א. בקשה להארכה שלישית של מעצרו של המשיב, וזאת בתשעים ימים, מיום 1.9.12 או עד למתן פסק דין בת"פ 38807-11 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם, בגדרי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996. עניינה של הפרשה עבירות אלימות ועבירות נלוות, בעקבות סכסוך.
רקע והליכים
ב. כתב האישום המתוקן (מיום 13.11.11) כנגד המשיב ושני אחרים, אחד מהם בנו, מייחס לו עבירות של חבלה מחמירה, נשיאת נשק, הצתה, חבלה במזיד ואיומים. לפי עובדות כתב האישום, ביום 18.6.11 עקבו המשיב ובנו (נאשם 2 בכתב האישום) אחר המתלונן - שעמו היו מסוכסכים עובר לאירוע - שעה שנהג ברכבו, שבו היה גם בנו בן התשע. רכב המשיב התנגש - כנטען - במכוון ברכבו של המתלונן, והדף אותו לעבר משאית שעמדה במקום; בה בעת, ירו המשיב ובנו באקדחים על רכבו של המתלונן. המתלונן נמנע מלצאת מרכבו, החל לנסוע וניסה להימלט מן הזירה לרקע קולות הירי. בהמשך רדף המשיב - על פי הטענה - אחר המתלונן והמשיך את הירי לעברו, עד שזה הצליח להימלט יחד עם בנו, תחת אש, לחצר בית דודו. המשיב ואחרים, חמושים באלות וחרבות, התאספו מחוץ לבית, ניפצו את שמשות רכבו של המתלונן, וצעקו לעברו, כי יהרגו אותו וישרפו את ביתו, גם במחיר של כניסה לכלא. כתוצאה מן האירוע נגרם נזק כבד לרכבו של המתלונן.
הליכי המעצר
ג. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בבקשה נטען, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וכי קמה עילת מעצר לפי סעיפים 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. הדיון בבקשה נדחה לבקשת באי כוחו של המשיב לשם לימוד חומר החקירה, עד ליום 5.9.11.
ד. ביום 30.8.11, משטרם הועבר להגנה חומר החקירה במלואו, הסכימו הצדדים לבקש מבית המשפט להורות על עריכת תסקיר מעצר, בכפוף לכך שהמבקשת לא תהא מחויבת בהמלצותיו, וכי הדיון בראיות יידחה להמשך. ביום 20.9.11 הוגש התסקיר לבית המשפט המחוזי; השירות סקר את נסיבותיו של המשיב ואת עברו הפלילי, וכן תואר לחץ של המשיב ומשפחתו על המתלונן לעניין הסכם הודנה (שנחתם) והסכם סולחה (שבמו"מ) - הסכמים שכנמסר לא היו על דעת המתלונן. אציין כאן, כי בתסקיר עלתה שאלת העברתו של מידע מן המשטרה לשירות המבחן על סכסוכים במגזר הבדוי דבר שנהג בעבר, ונאמר כי הוא מצוי בבדיקה; לנושא זה חשיבות, כדי ששירות המבחן יוכל לעשות מלאכתו בדבעי, ואני מציין זאת מבלי להביע דעה, כיון שהפרטים אינם לפני. מכל מקום, נאמר לגבי המשיב כי קיימת רמת סיכון גבוהה לחזרה להתנהגות פורצת גבולות; על כן העריך השירות, כי לא קיימת חלופה אשר בכוחה לאיין את הסיכון הנשקף ממנו. בדיון עתר בא כוחו של המשיב לשחררו, ובית המשפט המחוזי דחה זאת תוך הוא פוטר את המבקשת מתשובה לטיעונים. נקבע, כי בכפוף לאפשרות לשנות את ההחלטה בעקבות הטיעונים בעניין הראיות לכאורה, ייעצר המשיב עד תום ההליכים.
