החלטה בתיק ה.פ 845/07

1.                   מונחת לפניי בקשה להורות כי המצאת כתב התביעה, באמצעות משרד עו"ד שוב ושות', בבנין מגדל אירופה-ישראל, רח' ויצמן 2 תל אביב (להלן: " שוב"), הינה המצאה לידי מורשה כדין, כקבוע בתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

2.                   התביעה נשוא הבקשה הינה המרצת פתיחה אשר עניינה מתן פסק דין הצהרתי לפיו המבקשים זכאים להירשם כבעלי הזכויות בדירה המצוי ברחוב דובנוב 4 ברעננה ובתוך כך עתרו למינויו  של עורך דין ישראל שדה ככונס נכסים לצורך ביצוע העברת הזכויות האמורה. מעמדו של המשיב 1 עלה נוכח העובדה שהינו בעלי המקרקעין עליהם כיום מעוניינים המבקשים לרשום את זכותם בדירה הנ"ל. לאור פסק דינו של בית משפט זה בה"פ 214/98 מיום 25.3.03 מאת כב' השופטת גרסטל (כתוארה אז), חויב  המשיב 1 לרשום את זכויותיהם של דיירים אחרים באמצעות כונס הנכסים מטעם הדיירים עו"ד ישראל שדה. המבקשים כאן, אשר לא היו שותפים להליך הנ"ל, בקשו כעת לממש את זכותם וסורבו על ידי המשיב. מכאן תביעתם.  

3.                   בבקשה נטען כי התובענה הומצאה כדין למשיב 1 באמצעות משרד עו"ד שוב, שקיבל את המסמכים בשמו ולאחר מכן טען כי אינו מייצג את המשיב 1 בנוגע לתובענה כך שהלכה למעשה לא בוצעה המצאה כדין באמצעותו למשיב 1.

4.                   מנספח א' לבקשה שהוא "אישור מסירה" של רשות הדואר, ניתן ללמוד כי התובענה הומצאה למשרד עורך דין שוב בבנין מגדל אירופה-ישראל, רח' ויצמן 2 תל אביב ביום 10.7.07 כפי שעולה מחותמת ה- "נתקבל" של המשרד.

5.                   לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על צרופותיהן, הגעתי לידי מסקנה כי יש לראות במסירה של כתבי הטענות לעורך דין שוב כמסירה העונה על תנאי תקנה 482(א) לתקנות לכלל המשיבים.

6.                   נפסק, כי אם קיים "קשר אינטנסיבי" בין הנתבע לבין העומד עמו בקשרים, שנטען כי יש לראות בו כמורשה של הנתבע להמצאת כתבי בי-דין, יהיה בכך כדי לקיים את דרישת התקנה (רע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ). מכאן, אם יתברר שבין משרד עורך דין שוב לבין המשיבים או מי מהם או מטעמם, קיים קשר כנדרש, העונה על דרישת הפסיקה, יהיה בכך כדי להכריע את הכף לקבלת הבקשה.

