כנגד המשיב הוגש כתב-אישום המייחס לו שורה של עבירות אינוס, ניסיון לאינוס במרמה, מעשים מגונים בקטינות תוך ניצול יחסי מרות, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבל דבר במרמה.
התובעת המלומדת, עו"ד רקפת מוהר, סבורה כי יש לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
התובעת בלמדנותה, עמדה על השיטה בה פעל המשיב. שיטה עקיבה בה הפיל ברשתו, צעירות וקטינות ועשה בגופן את המתואר עלי כתב-האישום.
התובעת המלומדת סבורה, כי כתב האישום אינו עומד לעצמו. חקירת המשטרה הפרושה על פני שנים עברו מחזקת את עמדת המדינה. מדובר בשיטתיות המוכיחה מסוכנותו של המשיב.
התובעת עמדה בטיעוניה על חומרת העבירות.
לגישת המדינה, המשיב התנהל בדרך עקמומית לאורך שנים. במשך תקופה ארוכה זו, פעל כפי שפעל כנגד נערות רבות ותמימות.
הסניגור, עו"ד ששי גז, בלמדנותו, הסכים - לצורך הדיון שבפני - כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב.
יפה עשה הסניגור משנתן הסכמתו בסוגיית ה"ראיות לכאורה".
הסניגור, חסך התעמקות במעשיו של המשיב. מעשים שיש בהם כדי להקביס התחושות ולנתב ההליך לנתיב בסיומו יימצא המשיב -תהיינה ההלכות המשפטיות אשר תהיינה - במקומו הראוי והוא בית האסורים, מאחורי סורג ובריח - ויהי מה.
עפ"י כתב -אישום זיהם המשיב לאורך שנים רבות גופן של צעירות, לעתים נערות רכות בשנים. המשיב פיתה ורימה את אותן צעירות תמימות. ניצל את תשוקתן לאורות הבמה, הביאן לביתו ובהמשך למיטתו שם ביצע את המיוחס לו בכתב-האישום.
המשיב פעל לאורך תקופה ארוכה בתוך תבנית יצוקה שנשאה, מבחינתו, פירות. המשיב הצליח בעורמתו, להוביל הנערות לביתו, להגשמת מאווייו, ליתר דיוק, תאוותיו המיניות.
משאין מחלוקת - לצורך הדיון שבפני - לשאלת הראיות לכאורה, אזי התשתית העובדתית נתונה, כמתואר בכתב-האישום.
התנהגותו של המשיב חמורה וקשה. העונשים הקבועים בצידן של העבירות המיוחסות לו נמדדים בעשרות שנים. יכול ובסיומם של ההליכים, באם יורשע, יוענש המשיב בעונש כמידתו, עונש מאסר של שנים רבות.
השאלה שלפני אינה נוגעת לחומרת העבירות ולכלל הסלידה העולה מהן.
השאלה שלפני מתמקדת במידת מסוכנותו של המשיב.
חשוב לזכור, המשיב פעל בדרכי רמייה נואלות. ברם, המשיב לא הפעיל איומים ואלימות כלפי קורבנותיו. המשיב השתמש במעמדו, בכושר דיבורו, אבל לא הפעיל כוח פיסי על מנת להתגבר על התנגדות המתלוננות.
המשיב כיום אינו דומה למי שהיה ימים ותקופה, טרם גילוי קלונו, טרם חשיפת הפרשיות, נשוא הבקשה שלפני.