הקדמה
:
הבקשה שלפני הנה בקשת הנאמן בהקפאת הליכים של חברת אחים כאלדי חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (בהקפאת הליכים) (להלן: "
החברה", ו"
הנאמן" בהתאמה) למתן צו מניעה וצו עיקול, שיאסרו על המשיבה 1, חברת כרם עתאמלה בע"מ, ו/או על כל צד שלישי אליו הועברו ו/או אצלו מוחזקים
תשעה כלי רכב מסוג צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), לעשות כל דיספוזיציה בכלים, וכן צו מניעה זמני האוסר על כרם עתאמלה, בעל מניות במשיבה 1 (המשיב 2) לעשות כל דיספוזיציה בשש חלקות מקרקעין, אשר מושכנו לטובתו על ידי בעל המניות בחברה, חכמת כאלדי (להלן: "
בעל המניות"), בהסכם מיום 5/12/08.
לידתה של הבקשה דנן, בבקשה קודמת שהגישה סונול צפון בע"מ, נושה של החברה (להלן: "
סונול"), במסגרתה נתבקש בית המשפט להורות לנאמן לחקור בדבר עסקה למכירת תשעה כלי רכב על ידי החברה למשיבה 1, בהסכם מיום 1/12/08, ולפעול לביטולה של העסקה האמורה מן הנימוק שמדובר בהעדפה פסולה של נושה בניגוד לסעיף 355(א)
לפקודת החברות
[נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "
פקודת החברות") (בש"א 370/09). יצויין, צו הקפאת ההליכים בעניינה של החברה ניתן ביום 30/12/08, בתוך פחות מחודש לאחר שנחתמו שני ההסכמים הנ"ל, להעברת כלי הרכב ולמשכון המקרקעין.
במסגרת הדיון באותה בקשה, ביקש הנאמן כי בית המשפט יאפשר לו לעתור למתן צו מניעה וצו עיקול לגבי כלי הרכב, ובהחלטתי מיום 22/3/09 הוסמך הנאמן לפעול על מנת לבחון ולבדוק מהותית את העברת כלי רכב ונכסים אחרים של החברה ו/או של בעלי המניות ו/או כל גורם אחר שהחזיק בנכסים של החברה, למשיבה 1 ו/או לכל צד ג'. מכאן הבקשה שלפני.
בהחלטתי מיום 24/3/09 בבקשה דנן ניתנו צווי מניעה וצווי עיקול זמניים, ונתבקשה תגובת הצדדים.
העובדות בתמצית
:
בין החברה ובין המשיבה 1 היו קשרים עסקיים ממושכים, ובין בעלי המניות בחברה ובמשיבה 1 שררו יחסים חבריים. לאחר שהחברה נקלעה לקשיים, ונזקקה להמשך הספקת דלקים על מנת שתוכל להמשיך בביצוע עבודות, נחתם בין החברה ובין המשיבה 1 ביום 1/12/08 הסכם למכירת
שניים-עשר כלי רכב מסוג צמ"ה, ששווים על פי האמור בהסכם הנו בסך 1,194,000 ש"ח. העובדה שמדובר בשניים-עשר כלי רכב, ולא בתשעה, לא היתה ידועה לנאמן מלכתחילה, אלא התבררה רק לאחר שהמשיבים הציגו את ההסכם האמור במסגרת תגובתם לבקשה דנן (הביטוי "
כלי הרכב" להלן יתייחס לשניים-עשר כלי הרכב).
תמורת כלי הרכב, מסרה המשיבה 1 לחברה המחאה בסך 500,000 ש"ח והחברה הנפיקה למשיבה חשבונית בסך 1,194,000 ש"ח. אף שהדבר לא צוין בהסכם, עולה מן התגובות לבקשה כי הוסכם בין הצדדים שיתרת התמורה בעד כלי הרכב תקוזז מחובה של החברה למשיבה 1, אשר יועמד, לאחר הקיזוז, על פי הנטען, על סך 846,514 ש"ח.
