1. לפני בקשה מטעם המערערת בהליך העיקרי, אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, לתיקון כתב ערעור, על-ידי הוספת שני נימוקי ערעור נוספים, לפיהם שגה בית משפט קמא משלא קבע כי המשיבה משתכרת, בנכותה, מעל לשילוש השכר הממוצע במשק, ומשפסק למשיבה פיצויים בגין הפסדי השתכרות בעתיד. לטענת ב"כ המערערת, עו"ד יובל ראובינוף, אך מפאת לחץ זמן נשמטו מכתב הערעור הנימוקים, נשוא הבקשה, הדרושים לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. לדידו, הואיל וחלפו אך מספר ימים ממועד הגשת כתב הערעור המקורי, ומשלא ייגרם למשיבה כל נזק או שיהוי בעקבות התיקון המבוקש, מתבקש בית המשפט להיעתר לבקשה.
2. ב"כ המשיבה, עו"ד עמוס אגרון, מתנגד לבקשה, מן הטעם כי בנימוקי הערעור הנוספים אין ממש. לדידו, נימוק הערעור, שעניינו טעות בית משפט קמא בפוסקו למשיבה פיצויים בגין הפסדי השתכרות בעתיד, משולל כל יסוד לאור ההלכה הפסוקה, הקובעת כי חרף השתכרות ניזוק, במומו, מעל לשילוש השכר הממוצע במשק, זכאי ניזוק לפיצוי בשיעור נכותו התפקודית במכפלת שילוש השכר הממוצע במשק.
3. לאחר ששקלתי טענות הצדדים בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המסדירה סמכות בית המשפט להורות על תיקון כתב ערעור, מורנו לאמור:
"417. מחיקת נימוקים ותיקונם
כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו."
הלכה פסוקה היא, כי בשלב בו טרם התקיים דיון בערעור, יש לנקוט גישה ליבראלית בכל הנוגע לתיקון כתב ערעור. לאמור, יש לאפשר למערער לפרוש את מלוא נימוקי הערעור בפני ערכאת הערעור, ולמצות במלואה את זכותו החוקתית לערער. עמד על כך בית המשפט בע"א 731/88
יעקב בוכמן נ' פקיד שומה, פ"ד מו(4), 265 (1990), בהוסיפו כהאי לישנא:
"סמכות זו אינה מוגבלת לעניינים מסוימים והיא משתרעת על תיקון נימוק קיים, על הוספת נימוק, על תיקון או הוספת פריט סעד או כל תיקון דרוש אחר, עם זאת, יש תמיד לבחון אם התיקון המבוקש אינו חורג ממסגרת העניינים שנפרשה בבית משפט קמא ואם אין בו משום עינוי דין לצדדים או לעיכוב בתהליך הטיפול בערעור."
(ראו גם, ע"א 1147/00
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הוד אווז משחטה להודים ולאווזים בע"מ, תק-על 2002(2), 31 (2002); ע"א 7143/99
רשות הפיתוח נ' יורשי עלי תאופיק עאצי, תק- על 2000(2), 2229
(2000); רע"א 8719/99
אברהם סיני נ' שמואל חייק, תק-על 2000(2), 748
(2000); ב"ש 63/86
אברהם ממן נ' בנימין קעטבי, פ"ד מ(1) 194 (1986); חמי בן-נון
הערעור האזרחי (2004), עמודים 381-382).
כן נקבע בפסיקה, כי אין המערער נדרש להראות טעם מיוחד לשם הוספת נימוקי ערעור נוספים, ודי בכך כי הבקשה הוגשה בסמוך לאחר הגשת הערעור ולא היה במועד בו הוגשה כדי לפגוע בצד השני, או כדי להשהות את הדיון, ובלבד שהתיקון המבוקש מכוון לעניינים הרלוונטים לערעור (ע"א 3848/98
גדעון ליפבסקי נ' עמליה דן, תק-על 99(1), 560 (1999); ב"ש 370/86
אוחנה שלום נ' סיטרון מילטון, תק-על 86(2), 263 (1986)).
4. ובענייננו, איני רואה כל מניעה להתיר התיקון המבוקש, שעניינו הוספת נימוקי ערעור בשאלת שיעור השתכרות המשיבה בנכותה, ובשאלת פסיקת פיצויים בגין הפסדי השתכרות בעתיד, עת שכרו של ניזוק, במומו, הינו מעל לשילוש השכר הממוצע במשק. לא מצאתי כי נימוקי הערעור, שהוספתם מבוקשת, יביא לחריגה ממסגרת הדיון, כפי שהתבררה בבית משפט קמא. ויודגש, ב"כ המשיב לא טען זאת, אלא התנגד לתיקון המבוקש אך מן הטעם כי דין הטענה, נשוא נימוק הערעור השני, להידחות לגופו של ענין. דא עקא, בשלב מקדמי זה, טרם התקיים דיון בערעור, בית המשפט אינו נדרש לדיון לגופו של ענין בנימוקי הערעור, ושיקוליו להתיר תיקון כתב הערעור עיקרם בחינה האם התיקון המבוקש מסתמך על המסגרת העובדתית שנפרשה בפני בית משפט קמא והאם יהא בהתרתו כדי לעכב את הדיון או לסרבלו.
לא למותר לציין, כי ב"כ המשיבה לא טען כי בהתרת התיקון המבוקש יהא כדי לעכב הדיון או לסרבלו, ואף לא הצביע בפני על כל נזק מהותי שייגרם למשיבה כתוצאה מתיקון כאמור. ויודגש, לא מצאתי כי קיים חשש שהתיקון יביא לעיכוב בירור הערעור, הקבוע ליום 6.3.2007, שכן הבקשה לתיקון כתב הערעור הוגשה בסמוך למועד הגשת הערעור ואף בטרם נקבע מועד לדיון בו.
5. העולה מן המקובץ, איני רואה מקום לשלול מן המבקשת הזכות להביא בפני ערכאת הערעור נימוקי הערעור הנוספים, הנסמכים על המסגרת העובדתית שנפרשה בפני בית משפט קמא.
סוף דבר
6. הנני נעתר לבקשה ומתיר למבקשת לתקן כתב הערעור כמפורט בבקשה.
בנסיבות הענין, והואיל וב"כ המבקשת לא כלל את נימוקי הערעור הנוספים בכתב הערעור מחמת היסח הדעת, איני עושה צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.