החלטה בתיק בש 1740/07

בפני בקשה להחזקת המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 5 עבירות לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.

בכתב האישום  נטען כי המשיב נכנס לישראל שלא כדין ב - 5 הזדמנויות שונות:

הראשונה - ביום 25.1.2007, כאשר המשיב נמצא סמוך למחסני השוק בבאר שבע;

השניה - ביום 22.1.2007, כאשר המשיב נמצא בסמוך לשוק העירוני בבאר שבע;

השלישית - ביום 4.12.2006, כאשר המשיב נמצא בסמוך לשוק הבדואי בבאר שבע;

הרביעית - ביום 28.6.2006, כאשר המשיב נמצא בשוק העירוני בבאר שבע;

החמישית - ביום 11.5.2006, כאשר המשיב נמצא בשוק העירוני בבאר שבע.

אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה בכך שהמשיב ביצע את העבירה המיוחסת.

ב"כ המשיב מודה גם בקיומה של עילת מעצר.

לפיכך, השאלה שעומדת על הפרק היא, האם יש מקום, בנסיבות העניין, לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

לעניין חלופת המעצר יש לבחון את טיבן של העבירות ומהותן לנוכח התנהגות המשיב ועברו.

זאת ועוד, "הבסיס לחלופת מעצר טמון ביכולתו של ביהמ"ש לתת בנאשם אמון" (בש"פ 8123/99 נשאד נ. מ"י , לא פורסם).

מכל האמור עולה כי  השאלות שעניינן בחינת חלופת מעצר "מתמקדות בעיקרן בשתי שאלות - שהן שתי פניה של שאלה אחת - האם הנאשם מסוכן והאם ניתן ליטול את עוקצה של סכנתו, שהנסיון להשיב עליה הוא, בעצם, נסיון לצפות מראש את התנהגותו של אדם... בבואו להשיב על שאלות אלו על בית המשפט למצוא נקודות משען בטוחות ככל האפשר שאותן יכול הוא למצוא בתוך שתי מערכות של עובדות המושתתות על הראיות שהובאו בפניו בשלב זה. הראשונה - המעשה, השניה - העושה. דהיינו, עליו לבדוק אם מעידות נסיבותיה של העבירה כשלעצמם שהנאשם עלול לחזור על המעשה... עליו לבדוק אם מעידה אישיותו של הנאשם, כפי שהיא מתגלה מתוך עברו ואורח חייו, על כך שהוא עלול לחזור על המעשה". (ראה בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ. מ"י, טרם פורסם).

החלופה המוצעת הינה בדמות מעצר בית מלא בפיקוחו של ערב.

אומנם, מדובר במשיב שאין לו עבר פלילי, אך העובדה שהמשיב חזר על ביצוע העבירה חמש פעמים, בתוך זמן קצר יחסית, מעלה ספק אם ניתן לתת בו אמון. ב"כ המשיב טען כי המציאות הכלכלית אילצה את המשיב " לעבור על החוק כדי לעבוד". השאלה הנשאלת היא, האם אותה מציאות כלכלית לא תגרום למשיב להפר את תנאי השחרור, במידה וישוחרר לחלופת מעצר ?

אומנם המפקח המוצע עשה על בית המשפט רושם טוב, אך ספק אם יש ביכולתו לקיים את חובת הפיקוח. מדובר בערב המנהל עסק של קבלן לעבודות עפר המעסיק 8 עובדים בשכר. הערב ציין, כי מרבית הזמן הוא מנהל את העסק מתוך ביתו, אך לשאלת בית המשפט אמר שלפעמים הוא יוצא לבקר באתרים בהן מתבצעות העבודות. מששאלתי את הערב האם יש ביכולתו לקיים את חובת הפיקוח לאורך זמן, השיב הערב: " אני לא מאמין שזה יקח שנה". כאשר נשאל שוב הערב בדבר יכולתו לקיים את חובת הפיקוח לאורך זמן השיב: " אם יצא מצב שאני לא יכול, אני אבקש מבית המשפט שיעביר אותו מאצלי וזהו".

כאמור, לאחר שחקרתי את הערב המפקח ובהסתמך על העובדה שהמשיב נמצא מפר פעם אחר פעם אחר הוראות חוק הכניסה לישראל, מצאתי לקבוע שאין בחלופת המעצר המוצעת כדי להשיג את מטרת המעצר.