בהתאם למסמכים שהוצגו בתגובתה, מכרה המשיבה 1, זמן קצר לאחר חתימת ההסכם, חמישה מכלי הרכב לשלושה קונים שונים. חברת מובילי המרכז-כוכב בע"מ, היא אחת מן הקונים, מכרה אחד מכלי הרכב שרכשה מהמשיבה 1, המכונה "
מוביל עפר", לחברת קייזרמן ושות' בע"מ (להלן: "
קייזרמן"), חברה העוסקת ברכישה ובמכירה של צמ"ה. קייזרמן מכרה את מוביל העפר לחברת סמעאן נופי ובניו בע"מ (להלן: "
נופי"), חברה קבלנית. יובהר, כי למעט באשר למוביל העפר, אין בפני מידע אודות מיהות המחזיקים בכלי הרכב האחרים שנמכרו על ידי המשיבה 1.
נוסף על האמור לעיל, נחתם ביום 5/12/2008 הסכם בין המשיבה 1 והמשיב 2 מצד אחד, ובין החברה ובעל המניות מצד שני, לפיו בעל המניות ימשכן שש חלקות מקרקעין הרשומות על שמו, לשם הבטחת חובה של החברה למשיבים. כן צוין בהסכם כי שוויין הכולל של החלקות בסך 2,000,000 ש"ח (להלן: "
המקרקעין").
טענות הצדדים
:
בטיעוניהם ובסיכומיהם התייחסו הצדדים בעיקר לשאלה האם מדובר בהעדפה פסולה של נושה בניגוד לסעיף 355(א) לפקודת החברות, שיש לבטלה ולשאלה האם מי מכלי הרכב נרכש בתנאי תקנת השוק ומכאן שאין להורות על השבתו.
עמדת הנאמן
הנאמן טען כי על פי התרשמותו העסקאות בין הצדדים אינן בגדר העדפת מרמה של נושה. הנאמן נסמך על כך שנאמר לו, מפי בעל המניות, כי עקב היקלעותה של החברה לקשיים, סירבו ספקים להמשיך ולספק לה דלקים, ואילו המשיבה 1 היתה נכונה להמשיך ולעשות כן. עוד סמך הנאמן ידיו על הצהרתו של בעל המניות, ודברי בא כוחו בעת הדיון בבקשה, לפיהם בעת החתימה על ההסכמים לא היה בעל המניות מודע לאפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הקפאת הליכים. יחד עם זאת, סבר הנאמן כי לאור סמיכות הזמנים בין מועד העסקאות ובין מתן צו הקפאת ההליכים, יש להורות על ביטולן, על השבת כלי הרכב שלא נמכרו לצדדים שלישיים, על הסרת המשכנתאות מעל המקרקעין, ולהתיר למשיבה 1 לתקן את תביעת החוב שלה.
תגובת בעל המניות
לטענת בעל המניות, אף שהעסקאות נערכו בזמן שלחברה לא היתה יכולת לפרוע את חובותיה, ובתוך תקופת שלושת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה למתן צו הקפאת הליכים, שזהו המועד הקובע לעניין ביטול העדפות לפי סעיף 355(א) לפקודת החברות. יחד עם זאת, לטענת בעלי המניות, ההסכמים האמורים לא נועדו ליתן עדיפות למשיבה על פני יתר הנושים. להוכחת טענה זו, הצהיר בעל המניות כי ההחלטה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הקפאת הליכים נולדה ביום 23/12/08, דהיינו לאחר חתימת ההסכמים. נטען, כי ההסכמים נועדו כדי לשפר את מצב החברה, ולשמור על פעילותה השוטפת, וכי נערכו בתום לב, ללא קשר להליכי ההקפאה שננקטו לאחר מכן.
לטענת בעל המניות, אין די בקיומה של העדפה במישור העובדתי האובייקטיבי, אלא שיש להוכיח שההעברה לוותה בכוונה להעדיף נושה מסוים, ומשום שכוונה כזו לא היתה, הרי שההסכמים תקפים ואין לבטלם.
תגובת המשיבים
לטענת המשיבים, העסקאות לא לוו בכוונה להעדיף את המשיבה 1 על פני נושים אחרים של החברה. כלי הרכב נרכשו בתמורה ובתום לב, ולא היתה כל מניעה להתקשרות בעת חתימת ההסכמים. תום הלב מתבטא בכך שהמשיבה 1 שילמה סך 500,000 ש"ח לחברה, אף שיכלה לקזז את כל התמורה מחובה של החברה.