החלטה בתיק ה"פ 787-08

1.                  בפני בקשת כונס הנכסים, שמונה על ידי בית המשפט למכירת הנכס במסגרת פירוק שיתוף במקרקעין, לאכיפת המכר עם המציע, מר מרק בלזברג, (להלן: "בלזברג" או "מר בלזברג").

2.                  כפי שפורט במספר החלטות קודמות בפסק הדין נשוא הבקשה לפירוק השיתוף - הוחלט על הפירוק. ערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט המחוזי נדחה ובהמשך לכך מונה כונס הנכסים לביצוע פסק הדין. כונס הנכסים פרסם הזמנה למתן הצעות ומר בלזברג הציע  את ההצעה הגבוהה ביותר. כונס הנכסים הגיש בקשה לאישור מכר המקרקעין למר בלזברג בהתאם להצעתו.

3.                  מאחר ומר בלזברג הוא בעל של חלק במקרקעין הרי שבמסגרת רכישתם הוא לא נדרש לרכוש את חלקו שלו ואולם התעוררה מחלוקת בנוגע לחלק הרשום על שם אשתו,  גב' שנטל בלזברג, במקרקעין.  מר בלזברג סירב לרכוש את כל המקרקעין למעט חלקו ודרש שלא לרכוש גם את חלקה של אשתו. בהקשר זה הועלו טענות שונות ובהן הטענה כי מר בלזברג רכש את המקרקעין כנאמן עבור אשתו ולכן אינו צריך לקנות את חלקה.

4.                  לאחר שהתקיים דיון בטענות אלה - בהחלטה מיום 8.2.11 - החלטתי לאשר את בקשת הכונס למתן הוראות כפי שהוגשה.

5.                  באותה החלטה נכתבו הדברים הבאים:

"במחלוקת זו מצאתי כי מקובלת עלי עמדת הכונס, אליה הצטרף גם בא כוחה של גב' נעמי דרייזן.

הצעת הרכישה של המקרקעין נעשתה על ידי מרק בעצמו ללא כל אזכור של אשתו שנטל כמציעה. אף בתצהיר מאוחר יותר שהוגש בבקשה למתן הוראות הציג מרק את עצמו כמי שהציע את רכישת המקרקעין (ר' תצהירו מיום 14.10.10). רק בשלב מאוחר יותר, ביום 28.12.10 ולאחר שהוגשה בקשת הכונס הוגשה לפתע הודעה כי רכישת המקרקעין על ידי מרק נעשתה בנאמנות גם עבור אשתו וכי כל שמרק מבקש הוא לרכוש את חלקם של האחרים ולא את חלקה של אשתו. לתגובתו צורף הסכם נאמנות שנחתם לכאורה ביום 19.9.10.

אין לראות אפוא את שנטל כמי שהציעה הצעה במכרז ולכן במערכת היחסים עם כונס הנכסים יש לראות את מרק כמי שמתקשר עם הכונס ולא את שנטל.

בנוסף, מאחר ולמרק ושנטל חלקים נפרדים במקרקעין והם אינם בעלים במשותף של 35/40 בנכס אלא כל אחד מהם בעליו של חלק אחר הרי שגם אם ניתן לראותם כמי שרוכשים את הנכס יחדיו בעת פירוק השיתוף אין הדבר מביא למסקנה כי הם רוכשים רק את חלקם של האחרים שכן כל אחד מהם רוכש למעשה גם את חלקו של האחר. שונים היו פני הדברים לו השניים היו בעלים במשותף של מכלול זכויותיהם במקרקעין ורוכשים אותם במשותף אך לא זה המצב.

הכונס הטעים ובצדק כי רשויות המס רואות אותו כמוכר ואיני מוצא לנכון להעמיד את הכונס כמי שימצא את עצמו חב בתשלום מס אך ורק בשל 'תרגיל' כזה או אחר של הרוכשים להשגת יתרון מיסויי.  אין להטיל על בית המשפט בהליך זה  או על הכונס לנהל משפט זוטא באשר למערכת היחסים בין בני הזוג, להסדר הנאמנות שיצרו, ככל שיצרו, ומתי ויש לאפשר את מכירת הנכס על ידי כונס הנכסים בהתאם לנתונים שהוצגו בפניו בעת מתן ההצעה.  משהוצעה הצעה לרכישת הנכס על ידי מרק - ללא כל אמירה בדבר נאמנות או רכישה עבור אחר - אין מקום לדרוש מהכונס ומבית המשפט לערוך בדיקה מי הנהנה ומה היבטי המס הנוגעים למכירה בדרך כזו."

(ההדגשה שלי - א.ד.).

6.                  החלק האופרטיבי של ההחלטה היה כי בקשת הכונס למתן הוראות מיום 24.10.10 מתקבלת ועליו למכור את המקרקעין כולם, למעט חלקו של מר בלזברג, לאחרון.

