1. בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני לאסור על המשיבה 1 לכנס את האסיפה הכללית של בעלי מניותיה, אשר זומנה בתחילה ליום 8.5.11, ובהמשך נדחה המועד למחר, יום 12.5.11; ולחלופין, להורות למשיבה 1 להסיר מסדר יומה של האסיפה הכללית את נושא אישור הסכם הניהול עם המשיבה 2.
2. בין המבקשים לבין המשיבים נטושה מחלוקת עזה: טענות על עושק המיעוט וקיפוחו מזה, וטענות על סחטנות מזה, ומחלוקות נוספות המסתעפות מן המחלוקת הבסיסית הזאת.
3. בסד הזמנים הדחוק שבין מועדי הגשת הבקשה, הגשת התגובות, הבקשה לדחיית מועד הדיון ודחיית המועד להגשת תגובת המשיבה 1, הגשת התגובות באיחור, הגשת בקשות ותגובות נוספות, הדיון היום, וכינוס האסיפה מחר - תתמקד ההחלטה שלהלן בעיקר, תוך דחיית כל מה שאינו נצרך לצורך מתן ההחלטה בבקשה לסעד הביניים, לעת הדיון בתובענה העיקרית.
4. נתתי דעתי על טענות המבקשים, על טענות המשיבות שבאו בתגובותיהן, וכן גם על עמדתה של רשות ניירות ערך; דברים שהוגשו בכתב, ודברים שנאמרו בעל-פה בפרוטוקול לעיל.
מסקנתי היא כי הדין אינו מחייב הטלת איסור על כינוס האסיפה הכללית שנועדה למחר, אך מחייב התערבות בנושא שעל סדר היום.
5. בתחילה (ביום 1.12.10) זומנה אסיפה כללית של בעלי המניות של המשיבה 1 כשעל סדר יומה אישור התקשרות בהסכם ניהול עם המשיבה 2, הנמצאת בבעלותם של בעלי השליטה במשיבה 1, והם יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה. ועדת הביקורת אישרה בשעתו, לפני זימון האסיפה - וכן גם דירקטוריון המשיבה 1 - את ההתקשרות עם המשיבה 2 בהסכם הניהול הנזכר. כעבור כשבועיים הוסר נושא אישור ההתקשרות מסדר יומה של האסיפה הכללית. סמוך לאחר מכן התפטרו שניים מן הדירקטורים החיצוניים במשיבה 1, ומזה כחמישה חודשים מכהן במשיבה 1 דירקטור חיצוני אחד בלבד. הפועל היוצא ממצב דברים זה, קרי, הרכבה החסר של ועדת הביקורת, כי זו אינה רשאית לאשר עסקאות עם בעלי השליטה במשיבה 1. לפני כחודש וחצי זומנה בשנית אסיפה כללית, ליום 8.5.11 (ובימים אלה נדחה המועד למחר), כשעל סדר יומה מינוי דירקטור חיצוני במשיבה 1 ואישור הסכם הניהול הנ"ל עם המשיבה 2. תנאי התגמול המיועדים לבעלי השליטה הם התנאים כפי שהובאו לאישור בתחילה. המשיבה 1 מבקשת להסתמך על אישור ההסכם על-ידי ועדת הביקורת והדירקטוריון - האישור הנ"ל - מלפני זימון האסיפה בתחילה. בין לבין חלפו למעלה מחמישה חודשים, במהלך תקופה זו דיווחה המשיבה 1 על מינויו של מר אייל הנדלר כמנכ"ל משותף במשיבה 1 לצידו של המנכ"ל המכהן יוסף ביטון, מבעלי השליטה במשיבה 1.
