1. לפני בקשה מטעם שני יורשי פניה לבנר ז"ל, ארבעה מתוך עשרה מיורשי גב' רבקה דיוויס ז"ל ושני יורשי נתן בינדלר ז"ל (להלן -
"המבקשים"), יורשיהם של חלק מבעלי הזכויות בנכס בגוש 30063, חלקה 171, שברחוב חוני המעגל 8, בשכונת מאה שערים, בירושלים (להלן -
"הנכס"), לפיה מתבקש בית המשפט להורות על בטלות ההסדר אליו הגיעו הצדדים להליך דנן, בנוגע למתכונת מכירת הנכס, אשר אושר על-ידי וקיבל תוקף של פסק דין בהחלטתי מיום 28.6.2005, מחמת שינוי מהותי בנסיבות.
רקע עובדתי
2. ביום 20.1.2004 ניתן פסק דין לפירוק השיתוף בנכס, בבית משפט השלום בירושלים על-ידי הרשם א' פוני (ת"א 6623/03), וביום 11.7.2004 ניתנה החלטת השופט א' רובין בבקשת כונס הנכסים, במסגרתה אישר בית המשפט את מכירת הנכס למשיב 3, ישראל קרויס (להלן -
"המשיב 3").
3. בעקבות פסק הדין התקיימו הליכים נוספים בין הצדדים, וביום 15.6.2005 הגישה המשיבה 8, עמותת בית הכנסת ובית הלימוד רבי ישראל מאיר (להלן -
"המשיבה 8"), תביעה, נשוא ההליך העיקרי, למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלות פסק דינו של בית משפט השלום והחלטתו לאשר מכירת הנכס, כאמור לעיל. במקביל להגשת התביעה הגישה המשיבה 8 בקשה להארכת תוקפו של צו מניעה זמני, שעיקרו מניעת ביצוע דיספוזיציה בזכויות בנכס וביצוע פעולות בניה, על-ידי המשיב 3 והמשיב 1, עו"ד אריה יעקב בתפקידו ככונס נכסים (להלן -
"המשיב
1"). יצוין כי הן כתב התביעה והן הבקשה למתן צו מניעה זמני הוגשו בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, קודם לכן, בדיון שהתקיים ביום 22.5.2005 לפני השופט ד' חשין, בבית משפט זה.
4. בדיון שהתקיים לפני ביום 28.6.2005, בבקשה לצו מניעה זמני, הגיעו הצדדים להסדר בתיק העיקרי, לפיו פסק דינו של בית משפט השלום יישאר בתוקף למעט הליכי המכירה שיבוטלו, הסדר אשר קיבל תוקף של החלטה באותו היום (להלן -
"ההסדר"). בהתאם להסדר הוסכם כי תתקיים התמחרות פתוחה לצורך מכירת הנכס, בהינתן שתי הנחות חילופיות: האחת, כי הנכס מוגן בכללותו, והשניה כי הנכס פנוי בחלקו הואיל ומחזיק בו דייר מוגן. כן נקבע כי ההתמחרות תהיה פומבית, תפורסם על כך הודעה בשני עיתונים וכי עו"ד עמית פורת ימונה ככונס נכסים נוסף יחד עם המשיב 1, לביצוע הליכי המכירה, אשר תעשה בפיקוח בית המשפט. בנוסף, הוסכם כי גדר המחלוקת בתיק העיקרי יצומצם לשאלת היות גוטליב דייר מוגן בנכס.
יאמר כבר כאן, כי הלכה למעשה, משניתנה הכרעה סופית באשר למרבית הסעדים נשוא כתב התביעה, בהינתן כי ההסדר הביא לסיום חלק הארי של הפלוגתאות בין הצדדים למעט הפלוגתא דלעיל, יש לראות ההחלטה מיום 28.6.2005 - פסק דין חלקי.
5. המשיבה 8, אשר השתתפה בהתמחרות, הציעה ההצעה הגבוהה ביותר ובהתאם לפרוטוקול ההתמחרות מיום 25.8.2005, היה עליה להפקיד סך של 400,000 דולר בקופת בית המשפט תוך 60 ימים, היינו עד ליום 25.10.2005. קודם לכן, ביום 2.10.2005, הגישו כונסי הנכסים דלעיל בקשה לאישור מכירת הנכס למשיבה 8.
דא עקא, המשיבה 8 לא הפקידה את הסכום האמור במועד ותחת זאת הקדימה והגישה ביום 23.10.2005 בקשה לדחיית מועד התשלום. בתגובה מיום 30.10.2005, עתרו המשיב 3, צבי יוזנט ובן ציון יוזנט (הנתבעים 2-3 בהליך העיקרי), בין היתר, לביטול הסכם המכר בין המשיבה 8 לכונסי הנכסים בבקשם כי בית המשפט יורה כי המשיבה 8 אינה רשאית ליטול חלק בכל מכירה נוספת של הנכס.
6. בדיון שהתקיים לפני ביום 17.11.2005 הודע תחילה כי המשיב 2, עו"ד עודד רביבי, החליף את עו"ד עמית פורת ככונס נכסים בנכס (להלן -
"המשיב 2"). כמו כן, הוסכם, בין היתר, כי ניתנה למבקשת ארכה לתשלום סך של 400,000 דולר עד ליום 8.12.2005, אשר מיד עם ביצועו יפנו כונסי הנכסים לבית המשפט לאישור המכירה. ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה באותו היום.