7.                  בבקשת הכונס נשוא החלטה זו, שהוגשה ביום 26.5.11, הוא מבקש לאכוף על מר בלזברג את רכישת הנכס בהתאם להצעה בסכום שהוצע ולהסמיך את כונס הנכסים לפעול לאכיפת החיוב הכספי כפסק דין; לחילופין מבקש כונס הנכסים לאפשר לו להגיש תביעת אכיפה לאכיפת מכר המקרקעין מכונס הנכסים למר בלזברג באופן שבו תביעת האכיפה תוגש על ידי כונס הנכסים לסעד של אכיפה או סעד כספי בשווי הצעת הרכישה שהציע מר בלזברג - תשלום היתרה שאינה רשומה על שמו בסך של 3,044,745 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.2.11.

8.                  במסגרת נימוקי הבקשה מפרט הכונס את המגעים שקיים עם בא כוחו של מר בלזברג, שהתחלף בינתיים, וכי למרות שמכר המקרקעין אושר הרי שמר בלזברג מסרב לחתום על הסכם המכר שהוצג לו ודורש הכנסת שינויים נוספים מעבר לאלה שכונס הנכסים הסכים להם. מר בלזברג הגיב לבקשת הכונס וטען כי אין לקבלה. בין היתר הוברר במסגרת הבקשה והתגובה כי לאחר הליכי כינוס הנכסים רכש לכאורה מר בלזברג את חלקה של אשתו במקרקעין וכעת הוא מבקש לרכוש רק את חלקם של האחרים. עוד הוברר כי כונס הנכסים היה נכון לסייע למר בלזברג גם בהיבט זה אך נדרשו על ידי מר בלזברג תיקונים כאלה ואחרים להסכם והצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס לסכום שמר בלזברג ישלם בעת חתימת הסכם המכר.

9.                  אף שספק בעיני אם ההתנהלות שהייתה לאחר ההחלטה שניתנה הייתה ראויה נוכח ההחלטה הברורה שניתנה ביום 8.2.11 כאשר מטרת הצעדים שננקטו היא לעקוף את ההחלטה בדרך כזו או אחרת -  העדפתי לפעול לטובת קידום סיום פירוק השיתוף ולקיים דיון במעמד כונס הנכסים ובא כוח בלזברג בניסיון לראות אם הפערים ניתנים לגישור.

10.              דיון כזה התקיים טרם מתן החלטה בכדי לנסות ולמצוא פתרונות מעשיים. בתום הדיון, שארך פרק זמן לא קצר,  נמצא פתרון מעשי כזה שהיה מקובל על כונס הנכסים ועל בא כוח של מר בלזברג, עו"ד מאיר הלר והוא פורט בפרוטוקול הדיון מיום 6.7.11.

11.              עתה הוברר כי מר בלזברג אינו מסכים להסדר שהושג בין כונס הנכסים ובא כוחו  ודורש הכנסת תיקונים נוספים. בא כוחו של מר בלזברג, שנתן הסכמתו להסדר, מסביר בתגובתו מדוע נדרש שינוי בהסכם שהושג בישיבת בית המשפט ואף מציין כי הסכום שמר בלזברג סבור כי הוא הסכום שאותו עליו לשלם הופקד בקופת בית המשפט כדי להפגין את רצינותו.

12.              בנסיבות אלה, אין בדעתי להידרש עוד לעניין זה ואיני סבור כי יש מקום וטעם להתחיל ולנהל מחדש משא ומתן שלא אמור היה להתנהל מלכתחילה. במסגרת כינוס הנכסים הוצעה הצעה ועל המציע לעמוד מאחורי הצעתו כפי שהיא ללא שינויים, ללא תיקונים וללא שיפורים.  טיבה של מכירה במסגרת כינוס נכסים הוא כי אין מדובר במהלך מתגלגל אלא בהזמנה להצעת הצעות שניתן לקבל אותה, על התנאים שבה ולהציע, או שלא להציע אבל תהליך כזה של משא ומתן אינו מקובל ואינו ראוי. דבר זה חותר תחת כל מהותו של התהליך שעניינו מתן הזדמנות להצעת הצעות באותם התנאים לכל המעוניינים. לכך יש להוסיף כי ההזמנה להציע הצעות כפי שעולה מתוך המודעה שצורפה (נספח א' לבקשת הכונס מיום 14.10.10) מבהירה במפורש כי נוסח ההסכם מצוי במשרדי הכונס ולא עולה ממנה האפשרות, גם אם בסופו של דבר כך נעשה, למשא  ומתן אין סופי על תנאי המכר ולשינויים לפי הנסיבות המשתנות.

13.              משפתרון מעשי אינו מסתייע -הרי שיש לחזור למסלול כפי שמלכתחילה נקבע בהחלטה מיום 8.2.11. על פי ההחלטה על כונס הנכסים לפעול לאכיפת מכר המקרקעין כפי שביקש בבקשתו למתן הוראות שהתקבלה - דהיינו מכר המקרקעין למר בלזברג בהתאם להצעתו כפי שהיא למעט חלקו שלו במקרקעין כפי שהוא רשום בספרי רשם המקרקעין ללא קשר לשינויים מאוחרים יותר.