ה. על החלטה זו ערר המשיב, אך נדחה בערר שנשמע בפני השופט פוגלמן ביום 27.9.11 (בש"פ 6843/11 בחירי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). הוטעם, כי המסוכנות הנשקפת ממעשיו של המשיב "ברורה וזועקת" (שם, פסקה 6). בחלוף תשעת חודשי המעצר הראשונים, עתרה המבקשת להארכת מעצרו של המשיב. ביום 18.4.12 (בפני השופט סולברג) הוארך מעצרו של המשיב למשך 75 ימים, תוך שצוינה ההתמשכות, ונתבקשה עריכתו של תסקיר מעצר משלים (בש"פ 2883/12 מדינת ישראל נ' בחירי (לא פורסם)). התסקיר, מיום 8.5.12, נדרש לסולחה שנערכה עם משפחת המתלונן, אך הוא עצמו טען שחתם עליה מתוך לחץ וכן הביע חשש קיומי, לאחר שאחיו נרצח בחצר ביתו בינואר. התסקיר לא בא בהמלצה לשחרור המשיב; השירות התרשם, כי מדובר באדם בעל יכולת ביטוי טובה, כוחני, מרוכז בעצמו ובסיפוק צרכיו, המתקשה להתייחס לסביבתו באמפתיה. צוין, כי לדברי המשיב עבר הליך שינוי בתחום השליטה העצמית, דבר שהתקשה בו לאורך חייו, אולם שירות המבחן עצמו הטיל ספק בדבר יכולתו לממש בפועל את הכלים שרכש בתחום זה. השירות הגיע למסקנה, כי חרף ההתרשמות החיובית מן המפקחים שהוצעו, נוכח רמת סיכון גבוהה לחזרה להתנהגות פורצת גבולות וחשש המתלונן - אין מקום להמליץ על שחרורו לחלופה.
ו. ביום 22.5.12 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בעניין חלופת המעצר. הוחלט, כי המפקחים המוצעים אינם יכולים לשמש גורם פיקוח משמעותי למשיב. הדיון עסק גם באפשרות שחרורו לחלופה של בן המשיב, בשעה שהחלופה שהוצעה נגעה לשניהם. בית המשפט המחוזי קבע, כי בנו של המשיב ישוחרר לחלופה, אולם המשיב עצמו יישאר במעצר. הוטעם, כי יש הבחנה משמעותית לעניין מידת הסיכון בין המשיב ובנו; למשיב עבר פלילי מכביד, המהוה אינדיקציה משמעותית לסכנה הנשקפת ממנו לציבור, ולחשש גבוה יותר לחזרה למעשים אלימים; שירות המבחן העריך את מסוכנות המשיב (בניגוד לבנו) על בסיס אישיותו, ולא על רקע סכסוך ספציפי שיתכן כי הסתיים בנתיים. צוין, כי המפקחים שהוצעו נמצאו מתאימים לפיקוח על בנו של המשיב, אולם בית המשפט המחוזי סבר כי ספק רב אם יוכלו לעמוד מול המשיב באופן דומה. משכך, נקבע כי אין מקום לשחררו לחלופת מעצר.
ז. על החלטה זו ערר המשיב (בש"פ 4192/12 רושדי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)) - ערר שנדחה על ידי השופט סולברג ביום 21.6.12. כחודש לאחר מכן, ביום 5.7.12 נדונה בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום, והוחלט על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים (בש"פ 4997/12 מדינת ישראל נ' בחירי (לא פורסם) - השופטת חיות). הוטעם, כי מסוכנותו של המשיב עולה בבירור ממעשי הבריונות והאלימות המיוחסים לו; וכי, לפי הנטען בכתב האישום, נוכחותו של בנו הקטן של המתלונן לא הרתיעה את המשיב, ועברו הפלילי המכביד (הכולל מעורבות בשמונה פרשיות, בהן מקרי אלימות חמורה), מובילים, בין היתר למסקנה, כי על המשיב להישאר מאחורי סורג ובריח עד סיום ההליכים נגדו. אולם, כנקבע, לא ניתן להתעלם מהקצב בו מתנהל המשפט - שלגביו נאמר כי אינו משביע רצון. לפיכך התקבלה הבקשה באופן חלקי, ומעצרו של המשיב הוארך בשישים יום בלבד. צוין, כי קצב התקדמות המשפט ישוב וייבחן "בצומת הבדיקה הבאה" ושם ישקול בית המשפט מחדש את האיזון הראוי ואפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר הולמת. באותה החלטה נאמר כי קבועה ישיבה אחת לאוקטובר 2012; בבקשה שבה דן בית המשפט בהחלטה מ-5.7.12 דווח, כנמסר, על ארבעה מועדים - 17.10.12, 28.10.12, 8.11.12 ו-15.11.12.
ההליכים בתיק העיקרי
ח. ההתקדמות בהליך העיקרי פורטה בהחלטות הקודמות להארכת מעצרו של המשיב (ראו בש"פ 2883/12 ובש"פ 4997/12 המוזכרים מעלה), מאז כאמור בהחלטה האחרונה בבית משפט זה (החלטת השופטת חיות מיום 5.7.12) נקבעו ביום 12.7.12 שלושה מועדים נוספים להוכחות (5.9.12, 10.10.12 ו-6.11.12), וצוין, כי ככל שיהיו שינוים ביומן בית המשפט ויתבטל דיון כלשהו, יימסר התאריך בעדיפות ראשונה לתיק הנדון.
