1. זוהי בקשה למתן צו מניעה, שהגישה המבקשת, שהיא חברה פרטית העוסקת שנים רבות כקבלן מורשה לשיווק ביצי מאכל, כנגד המשיבים: מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן:
"המנכ"ל"), שרת החקלאות (להלן: "
השר"), משרד החקלאות והמועצה לענף הלול (להלן: "
המועצה").
2. צו המניעה הוא כנגד החלטות, אשר סומנו נספחים
"6" ו-
"9" לבקשה לצו מניעה. ההחלטה נספח 6 (להלן:
"ההחלטה הראשונה") ניתנה ביום 15.11.12 על ידי המנכ"ל, בה קבע המנכ"ל כי אין ניגוד עניינים מובנה במתן החלטה בעניינו של המבקש וכן, כי יש לו סמכות לדון בסוגיה נשוא הבקשה. בהחלטה נספח 9 (להלן:
"ההחלטה השניה") מיום 27.12.12, קבע המנכ"ל כי הוא מתלה את הסמכתה של המבקשת להמשיך ולהיות קבלן מורשה למיון והחתמת ביצי מאכל וזאת בהתאם לתקנות המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (כללים בדבר הסמכת קבלנים מורשים לשיווק ביצים, בשר וחומר רביה), התשנ"ה - 1994 (להלן:
"התקנות" או
"תקנות המועצה לענף הלול"). על שתי החלטות אלה הוגש ערר לוועדה זו ובמסגרת הערר, הוגשה בקשה זו לצו מניעה.
3. הערר הוגש לפי סעיף 45 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד -1963 (להלן:
"החוק"), אשר פועלת מכוחו של אותו סעיף.
רקע
4. ענף ההטלה בישראל הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים, הנמצאים כיום במסגרת של תכנון כולל. הענף מוסדר ע"י המדינה, לצורך שמירה על כושר הייצור של ביצי המאכל, על-מנת להבטיח אספקה סדירה של ביצים לאוכלוסיה, תוך הגנה על רמת מחירים סבירה, הן ליצרן והן לצרכן ושמירה על מקור הפרנסה של העוסקים בו.
5. על פי סעיף 31 לחוק, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה "לקבוע בכללים מידי שנה שנה, ובהתחשב עם הנחיותיו בדבר התכנון החקלאי- 1) גודל משק הלול בהיקף ארצי להטלה, להדגרה ולפיטום."
6. על פי סעיף 44 לחוק, שר החקלאות יסמיך קבלנים מורשים, לעניין שיווק ביצים, בשר עוף וחומר רביה. עוד נקבע בסעיף, כי השר יקבע כללים, בדבר הסמכת הקבלנים, התנאים להסמכה ולביטולה והכל מטעמים של שמירה על בריאות הציבור בלבד. הסמכות להסמיך קבלנים ולבטל את הסמכתם, הואצלה למנכ"ל המשרד ביום 22.11.2000 (ילקוט פרסומים 4945). על פי סעיף 46 לחוק, מגדל לא ישווק ביצים, בשר עוף או חומר רביה, אלא באמצעות קבלן מורשה, שהוסמך לאותו מין של תוצרת הלול.
7. התנאים להסמכה קבועים בתקנות המועצה לענף הלול.
כתב האישום
8. כנגד מר יוסי עמר (להלן:
"יוסי") שהיה בעליה של המבקשת עד אוקטובר 2012, הוגש בחודש יולי 2012 כתב אישום בבית המשפט המחוזי (מרכז) ובו נטען, כי עובר לחודש ינואר 2012, מספר נאשמים, וביניהם יוסי קשרו קשר, על מנת להעביר שלא כדין, עשרות משאיות במעבר חוצה שומרון ובהן מטען שמקורו משטחי הרשות הפלשתינית ויעדו ישראל. על-פי כתב האישום, מדובר בארגון שביצע עבירות פליליות רבות, הכוללות בין היתר מתן וקבלת שוחד, זיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשיית מעשה העלול לגרום מחלה, הלבנת הון ועבירות לפי חוק מס הכנסה ומע"מ. עוד מציין כתב האישום, כי הנאשם 1 בכתב האישום (שי משה) (להלן:
"שי"), היה עובד במועצה. על פי כתב האישום, לשם קידום הקשר והוצאתו אל הפועל, רכשו חברי הארגון שתי משאיות והשתמשו בטלפונים ניידים שבבעלות חברת "איכותית".
