החלטה בתיק ו"ע 32502-07-10

1.     ערר זה עניינו חיוב העוררים על ידי המשיבה (להלן: " העירייה" או " המשיבה") בתשלום בגין היטל ביוב בגין נכס המצוי ברחוב המדרון 12 בהרצליה. בהתאם להסכמת הצדדים בדיון מיום 25.11.10, המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים היא השאלה: מה הוא השטח לחיוב בגין רכיב הבניה הכלול בדרישת התשלום ובפרט - האם היה מקום לכלול את שטח המרפסות במסגרת שטח הבניה לתשלום. הצדדים סיכמו בסוגיה דנן ללא הבאת ראיות. החלטה זו ניתנת בהרכב של שניים בלבד משום שחברת הוועדה השלישית פסלה עצמה בשל היכרות קודמת עם העוררים.

2.     אין מחלוקת כי המשיבה חייבה את העוררים במרכיב השטח הבנוי על פי הבנוי למעשה בכל קומותיו של הבנין. עוד אין מחלוקת כי סמכות העירייה לחיוב העוררים בגין היטל ביוב שאובה מחוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב-1962 (להלן: " חוק הביוב") ומחוק העזר להרצליה (ביוב), התשל"ד-1974 (להלן: " חוק העזר").

3.     העירייה ביצעה מדידה של שטח דירת העוררים ביום 18.9.08 על ידי חברת "זייד-אורניב בע"מ" וממנה עלה כי שטח דירת העוררים 222.52 מ"ר, עליו נוספו גם 14.64 מ"ר בגין חלקם ברכוש המשותף.

טענות המשיבה

4.     המשיבה טוענת כי סעיף 18 לחוק הביוב קובע על פי לשונו הברורה כי שיעור היטל הביוב יקבע לפי כל מטר מרובע (או מטר מעוקב) של בניה ללא יוצא מן הכלל, כאשר החישוב של מטר מרובע יעשה לפי הבנוי למעשה בכל קומות הבנין. יוער, כי בהוראות סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט - 2009 (להלן: "חוק ההתייעלות"), בוטל הפרק השלישי של חוק הביוב שבו מצוי סעיף 18 האמור, אולם הוא היה בתוקף בתקופה הרלוונטית לערר זה.

5.     להלן נוסח סעיף 18 לחוק הביוב:

       " ואלה הם הכללים שלפיהם ייקבעו שיעורי ההיטל בחוק העזר:

(1) השיעורים ייקבעו לפי כל מטר מרובע של קרקע וכל מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה;

(2) מטר מרובע ומטר מעוקב של בניה יחושבו לענין זה, לפי הבנוי למעשה, בכל קומותיו של הבנין, ולפי הניתן לבניה בנכס לפי כל תכנית בנין עיר המחייבת באותו מקום או לפי רשיון בניה לפי פקודת בנין ערים, 1936, הכל לפי השטח והנפח הגדול יותר;

(3) על אף האמור בפסקה (2) רשאית רשות מקומית לקבוע בחוק עזר כי מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה יחושבו לפי הבנוי למעשה בכל קומותיו של הבנין, ומשעשתה כן, חייבים בעלי הנכס בהיטל על כל תוספת של מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה שתיווסף לנכס אחרי מסירת ההודעה לפי סעיף 16, לפי השיעור המחייב בשעת גמר בניית התוספת".     

6.     חוק העזר מגדיר מהו "שטח קומה" ומהו "שטח הבנין" לצורך החיוב בהיטל כדלקמן:

"שטח קומה - לפי הבנוי למעשה והמחושב לפי סימן ב' לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה (בקשת להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970.

"שטח בנין" - הסכום במטר מרובע של שטחי כל הקומות שבבנין".

7.     סעיף 1.00.2 לתוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן: " התוספת השלישית" או " תקנות התכנון והבניה") אליה מפנה הגדרת "שטח קומה" בחוק העזר קובע כי:

" שטחו של בנין או תוספת לבנין הוא השטח הכולל שהותר לבניה, המחושב לפי תקנות אחוזי בניה, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שרות;

לענין זה, "השטח הכולל שהותר לבניה" - שטח הבניה הכולל המצוין במפרט שנערך לפי טופס 1 לתוספת הראשונה, אושר בידי הועדה המקומית וצורף להיתר".

8.     המשיבה טוענת כי חוק הביוב וחוק העזר על הפניותיו לתוספת השלישית קובעים באופן ברור כי שיעור היטל הביוב במרכיב השטח הבנוי יקבע על פי כל מטר רבוע הבנוי למעשה בכל קומותיו של הבנין ובכלל זה שטחים עיקריים ושטחי שרות.

9.     המשיבה מפנה לרע"א 4066/00 דומיץ נ' עיריית הרצליה, פ"ד נו (3) 577 (להלן: " פס"ד דומיץ"), שם עלתה השאלה האם במסגרת השטחים לחיוב בהיטל ביוב יש לכלול גם קומת עמודים מפולשת וכן היא מפנה להחלטת ועדת ערר בו"ע (תל אביב) 476/06 קליימן אלונה נ' עיריית הרצליה (פורסם במאגרים, 9.1.08) (להלן: פסק דין קליימן"),  וכן לספרו של עו"ד שפיר, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות, כרך א', מהדורה שניה, נבו הוצאה לאור (להלן: " ספרו של שפיר") בעמוד 196.

טענות העוררים