם של המשיבים עד למועד הדיון ולבחון חלופות מעצר ככל שתוצענה ע"י המשיבים.
תשומת לב שרות המבחן כי המשיבים עצורים מיום 31/8/11 ויש לזרז ככל הניתן את הגשת התסקיר.
ניתנה היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, במעמד הנ"ל.