1. לפניי בקשה מטעם הנתבעים 2, 4 ו-5 (להלן- "
הנתבעים") לסילוק התביעה כנגדם על הסף מחמת העדר יריבות והעדר עילה.
2. התובע הינו אחד מרוכשי הדירות בפרויקט הקונדוטאוור בגבעת שמואל. בתביעתו הנדונה, הוא מעלה שורה של טענות בקשר עם ההקמה, השיווק והניהול של הפרויקט, ובכללן - קיומם של ליקויי בניה, חריגות בנייה ושימוש חורג, החרגת שטחים, הרכבת אנטנות סלולריות ואי השלמת הבניה. אלו גרמו, על-פי הנטען, לירידת ערך הנכס ולנזקים נוספים.
טענות הצדדים
3. הנתבעים טוענים, כי כל הטענות בכתב התביעה מופנות כלפי הנתבעים 1, 3 ו-6 בלבד. התובע לא ביסס תשתית עובדתית כלשהי לקיומה של עילת תביעה כנגדם, ואפילו לא טען להרמת מסך. טענותיו ביחס להפרת הסכמי המכר והניהול יכולות לעמוד רק כנגד נתבעות 1 ו-3, שהנן צד להסכם, ולא כלפיהם, וכך גם בנוגע לטענות של ירידת ערך הדירה, שטח הדירה, ליקויים וכיוצ"ב.
4. התובע דוחה את טענות הנתבעים. לטענתו, נתבע 2 משמש כיזם וכמנהל הפרויקט והינו הקודקוד והדמות המושכת בחוטים. התובע טוען למחדל ניהולי, ולכך שהנתבע 2 הפר חובת האמונים כלפי רוכשי הדירות ופעל בחוסר תום לב, תוך מרמה, מצג שווא והונאה. בנוסף, נשא באחריות אישית לכל פעולות הנתבעת 1 וחתם כערב אישית על טופס 4. לטענת התובע, החברות הנתבעות (1 ו-3) נוהלו בערבוביה על-ידי נתבעים 2 ו-4 וחלה עליהם אחריות אישית, ולכן הם נחוצים בתביעה זו.
דיון
5. ההלכה היא, כי
"בבוא בית המשפט להכריע בשאלה אם לדחות כתב תביעה על הסף אם לאו - עליו לבחון אם מעיון בכתב התביעה ובנספחים המצורפים לו עולה, כי קיימת קרבה בין התובעים לבין הנתבעים אשר אם יינתן לראיות התביעה מלוא המשקל - יחובו הנתבעים בדין" (ת.א. (ת"א) 1285/96
BELL HELICOPTER
נ' גילה אלטר, תק-מח 2000(2), 20826, עמ' 20833).
6. בית המשפט רשאי למחוק על הסף כתב תביעה אשר אינו מראה עילת תביעה. המבחן הוא, האם יהיה זכאי התובע לקבל את הסעד המבוקש על-ידו, בהנחה שיוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו (ע"א 154/04
הרב אמנון יצחק שליט"א נ' שרה נוימן, דינים עליון, כרך עא, 266, ד"ר י. זוסמן
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמוד 383-384).
7. בשלב הסף בית המשפט אינו שומע ראיות או מברר עובדות, אלא ניזון מכתבי הטענות בלבד. יש לבחון אפוא את הנטען בכתב התביעה ולברר האם כתב התביעה מגלה עילה ויריבות כנגד הנתבעים 2, 4 ו-5, כלומר האם יוכל התובע לזכות בסעד כנגדם אם יוכיח את הנטען בתביעה.
8. תביעת התובע מבוססת על טענות ועילות הנוגעות, בין היתר, להפרת הסכמים, תרמית והטעיה, מצגי שווא, הפרת חובת תום לב ועשיית עושר.
9. על-פי האמור בכתב התביעה, נתבע 2 הינו המנכ"ל בנתבעת 1 (החברה הקבלנית והמשווקת) ו"המחליט" בנתבעת 3 (חברת הניהול). לפי גרסת התובע, נתבע 2 "
הינו הדמות הדומיננטית, המחליטה והמבצעת בשתי החברות ועל פיו יישק דבר", והוא אשר אחראי למחדלים ולכשלים. כתב התביעה כולל טענות עובדתיות המתייחסות לנתבע זה באופן ספציפי. בנסיבות הענין, סבורה אני, כי שאלת מעורבותו ואחריותו האישית וכמנהל לטענות המועלות בתביעה, דורשת בירור עובדתי וראייתי לגופו של ענין. משלא שוכנעתי בשלב מקדמי זה, כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף כנגד נתבע 2, הרי שדין הבקשה בעניינו להידחות.
10. שונה מסקנתי באשר לתביעה המופנית כנגד נתבעים 4 ו-5.
11. לגבי נתבע 4, כל שנטען בכתב התביעה הוא, כי הינו הבעלים הרשומים בנתבעת 3 ומנכ"ל פעיל בה. לבד מכך לא הראה התובע ולא הצביע על נסיבות עובדתיות כלשהן הקושרות אותו לסכסוך הנדון. ברי, כי אין די בציון עובדת היותו בעלים ומנהל בנתבעת 3 כדי להקים עילה ויריבות כלפי התובע. על כן, הואיל והתביעה כנגדו לא נתמכת בתשתית עובדתית, ולו המינימלית, ובהעדר כל הסבר מניח את הדעת מדוע קמה לתובע זכות תביעה כלפיו, הנני מוחקת התביעה כנגד נתבע 4 על הסף.
12. נתבע 5 הלך לעולמו בחודש דצמבר שנת 2005, כך עולה מהבקשה. בתגובה, עותר התובע שלא למוחקו מכתב התביעה, אלא לשנותו ל"עזבון יונה יניב". אולם, עיזבון איננו אישיות משפטית ולכן יימחק נתבע 5 מכתב התביעה. מכל מקום, גם לגוף הענין לא היה מקום להותיר על כנה התביעה כנגד נתבע זה, לפי שלטעמי, כתב התביעה בנוסחו כיום איננו מגלה כלפיו עילה ויריבות.
13. לסיכום, ככל שהדבר נוגע לנתבעים 4 ו-5, יש לקבל את הבקשה ולמחוק על הסף את התביעה כנגדם. התביעה כנגד נתבע 2 תוסיף להתברר.
התוצאה
14. לאור האמור לעיל, נמחקת התביעה כנגד הנתבעים 4 ו-5.
הוצאות הבקשה על-פי תוצאות ההליך.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.