החלטה בתיק בשא 19465/05

רקע

המבקש מייצר ומשווק תמונות קלף של נופים, דמויות בשילוב כיתוביות על רקע דמוי קלף (להלן: "תמונות הקלף").

בסמוך לאוגוסט שנה זו גילה המבקש שהמשיבים מתכננים לייבא תמונות חיקוי של תמונות הקלף. המבקש פנה אל מנהל המכס כדי שיעכב את התמונות שאמורים היו המשיבים לייבא.

בסמוך, הודיע מנהל המכס למבקש כי עיכב למשך 3 ימים טובין שיובאו לארץ ומפרים לכאורה זכויות יוצרים ו/או סימן מסחר של המבקש, וכי על המבקש להפקיד ערבות בנקאית ולהגיש תובענה לבית משפט במועדים שננקבו בהודעה והוארכו על פי בקשת המבקש כתנאי לעיכוב נוסף של הטובין.

משמצא המבקש שאין בידיו עילה שבדין לעיכוב הטובין במכס בחר שלא להפקיד את הערבות הבנקאית שנדרשה והטובין שוחררו מהמכס.

לטענת המבקש, אף שהציורים והכיתוב בתמונות שיובאו על ידי המשיבים (להלן: "תמונות המשיבים") שונים מהציורים והכיתוב שבתמונות הקלף, החוזי שלהן דומה עד כדי הטעיה לתמונות הקלף של המבקש.

בת.א  2198/05 תבע המבקש צו מניעה שיאסור על המשיבים לייצר ו/או לשווק את תמונות המשיבים. כן תבע המבקש להורות למשיבים לאסוף את תמונות המשיבים ולהעבירם לבא כוחו כדי להשמידם.

בבקשה שלפני עותר המבקש לסעדים זמניים כדלהלן:

א.      לאסור על המשיבים לייצר ו/או לייבא ו/או לשווק בארץ ובחו"ל את תמונות המשיבים שצילומים שלהם צורפו כנספחים א1 - א10 לבקשה לרבות תמונות קלף קטנות הדומות עד כדי להטעות לתמונות הקלף של המבקש שדוגמאותיהן מצורפות כנספחים ב1 - ב7, וכן לאסור על המשיבים לייצר ו/או לייבא ו/או לשווק בארץ ובחו"ל מוצר ו/או תמונה בכל חוזי דומה עד כדי להטעות לתמונות הקלף של המבקש.

ב.      להורות למשיבים לאסוף לרבות ברכישה חוזרת, תוך שלושה ימי עבודה את כל המוצרים המפרים ששיווקו ו/או מכרו בישראל לכל משווק, סוחר ו/או מפיץ שאינו צרכן סופי והעבירן לידי ב"כ המבקש עוה"ד נחום גבריאלי וגלי אופינסקי שימונו כונסי נכסים לעניין זה.

קודם להגשת התביעה והבקשה שלפני, תבע המבקש לאסור על המשיבים לייצר ו/או לשווק תמונות ששיווקו (ת.א 1301/05) בטענה שהתמונות ששיווקו דומות לתמונות הקלף ויש בכך הפרת זכות יוצרים, גניבת עין, גזל מוניטין, עשיית עושר ולא במשפט תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת. במסגרתה של אותה תביעה הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני (בשא 5803/05) שיאסור על המשיבים להמשיך ולשווק את התמונות הדומות לתמונות הקלף. בהחלטתי מיום 28.3.05 בבשא 5803/05, נעתרתי לבקשת המבקש לאחר שמצאתי שלכאורה התמונות של המשיבים הועתקו מתמונות הקלף, ובשיווקם הפרו המשיבים את זכות היוצרים של המבקש (ע' 4). עוד מצאתי שלכאורה צברו תמונות הקלף את המוניטין הנדרש להוכחת עוולת גניבת עין ולכאורה קיים חשש ממשי שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שהמוצרים של המשיבים הם של המבקש או קשורים אליו.

דיון

א.      לטענת המבקש, מוט התליה, צורת הקצה החרוך וציפוי השעווה שבתמונות המשיבים, משווים לתמונות של המשיבים חוזי דומה לתמונות הקלף, וקיים חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שתמונות המשיבים הן תמונות של המבקש או קשורות אליו.

המשיבים כופרים בטענה זו. לטענתם, הציורים והכיתוב בתמונותיהם שונים מאלו שבתמונות הקלף. שמה של משיבה 1 מתנוסס על התמונות של המשיבים באופן היוצר הבחנה בין תמונות המשיבים לתמונות אחרות המשווקות בשוק, ומכל מקום יש בכך כדי להצביע על משיבה 1 כמשווקת התמונות, ולפיכך אין חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שתמונות המשיבים הן תמונות של המבקש או קשורות אליו.

כדי לזכות בתביעתו בעילה של גניבת עין על המבקש להראות שתמונות הקלף צברו מוניטין וכי קיים חשש שציבור הלקוחות הרלבנטי יטעה לחשוב שהתמונות של המשיבים הן תמונות של המבקש או קשורות אליו.

מוניטין

ב.      בהחלטתי מיום 28.3.05 בבשא 5803/05 קבעתי שלכאורה רכשו תמונות הקלף את המוניטין הנדרש להוכחת עוולת גניבת עין. לא מצאתי בטיעוני המשיבים כדי לשנות ממסקנתי שבבשא 5803/05, לפיה רכשו תמונות הקלף את המוניטין הנדרש להוכחת עוולת גניבת עין. 

הטעיה

ג.        אין חולק והמבקש אף מודה בכך (סעיף 7 לבקשה) שהדמויות והציורים בתמונות המשיבים אינם דומים לדמויות ולציורים  שעל תמונות הקלף.

ועוד. הכיתוב בתמונות המשיבים נעשה ישירות על רקע הדמויות ו/או הנופים המצויירים או על רקע דפי ספר (א1 - א10), בשונה מהכיתוב על רקע מגילות קלף המאפיין את תמונות הקלף.

מוט התליה, צורת הקצה החרוך וציפי השעווה הכלולים בתמונות הקלף של המבקש אינם יחודיים לתמונות המבקש, ואין בהם כשלעצמם כדי להצביע על המבקש כיצרן של תמונות הכוללות רכיבים אלה. לפיכך, אפילו יש בשימוש שעושים המשיבים ברכיבים אלה בתמונותיהם כדי לשוות דמיון כללי לסגנון תמונות הקלף די בהבדלים שפורטו לעיל כדי לשלול אפשרות שציבור הלקוחות הרלבנטי יטעה לחשוב שהתמונות של המשיבים הן תמונות של המבקש או קשורות אליו.

ד.      לנוכח האמור לעיל, נראה שסיכויי המבקש לזכות בתביעתו בעילה של גניבת עין אינם טובים.