בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
156331-07
07/04/2008
|
בפני השופט:
אילן דפדי
|
- נגד - |
התובע:
1. למיט שיווק 1997 בע"מ 2. אלגואטי איל
עו"ד מור עודד
|
הנתבע:
טופגאם תעשיות בע"מ עו"ד אמיר דולב עו"ד יוני פולק
|
החלטה |
לפניי התנגדות לביצוע שטר חוב אותה הגישו המבקשים. המדובר בשטר חוב חתום ע"י המבקשת 1 ובערבותו של מבקש 2 לטובת המשיבה.
בדיון שנתקיים לפני נחקר המבקש 2 על תצהירו והצדדים סכמו את טענותיהם בכתב.
בתמצית טוענים המבקשים כי נכרת בין המבקשת 1 לבין המשיבה הסכם בלעדיות לשיווק מוצרים מסוימים שלה. בהסכם זה לא עמדה המשיבה דבר שגרם למבקשת 1 נזקים כבדים, בגינם הוגשה תביעה על ידה כנגד המשיבה . בתצהיר ההתנגדות ערכה המבקשת 1 תחשיב של הפסדיה אשר לשיטתה עמדו על סך של 1,267,200 ש"ח לשנה. סכום זה יש לקזז מול החוב הנתבע על פי שטר החוב שהועמד על סך של כ-200,000 ש"ח. עוד טוענים המבקשים כי סכום החוב בכרטסת המשיבה עומד על סך של כ-110,000 ש"ח, וכי מסכום זה לא הורד סכום של החזרות סחורה למשיבה בהיקף של 68,849 ש"ח. לאור האמור סבורים המבקשים כי יש לקבל את ההתנגדות ולאפשר להם להוכיח את טענותיהם בשלב של ראיות.
המשיבה מבקשת לדחות את ההתנגדות בהיותה הגנת בדים. לטענתה , לא נחתם הסכם בלעדיות עם המבקשת 1. עיון במסמכים שצורפו לתצהיר כמו גם חקירתו של המבקש 2 , מוכיח כי לא נשתכלל המו"מ בין הצדדים לכדי הסכם מחייב. לעניין טענת הקיזוז, הטענה אינה מפורטת ואינה ברורה וכי מדובר ב"סכומים המופרחים לאויר" . בעניין החזרות הסחורה. אין כל אסמכתא לסכום החזרות בסך של 68,849 ש"ח, מכל מקום סכום זה הופחת מהחוב בספרי המשיבה .
אני סבור כי יש לקבל את ההתנגדות.
איני סבור כי המשיבה הצליחה לסתור את טענות המבקשים בדבר הסכם בלעדיות לסוג מסוים של מוצרים . נספח 2 לתצהיר המבקש 2, אשר הוכן ע"י המשיבה וכותרתו " סיכום פגישה עם למיט מתאריך 27.4.06 " נכתב בסעיף 2 כדלקמן:
" טופ- גאם מאשרת כי לחברת למיט יש בלעדיות לאריזות..." ובסעיף 16 : "
סיכום פגישה זו יהווה בסיס להסכם ויחייב את הצדדים" . הנה כי כן במסמך אשר הוכן ע"י המשיבה , עולה כי צוין במפורש כי מדובר בהסכם מחייב בין הצדדים.
ברוח זו נכתבו דברים בנספח 1 באשר לדברים שסוכמו בפגישה שנתקיימה קודם לכן ביום 6.2.06 כדלקמן:"
כאשר חברת למיט תתחיל לשווק את האריזות של 1 ק"ג חברת טופגאם תפסיק לשווק את המוצר לסיטונאים"
המבקשים אף צרפו להתנגדות את האריזות בהן היו אמורים להיות המוצרים משווקים, עליהן נכתב במפורש כי המבקשת 1 הנה המשווקת הבלעדית שלהם.
לאור האמור לעיל אין מקום לטענה, כי נסתרה טענת המבקשים לקיומו של הסכם בלעדיות. ניתן לראות בתכתובות ובמו"מ שהמשיך להתנהל לאחר מכן כדרך להוציא לפועל את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים קודם לכן. קרי ישנה הסכמה לכאורה לגבי הבלעדיות, אשר הצדדים הסתמכו ופעלו על פיה, כאשר נתעוררו מחלוקות בדבר דרך יישומה. יודגש כי אין באמור לעיל כדי לקבוע מסמרות בעניין קיומו של הסכם כזה, אלא כדי לומר כי בשלב מקדמי זה, בו לא נתקיים עדיין שלב ראיות, אין לדחות את ההתנגדות ויש לאפשר למבקשים להוכיח את טענותיהם.
לעניין הקיזוז איני סבור כי מדובר בסכומים המופרחים לאויר כטענת המשיבה. מנספח 2 שהוכן מטעמה של המשיבה, רואים בבירור כי מדובר בעסקאות בעלי היקף כספי גדול . בסעיף 2 לנספח מדובר על קניות בהיקף של כ-40 טון לחודש , לנספח זה אף צורפה הצעת מחיר, אשר ממנה ניתן ללמוד על עסקאות בהיקפים של מאות אלפי ש"ח בין החברות. בנסיבות אלה אין לקבל את הטענה, כי התחשיב שנערך ע"י המבקשת בסעיף 48.2 לתצהיר הנו בלתי סביר ויש לאפשר לה להוכיח את טענותיה בראיות.
איני סבור כי בשלב מוקדם זה בה לא נערכה בדיקה של ספרי המשיבה באמצעות חקירה נגדית של מי מטעמה, כי יש לדחות את טענת ההחזרות של הסחורות , אשר המבקשים טוענים כי להפחית מן הסכום הנתבע.
אשר על כן ההתנגדות מתקבלת. הוצאות ההליך בסך של 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ ישולמו לפי התוצאות.
התיק יועבר לקביעה בפני מותב אשר ידון בתיק.
המזכירות תשלח ההחלטה אל ב"כ הצדדים.
ניתנה היום ב' בניסן, תשס"ח (7 באפריל 2008) בהיעדר הצדדים.