9. מעבר חוצה שומרון ממוקם על כביש 5 וככל המעברים, קיימת בו בקרה, הן בטחונית והן כלכלית וכן, מניעת סכנה בריאותית לציבור בישראל, מהעברת מוצרי מזון שאינם נמצאים תחת פיקוח וטרינרי, משטחי הרשות לתוככי מדינת ישראל. אין אפשרות להעביר תוצרת חקלאית דרך מעבר חוצה שומרון. אחד הנאשמים, על-פי כתב האישום, שימש כבודק בטחוני ובכך אפשר מעבר חופשי של משאיות מטעם הארגון לתוככי מדינת ישראל, זאת בתמורה לסכומי כסף נכבדים.
10. יוסי היה עד אוקטובר 2012 בעלי המבקשת, שהיא מכון למיון ביצים, בעלת הרשאה מן המועצה ולכן מוסמכת לערוך תהליך של בדיקת ביצים, להחתימן ולהפיצן לציבור, כביצים שאינן מסכנות את בריאות הציבור.
11. על-פי כתב האישום (סעיף 29), יוסי קיבל את הביצים המזויפות והפיץ אותן, כאשר החותמות של המבקשת הוטבעו ברשות וחלק מהביצים המזויפות הוא אף הפנה למחסן של הנאשם 3 ומשם הם הועברו למחסנים של יוסי, או ללקוחות שלו.
12. על-פי סעיף 37 לכתב האישום, במהלך השנים 2009-2012 יוסי והנאשמים האחרים רכשו מיליוני ביצים מזויפות, קלטו אותן במחסניהם שבישראל והפיצו אותן לציבור הצרכנים הישראלי, ביניהם הרשתות "זול בגדול" ו- "בני יעקב מלייב בע"מ", תוך שהם מסתירים מהם את העובדה, כי מדובר בביצים מזויפות, המסוכנות למאכל.
13. על-פי אישום 16 בכתב האישום, יוסי שהוא הבעלים של המבקשת, הוא מורשה למיין ביצים ולהטביע עליהן חותמות ולכן, יש לו אחריות מיוחדת לשמירה על בריאות הציבור. על-מנת להסתיר את העובדה שהוא רוכש ביצים מזויפות משטחי הרשות ומוכר אותן לצרכנים כביצים ישראליות, שעברו את תהליך הבדיקה כדין, הוא גרם לכך שהביצים יעברו דרך מחסנים של הנאשם 3 ואדם נוסף, כאשר משם הם עברו למחסנים שלו או לחילופין, ישירות ללקוחות שלו. בדרך זו, יוסי על-פי כתב האישום, גרף את הרווחים ממכירת הביצים המזויפות והעביר חלק מהרווחים לאחרים.
14. יש לציין כי על-פי כתב האישום, בשלב מסוים בתחילת חודש נובמבר 2011, גורם נוסף בארגון בשם אפי, הסתבך בקשיים כלכליים והעביר את השליטה בחברותיו לידיו של יוסי ואז הועבר חלק ניכר מהביצים המזויפות אל מחסניו של אותו אפי והן שווקו על-ידי יוסי ואפי יחד, תוך שיוסי יודע כמובן, כי מדובר בביצים מזויפות.
החלטות המנכ"ל
15. בעקבות הגשת כתב האישום, קרא המנכ"ל למבקשת, לשימוע ולאחר דיון בטענות מקדמיות, בדבר חוסר סמכות וניגוד עניינים אשר נדחו, נקבע דיון לגופו, אשר בסופו קבע המנכ"ל, בהחלטה השניה, כי מכתב האישום עולה, שיוסי הפיץ לציבור, ביודעין, ביצים מזויפות, שהוחתמו בשטחי הרשות והועברו לאחר ההחתמה למחסנים של אחרים ומשם למחסנים של יוסי או ללקוחותיו, כאשר עבירות אלה בוצעו במשך תקופה ממושכת, תוך שיוסי מסתיר מהציבור ומהלקוחות את העובדה שמדובר בביצים מזויפות.
16. על-פי החלטת המנכ"ל, העבירות הללו הן חמורות במיוחד, נוכח סכנה הנשקפת לבריאות הציבור, משום שביצים אלו לא היו תחת פיקוח על שמירת התנאים הנדרשים, ממועד הטלת הביצים ועד לקבלתן בתחנת המיון, ועל כן קיימת סכנה להתפתחותם של חיידקים, ביניהם חיידק הסלמונלוסיס אנטריטידיס (להלן:
"החיידק"), המהווים סכנה ממשית לבריאות הציבור.