החלטה בתיק בשא 3775/05

1.         לפני בקשה מטעם הנתבעים בהליך העיקרי (להלן - "המבקשים") להורות למומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה, פרופ' רמי אהרונסון (להלן - "המומחה הפסיכיאטרי") לעכב מתן חוות דעתו, עד שתועבר לידו חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, פרופ' יעקב אלול ורדי (להלן - "המומחה הנוירולוגי"), לרבות חוות דעתו של הנוירופסיכולוג דר' זלוטוגורסקי, אשר נתבקש על-ידי המומחה הנוירולוגי ליתן חוות דעת בתחומים מסויימים בעניינה של המשיבה מס' 1, התובעת מס' 1 בהליך העיקרי (להלן - "המשיבה 1"). 

2.         לטענת ב"כ המבקשים, עו"ד יובל ראובינוף, יש לאפשר למומחה הפסיכיאטרי לעיין בחוות דעת המומחה הנוירולוגי, לרבות בחוות דעת המומחה  הנוירופסיכולוגי, טרם כתיבת חוות דעתו, הן על מנת למנוע חפיפה בקביעת אחוזי הנכות הרפואית, אשר הסתברותה גבוהה לנוכח אופי הפגיעה והיותה בתחום הנפשי והקוגנטיבי כאחד, והן על מנת למנוע קביעות סותרות על-ידי המומחים, בעטיה יידרש בית המשפט למחלוקת פרשנית בשאלת נכותה הרפואית של המשיבה 1.

3.         ב"כ המשיבים, התובעים בהליך העיקרי (להלן - "המשיבים"), עו"ד נתן רון, מתנגד לבקשה. בפתח דבריו טוען ב"כ המשיבים כי נאות להיעתר לבקשת ב"כ המבקשים לעכב מתן חוות דעת המומחה הפסיכיאטרי, עד יובא בפניו כלל החומר הרפואי של המשיבה 1, לרבות תוצאות הבדיקה אליה הופנתה על-ידי המומחה הנוירולוגי. לדידו, הבקשה דנן עיקרה ניסיון לעקר מתן חוות דעת בעניינה של המשיבה 1 בתחום הפסיכיאטריה, עת בית המשפט הורה מפורשות בהחלטתו מיום 10.7.2005, חרף התנגדות המבקשים, למנות הן מומחה בתחום הפסיכיאטריה והן מומחה בתחום הנוירולוגיה. ב"כ המשיבים סבור כי על המומחים ליתן, כל אחד, חוות דעתו באופן עצמאי ונפרד, עת חשש ב"כ המבקשים מקביעות סותרות בחוות דעת המומחים דלעיל ולמצער קביעת נכויות רפואיות חופפות, מתייתר לנוכח אפשרות הצדדים להפנות למומחים שאלות הבהרה.

4.         לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

5.         דומה כי המסגרת הנורמטיבית החלה על הבקשה דנן מצויה בהוראת תקנה 8(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, המסדירה המצאת מסמכים למומחה מטעם בית המשפט, בקובעה כי בעל דין רשאי להמציא למומחה כלל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לנפגע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.

            התכלית העומדת בבסיס ההסדר הקבוע בתקנה 8 דלעיל, עיקרה הבטחת קיומו של שיקול דעת עצמאי וחסר פניות של המומחה, אשר מונה על-ידי בית המשפט. סיפא תקנה 8(א) לתקנות המומחים אומנם אוסר במפורש המצאת חוות דעת רפואית למומחה מטעם בית המשפט, אך דומה כי לאור תכלית ההסדר כאמור, האיסור נוגע אך לחוות דעת מטעם בעלי הדין, אשר מטבען עלולות להיות מושפעות על-ידי שיקולים שאינם מן העניין. עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 333/89 שלוח חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון ידידים, פ"ד מג(4) 375, בקובעו בעמוד 377 כהאי לישנא:

                                    "אכן בגדר המטרה התחיקתית האמורה, אין פסול בהיזקקות של מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט לחוות דעת שניתנה על ידי מומחה ממונה אחר; יתר על כן: לעתים עשוי מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט להיעזר בחוות דעתו של מומחה ממונה אחר בקביעת התשתית הנחוצה לו לגיבוש חוות דעתו בתחום שאינו בגדר ידיעתו המקצועית המיוחדת; כשם שרשאי בית המשפט להורות על הגשת חוות דעת מקובצת אחת שתוגש על ידי כמה מומחים בתחומים שונים כן רשאי המומחה הממונה, מאותם טעמים, לעיין בחוות דעת של מומחים ממונים אחרים. בניגוד לדעתו של השופט המלומד אני סבור שדווקא בתחומים קרובים אך לא חופפים כמו הפסיכיאטריה והנוירולוגיה יש חשיבות לכך שכל אחד מהמומחים שנתמנו על ידי בית המשפט יוכל להניח כתשתית לחוות דעתו את הממצאים של רעהו המומחה שבתחום האחר." (ההדגשה אינה במקור - מ' ר').

6.         ומן הכלל אל הפרט, אין חולק כי בנסיבות המקרה דנן קיימת קירבה בתחומי המומחיות הרלוונטים - פסיכיאטריה מחד ונוירולוגיה מאידך - בעטיה ישנה חשיבות בהצגת חוות דעתו של המומחה הנוירולוג בפני רעהו, המומחה הפסיכיאטרי, על מנת שתהא לפניו כלל התשתית הנחוצה לו לגיבוש חוות דעתו, ובכך להבטיח כי לא תיפגם הקביעה האחידה, מחמת התמונה החלקית שתוצג בפני המומחים (ראו גם, אליעזר ריבלין תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, תש"ס-1999), עמוד 572).

אשר לטענת ב"כ המשיבים, לפיה על המומחים ליתן כל אחד חוות דעתו באופן עצמאי ונפרד, חזקה על מומחה המתמנה על ידי בית המשפט שיידע לקבוע ממצאים ולחוות דעתו ללא פניות, גם אם מונחת בפניו חוות דעת של מומחה בלתי תלוי אחר, מומחה אשר נמצא ראוי וכשר לשמש מומחה מטעם בית המשפט.

7.         לאור האמור לעיל, הנני להורות למומחה הפסיכיאטרי ליתן חוות דעתו אך לאחר שיעיין בחוות דעת המומחה הנוירולוגי, לרבות חוות דעת המומחה הנוירופסיכולוגי.

            בהעדר בקשה מתאימה מטעם מי מבעלי הדין, אינני קובע צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ולמומחים מטעם בית המשפט, פרופ' רמי אהרונסון ופרופ' יעקב אלול ורדי.

ניתנה היום ג' בכסלו, תשס"ו (4 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.