בש"א
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
107-08
06/04/2008
|
בפני השופט:
הרשם אילן איטח
|
| - נגד - |
התובע:
מילגם שירותים לעיר בע"מ
עו"ד חן סומך
|
הנתבע:
ארז עוזרי
עו"ד עידו אקרמן
|
| החלטה |
רקע
1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בתיק עב (ת"א) 4917/05 (מותב בראשות כב' השופט לובוצקי ונציגי הציבור גב' רחל עוזיאל ומר שמשון מדמוני), במסגרתו התבררה תביעת המשיב כנגד המבקשת ותביעה שכנגד של המבקשת כנגד המשיב.
לחלופין מבוקש להאריך את המועד להגשת ערעור שכנגד.
1.1. פסק הדין ניתן ביום 18.12.07 והומצא לב"כ המבקשת ביום 24.12.07, כך שהמועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 23.1.08.
1.2. המשיב הגיש הודעת ערעור מטעמו ביום 23.1.08, אשר הומצאה לב"כ המבקשת ביום 29.1.08. כך שהמועד האחרון להגשת הערעור שכנגד היה ביום 8.2.08.
1.3. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 3.2.08.
2.
ואלה העובדות הרלוונטיות לעניינו:
2.1. המבקשת הוסמכה ע"י עיריית תל אביב לחשב את כמות צריכת המים של התושבים ולדאוג לאחזקת שעוני המים והצנרת התומכת, כמו גם המצאת חשבונות צריכה וביצוע תיקונים.
2.2. המשיב הועסק אצל המבקשת במשך למעלה מ- 18 שנים, כאשר תפקידו האחרון היה של מנהל צרכנות מים בעיר תל אביב. המשיב פוטר ע"י המבקשת תוך שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת עקב חשדות למעשים פליליים שביצע במהלך מילוי תפקידו (שוחד וקשירת קשר לביצוע פשע).
2.3. המשיב הגיש תביעה נגד המבקשת לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי קיום שימוע ורכיבי תביעה נוספים. המבקשת טענה כי המשיב פוטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים ובתמורת הודעה מוקדמת. בנוסף הגישה המבקשת כתב תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לה ע"י המשיב. לטענתה, במעשיו הפליליים הוציא לה המשיב שם רע וגרם לה לנזקים.
2.4. בעוד ההליך מתנהל בבית הדין קמא, הואשם המשיב יחד עם אדם נוסף עימו ביצע עבור עיריית תל אביב עבודות תיקון צנרת מים או התקנת שעונים לקריאת חיובי מים, בנטילת כספים לכיסם הפרטי עבור השירותים. במסגרת הסדר טיעון, הורשע המשיב בבית משפט השלום (פ 6068/06) בשמונה מעשים של הפרת אמון הציבור המהווים (כל אחד מהם) עבירה על סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, שענינו "מרמה והפרת אמונים". על המשיב נגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, ושנים עשר חודשי מאסר על תנאי. המשיב גם נקנס ב-5,000 ש"ח וחויב לפצות את עיריית תל-אביב בסכום של 10,000 ש"ח.
2.5. לאור הרשעת המשיב וגזר דינו, ויתרו הצדדים על המשך שמיעת הראיות בתיק בפני בית הדין קמא והסמיכו את בית הדין לפסוק על פי החומר הכתוב ונסיבות המקרה.
2.6. ביום 18.12.07 ניתן פסק דינו של בית הדין קמא בתביעה ובתביעה שכנגד:
(א)
לגבי תמורת ההודעה המוקדמת ופיצויי הפיטורים קבע בית הדין קמא כי לאור הרשעת המשיב קיים טעם מוצדק לשלילתם המלאה.
(ב)
לגבי פיצוי בגין אי קיום שימוע פסק בית הדין קמא כי לא נערך שימוע למשיב טרם פיטוריו ואף לא לאחר שהסתיימה החקירה נגדו. לפיכך, הוא חייב את המבקשת בתשלום פיצוי בגובה משכורת חודשית אחת.
(ג) קביעות בית הדין קמא לגבי הרכיבים האחרים אינן דרושות לעניננו.
(ד)
לעניין התביעה שכנגד - בית הדין קמא דחה אותה תוך שהוא קובע כי
"גם אם אצא מנקודת הנחה כי נגרם נזק ל'שם הטוב'... לא מצאנו 'נקודת עוגן' לכימות אמיתי ונכון של אותם הנזקים." כמו כן, נקבע כי נזקי הממון נגרמו דווקא לעיריית תל-אביב ולא למבקשת.
(ה) בנוסף, חייב בית הדין קמא את המשיב לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, למבקשת.
2.7. ביום 23.1.08 הגיש המשיב הודעת ערעור המכוונת כנגד אי פסיקת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת והוצאות משפט לזכותו. המשיב חלק הן על קביעת בית הדין קמא בדבר מהות העבירה בה הורשע (הפרת אמון הציבור ולא מרמה והפרת אמונים) והן על הקביעה לפיה נטל כספים של המבקשת לכיסו, קביעות אשר הובילו להחלטה בדבר שלילת פיצויי הפיטורים ע"י בית הדין קמא.
2.8. ביום 3.2.08, היינו בתוך המועד להגשת ערעור שכנגד, הוגשה בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור ולחלופין להגשת ערעור שכנגד (להלן:
"הבקשה").