6. בתגובותיהן לבקשה ביקשו המשיבות להמעיט מן החשיבות שיש לייחס לחלוף הזמן ולמינויו של מר הנדלר. ברם, וכאמור, מבלי לנקוט עמדה ביחס לתנאי העסקתו של מר הנדלר, באשר לטיבו של הסכם הניהול, ובטענות נוספות שנתונות במחלוקת בין הצדדים, דומני כי נכונה עמדתה של רשות ניירות ערך. אין ניתן להפוך את היוצרות, להקדים את המאוחר, ולדון בבית המשפט בהליך הנדון, בעניינים שמקום הדיון בהם הוא בוועדת הביקורת, בדירקטוריון ובאסיפה הכללית; וגם במוסדות הללו, צריך הדיון להתקיים כסדרו. לא לבית המשפט לדון ולקבוע בגדרי ההליכים דנן מהי השפעת מינויו של מר הנדלר על תנאי הכהונה וההעסקה של בעלי השליטה בחברה. על פני הדברים, אין זה מן הנמנע כי ישנה השפעה שכזו, וכי מינויו של מר הנדלר עשוי לגרום לשינוי במסגרת תפקידו של מנכ"ל המשיבה 1, שהוא כאמור מבעלי השליטה בה. אין לאפשר 'קיצור דרך'. סדר הדברים הותווה בסעיף 275(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ולפיו, בהתקשרות של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה, לרבות באמצעות חברה שבשליטתו, לעניין קבלת שירותים ממנו בידי החברה שבשליטתו (סעיף 270(4) לחוק החברות), יש צורך באישורם של ועדת הביקורת, הדירקטוריון, והאסיפה הכללית, "בסדר הזה", כלשון החוק; המלמדת על תכליתו. כאמור, שומה לבחון את תנאי כהונתו של מר הנדלר (בכללם תמורה חודשית בסך של 70,200 ש"ח שהוא עתיד לקבל), ואת השפעתם על התגמול ועל תפקידי בעלי השליטה במשיבה 1 לאחר מינויו. בחינה שכזו לא נעשתה בשעתו בוועדת הביקורת, ולא בדירקטוריון. אכן, גם לבד מהמינוי הזה, אין ניתן, בחלוף חמישה חודשים ויותר לסמוך עוד על האישור שניתן בשעתו בוועדת הביקורת ובדירקטוריון. מבלי לקיים דיון כהלכתו אין לדעת האם ובמה חל שינוי במצבם של בעלי השליטה במשיבה 1, במתן שירותים מצידם למשיבה 1, שינויים בפעילותה של המשיבה 1, תוצאותיה הכספיות, שינויים בענף ובשווקים הרלבנטיים, וכיוצא באלה עניינים אשר טעונים בדיקה על מנת לוודא כי לא צפויה פגיעה בטובת המשיבה 1. בידוע, כי המחוקק תיקן את חוק החברות בתיקון מספר 16, על מנת להדגיש הלכה למעשה את חשיבות תפקידיהם ועצמאותם של ועדת הביקורת והדירקטוריון. אין מדובר בעניין פורמאלי או טקסי גרידא. מדובר בעניין מהותי.
7. כאמור, אינני נוקט עמדה בגדרי הליך זה בשאלה אם המבקש 2 הריהו "סחטן" כטענת המשיבות, האם הוא נגוע בשיקולים זרים (כטענת המשיבה 1 בהסתמך על תמליל שצורף לתגובתה), האם רק טובתו-שלו לנגד עיניו, או גם טובתה של המשיבה 1; אינני נדרש לשאלה אם בעושק המיעוט עסקינן, בקיפוחו הנטען של המבקש. כל אלה אינם נדרשים לצורך ההכרעה בסעד הזמני העומד על הפרק. מתן הסעד לא צפוי "לשתק" את פעילות המשיבה 1. הסכם הניהול הקודם פקע בשלהי חודש נובמבר 2010. המשיבה 1, בהנחיית הדירקטוריון שלה, הסירה את נושא אישור הסכם הניהול מסדר יומה של האסיפה הכללית לפני ארבעה חודשים ויותר, ובכך גילתה את דעתה לכאורה כי הנושא אכן סובל דיחוי. פעילות המשיבה 1 מאופיינת על פני הדברים ברציפות ובפעילות פורייה ומניבה, תחת ניהולו של מר הנדלר. מנגד, טענו באי כוח המשיבות בהקשר זה כי במינויו של מר הנדלר אין משום שינוי נסיבות, באשר בפועל הוא עובד בניהול החברה מזה 4 שנים ויותר, וממילא אין מקום להקדים דיון בוועדת הביקורת ובדירקטוריון לדיון באסיפה הכללית. עוד כהנה וכהנה טענות טענו באי כוח המשיבות, על טיבו של המינוי, על טובתה של המשיבה 1 ועוד. ייתכן שכל הדברים הללו הם נכוחים. ברם, לא בית המשפט - על כל פנים לא בשלב הזה ולא בהליך הנדון - צריך להכריע בדברים הללו. על ועדת הביקורת, על הדירקטוריון ועל האסיפה הכללית, לדון ולהכריע - כל אחד מן המוסדות הללו תחילה - בסדר הסטטוטורי הנ"ל, על-פי סמכויותיהם. כדברי בא כוח רשות ניירות ערך, אין ניתן לרתום את העגלה לפני הסוסים. השיטה שנקבעה בחוק החברות מחייבת גישה זו. מצב הדברים החוקי, כמו גם מאזן הנוחות, מצדיקים את מתן הסעד הזמני החלופי שהתבקש.
8. אשר על כן, אין מניעה מלכנס מחר את האסיפה הכללית, אך זאת על מנת לגרום להשלמת הרכבה של ועדת הביקורת. הקרקע עדיין לא בשלה לדיון באסיפה הכללית באישור הסכם הניהול עם המשיבה 2. דיון מקדים וקבלת החלטות כדין צריכים להיעשות בוועדת הביקורת ובדירקטוריון תחילה. רק לאחר מעבר שתי ה'משוכות' הללו, תגיע העת לדיון באסיפה הכללית.
9. אני נעתר אפוא לבקשת המבקשים החלופית ומורה למשיבה 1 להסיר מסדר היום של האסיפה הכללית מחר את נושא אישור הסכם הניהול עם המשיבה 2.
הוצאות ייפסקו בגמר המשפט.
<#6#>
ניתנה היום, ז' באייר תשע"א (11/05/2011).
המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול וההחלטה לב"כ הצדדים ולב"כ רשות נירות ערך.
הוקלד על ידי: עדי ישראל