7. משלא הפקידה המשיבה 8 הסכום האמור חרף הארכה שניתנה בידה, הגישו המשיב 3 ונתבעים 2-3 בהליך העיקרי, ביום 8.12.2005, בקשה להורות, בין היתר, על ביטול מכר הנכס וכי המשיבה 8 לא תהא רשאית ליטול חלק בכל מכירה נוספת של הנכס. בהודעה לבית המשפט מיום 13.12.2005, הצטרפו כונסי הנכסים לבקשה בבקשם כי בית המשפט יורה על קיום מכירה נוספת של הנכס, אשר המשיבה 8 לא תהא רשאית ליטול בה חלק. המשיבה 8 מצידה, בתגובה מיום 20.12.2005, העלתה שורה של תואנות בדבר טעמיה לאי תשלום התמורה במועד.
8. בהחלטתי מיום 29.12.2005 קבעתי כי הצדדים עמדו בהתחייבויותיהם בהתאם להסדר, אלא שהמשיבה 8 הפרה הסכם מאוחר בינה לבין כונסי הנכסים באשר למועד תשלום התמורה בגין רכישת הנכס, כנלמד מפרוטוקול ההתמחרות, זאת חרף ארכה, אשר ניתנה בידה לשלם התמורה, כאמור בהחלטתי מיום 17.11.2005, הפרה בעטיה זכאים כונסי הנכסים לבטל ההסכם. לפיכך, נעתרתי לבקשה והורתי על ביטול מכירת הנכס, כאמור בפרוטוקול ההתמחרות מיום 25.8.2005. כמו כן, הורתי כי כונסי הנכסים יערכו התמחרות נוספת למכירת הנכס, בתנאים שנערכה ההתמחרות מיום 25.8.2005, למעט אלה הנוגעים לתנאי השתתפות המשיבה 8 בהתמחרות, אשר מצאתי כי אינה זכאית ליטול חלק בהתמחרות הנוספת.
9. ביום 16.1.2006 הוגשה כאמור הבקשה דנן לעיון חוזר בהחלטתי מיום
28.6.2005, ולהורות על בטלות ההסדר בנוגע למתכונת מכירת הנכס.
הבקשה
10. בנמקו הבקשה טען בא-כוח המבקשים, עו"ד עזרא קסירר, כי הצדדים נתנו הסכמתם להסדר - חרף עמימות גבולות הממכר, בהעדר הכרעה בשאלת היקף החלקים התפוסים בנכס - הואיל והן למשיבה 8 והן למשיב 3 ענין גדול בנכס, במצבו הנוכחי (as is). משהפרה המשיבה 8 ההסכם לרכישת הנכס, לאחר שזכתה כאמור בהתמחרות, וכפועל יוצא, משהורה בית המשפט על ביטול מכירת הנכס וכי המשיבה 8 אינה זכאית ליטול חלק בהתמחרות נוספת, הנוגעת למכירת הנכס, הרי שחל שינוי נסיבות מהותי בעטיו יש להורות על בטלות ההסדר.
בהקשר דנא, מבקש בא-כוח המבקשים להדגיש כי הואיל ומאפייני הנכס אינם ברורים דיים, עת קיימת מחלוקת באשר להימצא דייר מוגן בנכס, הרי שקונים פוטנציאלים מדירים רגליהם מעסקה כאמור לרכישת הנכס. הלכה למעשה, קיים אך מתחרה אחד, המשיב 3, אשר עשוי לפיכך לרכוש הנכס במחיר נמוך, ובכך לפגוע בזכות המבקשים למקסם תקבוליהם ממכירת הנכס. לראיה, העדר התייחסות המשיב 3, בבקשתו לביטול מכירת הנכס למשיבה 8, כי בית המשפט יאשר מכירת הנכס לו במחיר המרבי אותו הציע בהתמחרות.
כמו כן, מציינים המבקשים העדר הדחיפות במכירת הנכס, אשר מצוי במצבו הנוכחי שנים רבות, מבלי שבעליו ו/או יורשיהם הפיקו ממנו טובת הנאה כלשהיא. משכך, עותרים המבקשים לדחיית מכירת הנכס עד לאחר שתוכרע שאלת החלקים התפוסים בנכס.
תגובות המשיבים
11. בא-כוח המשיב 3, עו"ד משה בן דוד, עתר לביטול הבקשה על הסף מחמת העדר זיהוי המבקשים, כמתחייב בתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומחמת העדר ייפוי כוח של עו"ד קסירר, הטוען כי הוא מייצגם. כמו כן, ביקש בא-כוח המשיב 3 להדגיש שתיים: ראשית, כי עו"ד קסירר משמש בשני כובעים, האחד כבא-כוח המבקשים והשני, כבא-כוח המשיבה 8. שנית, כי אין די בהודעתו של עו"ד קסירר על מנת שההסדר, פרי הסכמת הצדדים מיום 28.6.2005, יתבטל, וודאי לא בנסיבות בהן ההסדר קיבל תוקף של פסק דין.
12. כונסי הנכסים, המשיבים 1-2, מתנגדים לבקשה. לדידם, במכרז ובהתמחרות, כאמור בהסדר הדיוני, יש הפוטנציאל הגבוה ביותר להשיג המחיר הגבוה ביותר עבור הנכס, המגשים מטרתם היחידה של כונסי הנכסים באשר למכירת הנכס. מנסיונם, העדר הוודאות בשאלת היות הנכס תפוס בחלקו דווקא תורמת להעלאת המחיר המוצע, עת הסתבר להם כי ידיעה וודאית, לפיה הנכס תפוס במלואו, הביאה להצעת מחיר נמוך בהרבה.