בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
11601-05,13852-05,838-05
19/01/2006
|
בפני השופט:
י. גריל
|
- נגד - |
התובע:
חוסין עלי שלאעטה עו"ד גנאים סאלח
|
הנתבע:
1. סלימה אליאס קראטשה (גנטוס) 2. פדילה מלחם ח'לאילה 3. הניה מלחם חלאילה 4. עזבון המנוח בדראן מלחם ח'לאילה 5. גאזי בדראן ח'לאילה 6. עמאד נימר חלאילה 7. ג'לאל עלי סואעד 8. עבד קאסם סואעד
עו"ד אברהים גנטוס עו"ד א. רסלאן עו"ד חוסאם סבית
|
החלטה |
א. בפניי בקשת הנתבעים מס' 7 ומס' 8 לבטל את צו המניעה הזמני שניתן, לפי בקשת התובע, ביום 19.8.05 (בש"א 11601/05). הצו הזמני אוסר על הנתבעים לבצע דיספוזציה כלשהיא בחלקה 73 גוש 19323 (להלן: "החלקה"), שבמקרקעי העיר סכנין.
ב. הנסיבות הצריכות לענין לפי גירסת התובע הינן בתמצית אלה:
הנתבעת מס' 1 סלימה קראטשה (גנטוס) היא הבעלים הרשום של החלקה נשוא הדיון. בשנת 1951 רכשה המנוחה חשמה את זכויותיה של הנתבעת מס' 1 בחלקה כעולה מאישור מס שבח מקרקעין שניתן ביום 28.1.85 (נספח ג' של הבקשה לסעד זמני), אם כי רכישה זו (על ידי חשמה) לא נרשמה בפנקס רישום המקרקעין.
בשנת 1982 העבירה המנוחה חשמה את כל זכויותיה בחלקה לשלושת ילדיה (הנתבעים מס' 2, מס' 3, ומס' 4, כשנתבע מס' 5 הוא יורשו של הנתבע מס' 4), כעולה מאישור מס שבח מיום 28.1.85 (נספח ד' של הבקשה לסעד זמני), אך גם העברה זו לא נרשמה בפנקס רישום המקרקעין.
בתאריך שאינו ידוע לתובע הגיעו נתבעים מס' 2, 3, 4, להסכם חלוקה ביניהם לפיו קיבלו הנתבעים מס' 4+3 את הזכויות בחלקה בחלקים שווים (משמע, לנתבעת מס' 2 לא היו עוד זכויות בחלקה זו).
התובע רכש את זכויותיה של הנתבעת מס' 3 בחלקה זו (משמע, מחצית) ביום 30.1.89 (הסכם המכר צורף כנספח ה' של הבקשה לסעד זמני), וביום 30.9.89 רכש התובע את זכויותיו של הנתבע מס' 4 בחלקה זו (משמע, מחצית), נספח ז' של הבקשה לסעד זמני.
לטענת התובע הוא רכש את מלוא הזכויות בחלקה הנדונה על סמך הצהרתם של הנתבעים מס' 4+3 שהם הבעלים, המחזיקים והמשתמשים בחלקה זו.
בתחילת ינואר 2005 פנה הנתבע מס' 6 (עמאד, שהוא בנה של הנתבעת מס' 2) אל הבעלים הרשום של החלקה (סלימה, שהיא הנתבעת מס' 1), הזדהה בפניה כבנה של הנתבעת מס' 2, ונכדה של המנוחה חשמה, וכמי שזכאי להירשם כבעלים של הזכויות בחלקה הנדונה לצורך העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין.
הנתבע מס' 6 טען בפני סלימה (הנתבעת מס' 1) ובניה, שהנתבעים מס' 2, 3, 4, מודעים לפעולה זו וכי היא נעשית בידיעתם ובהסכמתם.
טוען התובע שהנתבע מס' 6 ניצל את תמימותה של הנתבעת מס' 1 והחתים אותה על הסכם מכר (נספח ח' של הבקשה לסעד זמני) ויפוי כח בלתי חוזר (נספח ט' של הבקשה לסעד זמני), וזאת ביום 10.1.05.
בתאריך 16.6.05 חתם הנתבע מס' 6 על תצהיר והסכם שיפוי בו הוא מאשר כי הנתבעים מס' 2, מס' 3 ומס' 4 מודעים לנעשה על ידו בכל הנוגע להעברת הזכויות בחלקה הנדונה, וכי הם אינם מתנגדים לכך (נספח י' של הבקשה לסעד זמני).
בתאריך 31.1.05 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין נצרת הערת אזהרה לטובת הנתבע מס' 6 על זכויותיה של הנתבעת מס' 1 בחלקה הנדונה.
בתאריך 3.2.05 מכר הנתבע מס' 6 את הזכויות בחלקה הנדונה לנתבעים מס' 7 ומס' 8 (הסכם המכר נספח י"א, ויפוי הכח הבלתי חוזר נספח י"ב של הבקשה לסעד זמני). בתאריך 7.2.05 נרשמה בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה נוספת לטובת הנתבעים מס' 7 ו-8 על זכויותיה של הנתבעת מס' 1 (סלימה) בחלקה הנדונה.
לטענת התובע ניצל הנתבע מס' 6 את תמימותה של הנתבעת מס' 1 והחתמתה על מסמכי העברת הזכויות נגועה במירמה ובחוסר תום לב מוחלט. לגירסת התובע יורשיה של המנוחה חשמה, הנתבעים מס' 2+3+5 (בנו של הנתבע מס' 4), לא ידעו כלל על מעשיו של הנתבע מס' 6 ולא נתנו מעולם הסכמתם להעברת הזכויות בחלקה זו ע"י הנתבע מס' 6.
לגירסת התובע לא שילם הנתבע מס' 6 תמורה כלשהיא לנתבעת מס' 1 (סלימה) תמורת חתימתה על הסכם המכר לצורך העברת זכויותיה בחלקה הנדונה. חתימתה של סלימה על הסכם המכר נעשתה לאחר שהנתבע מס' 6 הזדהה בפניה כנכד של המנוחה חשמה ולמימוש המכר (בין סלימה לחשמה) משנות החמישים.
טוען התובע כי העיסקה מיום 10.1.05 בין הנתבע מס' 6 לבין הנתבעת מס' 1 (סלימה) סותרת את העיסקה שנעשתה בשנות החמישים בין סלימה לבין המנוחה חשמה. מוסיף התובע שהעיסקה מיום 10.1.05 נגועה בחוסר תום לב ומירמה, ונעשתה מתוך כוונה לפגוע בזכויותיהם הקניניות של צדדים שלישיים, לרבות זכויותיו של התובע, התלויות בעיסקה שנעשתה בשנות החמישים בין הנתבעת מס' 1 (סלימה) לבין המנוחה חשמה.
סלימה, כך טוען התובע, חתמה לנתבע מס' 6 על הסכם המכר ויפוי הכח הבלתי חוזר על סמך הצהרתו השקרית של הנתבע מס' 6 כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר והסכם השיפוי נספח י' של הבקשה לסעד זמני.
לגירסת התובע הוא המחזיק והמשתמש הבלעדי בחלקה זו בשלמותה מאז שרכש אותה מבלי שהיתה התנגדות לכך מצד הנתבעים מס' 6-1 .
התובע טוען שהוא זכאי לסעד הזמני המבוקש כדי למנוע מן המשיבים לבצע דיספוזיציה בנכס ולשמירה על הסטטוס קוו. הבקשה נתמכת בתצהירו של התובע ומסמכים נלווים.