7.                   כאמור, ביום 10.7.07 בשעה 13:30 נתקבל במשרדי עורך דין שוב כתב התביעה בעניינם של המשיבים (נספח א' לבש"א). עו"ד שוב מיהר להודיע ביום המחרת לב"כ המבקשים כאן כי לא הוסמך לטפל בעניין מטעם המשיב 1, ובלשונו: "כפי שהודעתיך, משרדנו לא הוסמך לטפל בעניין זה ואיננו מייצגים את מי מהמשיבים בהמרצת הפתיחה..." (נספח ב' לבש"א). כפי שניתן לראות, עו"ד אריאל כץ ממשרדו של עו"ד שוב לא מציין במכתבו זה כי איננו מצוי בקשר עם המשיב 1. על כך הוסיף עו"ד כץ בהודעתו לביהמ"ש בסוגיה זו כדלהלן: "למען הסדר הטוב מודיע הח"מ כי חרף המופע בראש כתב המרצת הפתיחה, משרדו אינו מייצג את מי מהמשיבים בהליך דנן". (הודעה לביהמ"ש מיום 11.7.07). גם כאן אין עו"ד כץ טוען כי קשריו עם המשיב 1 נותקו או לחלופין אינו מצוי עימו בקשר. בכך לא די, ממכתב ב"כ המבקשים אל משרדו של עו"ד שוב מיום 28.1.07 עולה כי הוסכם בין השניים כי קידום עניינם של המבקשים יבורר מול המשיב כאן, כל זאת במטרה לחסוך בהליכי משפט מיותרים. ממכתב זה עולה כי הוסכם לפנות למשיב על מנת לקבל את עמדתו בעניין (נספח ו'/1 לבש"א). על מכתב זה לא השיב מי ממשרדו של עו"ד שוב בטענה כי אינו משקף את דברי השיחה נכונה או את עמדתו. נדמה שהמכתב דווקא מיטיב לתאר את עמדת הצדדים בכלל ומעמדו של משרד עו"ד שוב בפרט כלפי המשיב 1 כך שלפיו ניתן להסיק שעומד הוא עימו בקשר, יכול ליצור עימו קשר בזמן נתון לבירור הסוגיה נשוא תובענה זו ואף הביע נכונות לעשות כן ולו על מנת לקדמה.  דברים אלו מקבלים משנה תוקף במכתבו של עו"ד אריאל כץ מיום 7.3.07 שם כתב: "קיבלתי לידי את הטיפול בפנייתך. לצורך כך אבקשך להעביר לידי העתק מפסק הדין אשר על בסיסו ניתנה הפסיקתא" (נספח ו'/3). דברים אלו לא רק שקושרים את משרד עו"ד שוב למר אורנשטיין, אלא גם מלמדים כי הוא מצוי עימו בקשר רציף. במכתב זה גם נעשתה "עליית מדרגה" בעצם העובדה שעו"ד כץ מסכים לקבל חומר ספציפי הקשור לתובענה זו ולהעבירו, כך יש להניח,  למשיב 1 כאן. לסיום, במכתבו של עו"ד כץ ממשרד שוב נכתב באילו המילים: "מר אורנשטיין אמור להגיע ארצה בעז"ה במהלך חודש יוני ש"ז. עם הגעתו ארצה ננסה לקדם העניין". (נספח ו'/4 לבקשה). גם מדברים אלו ניתן ללמוד כי קיים קשר בין המשיב לבין משרד עו"ד שוב. 

9.         לסיכום, מצויות ראיות מספיקות שלפיהן קיים קשר, במידת אינטנסיביות מספקת,  בין עו"ד שוב לבין המשיבים או חלקם המספיק לצורך התקנה. כבר נפסק כי אין צורך להוכיח "קשר הדוק" ודי אם ניתן לדלות מן העובדות סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מי שנטען שהוא בגדר מורשה שלו (רע"א 11822/05 פיליפ מוריסון ארה"ב נ' אלראי). באלו הדברים די כדי לקיים את דרישת תקנה 482(א).

10.       עוד אוסיף כי עצם השאלה אם הקשר ישיר הוא או עקיף, באמצעות בנו של התובע או כל גורם אחר, אינה מעלה או מורידה מטיבו וממהותו. בהקשר זה יפים הדברים שנקבעו ברע"א 11556/05, קמור רכב בע"מ נ' חימו, בסעיף 5 להחלטה:

"תקנה 482 עניינה, כאמור, בהמצאת כתבי בי-דין באמצעות מורשה. על פי תקנה זו ניתן להמציא תובענה בעניין עסק או עבודה המוגשת נגד אדם שאינו גר באיזור השיפוט "למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". תקנה זו עשויה לחול לגבי תובענה המוגשת נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של ישראל. מורשה הוא אדם אשר נמצא בקשר שוטף עם הנתבע ויש מקום להניח כי יביא לידיעתו את דבר ההליכים שיזמו נגדו... המבקש להמציא כתב בי-דין לידי מורשה נדרש להראות קיומו של שיתוף פעולה בין המורשה לבין הנתבע, במידה כזו שסביר להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו".

            לאור הטעמים דלעיל, דין הבקשה להתקבל. 

            הוצאות ההליך ילקחו בחשבון בפסק הדין.

ניתנה היום כ"ג בטבת, תשס"ח (1 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.