הבקשה
ט. בבקשה שבפני (מיום 16.8.12) נטען, כי כתב האישום מייחס למשיב מעשים חמורים העולים כדי "מסע ציד" של ממש, באמצעות כלי רכב, נשק קר וחם וללא עכבות. עוד נטען, כי מסוכנותו של המשיב מתוארת בתסקירי שירות המבחן, ששללו פעם אחר פעם את החלופות שהוצעו נוכח מסוכנות המשיב; צוין, כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות אלימות ונשק בגינן ריצה מאסרים בפועל, דבר המעצים מסוכנות זו. בסופו של יום, בנסיבות אלה, ואף שעדותו של המתלונן כבר נשמעה, ברי - כך נטען - כי אין זה השלב לבחון את שחרורו של המשיב. עוד צוין, כי המבקשת מודעת לקצב ההתקדמות הבעייתי, עם זאת כאמור מעלה, התיק מתנהל, ונמצא בעיצומן של ההוכחות. עד כה התקיימו חמש ישיבות בהם נשמעו עדותו של המתלונן ושני עדים נוספים; בית המשפט המחוזי עשה מאמצים לקבוע מועדי הוכחות נוספים טרם הפגרה, אם כי נוכח אילוצי יומנו של בא כוחו המשיב בתיק, הדבר לא עלה בידו. לבסוף הוזכר, כי ישנם עוד 7 מועדי הוכחות עד לחודש נובמבר השנה (בתוך תקופת ההארכה המבוקשת); לשיטת המבקשת, נתון זה יביא להאצת משפטו של המשיב.
הדיון
י. באת כוח המדינה הוסיפה בדיון כי בחמש הישיבות שנתקיימו סיימו להעיד המתלונן ואחיו - מתוכן העיד המתלונן במשך שלוש ישיבות. לישיבה הקרובה זומנו שמונה עדים מהותיים יחסית, ובהם חוקרת ילדים. נאמר, כי החלטת השופטת חיות בבש"פ 4997/12 להוספת מועדים קוימה. לטענת המדינה, המסוכנות בעינה עומדת ויש מקום להורות על המשך המעצר.
יא. בא כוח המשיב טען, כי בישיבת 5.9.12 - הקבועה לארבע שעות - תעיד חוקרת הילדים בחקירה ראשית וראשית חקירה נגדית, אך לא מעבר לכך; הוזכר, כי נאמר בהחלטת השופט סולברג בבש"פ 2883/12 מיום 18.4.12, שאין העיכוב בשמיעה בשל המשיב, ועל כן הוזמנו שם תסקירים משלימים; מוצעת עתה חלופה אחרת מרוחקת 100 קילומטרים ממקום האירוע. נטען כי הוספה לספטמבר 2012 ישיבה אחת בשל אילוצי יומנו של בית המשפט המחוזי, אף שהסניגורים היו נכונים להוסיף ישיבות.
הכרעה
יב. התלבטתי בתיק זה. מחד גיסא, התוספו שלוש ישיבות, ותוך ההארכה המתבקשת יהיו שבע ישיבות, ועל כן הדעת נותנת כי המשפט יתקדם משמעותית בתקופה זו. מנגד, חודשים ארוכים נקפו בלא דיונים, ולמעשה היה הדיון האחרון ב-17.6.12 (הוצעו אמנם שני מועדים נוספים לפני הפגרה שבא כוח המשיב לא יכול היה לקבלם); ולמעט מועד אחד בספטמבר יהיה הדיון הבא ב-10.10.12. הדברים נאמרים כתיאור מצב, אף שברי לי כי יומנו של בית המשפט עמוס לעייפה, ולא עליו הטרוניה. ועוד, התסקירים הקודמים לא המליצו על שחרור, והחלטות בעקבותיהם האריכו את המעצר נוכח המסוכנות. מנגד, מקום שמתבקשת הארכה נוספת ראוי לשוב ולבחון את נקודת האיזון ואת השאלה אם זו נעה לכיוון המשיב, באשר בכף מנגד מוטלים שלום הציבור והחשש לסיכונו. אודה כי אני ספקני מאוד באשר לשחרור, בשל המסוכנות המובהקת העולה מן הפרשה ומן התסקירים ובשל העבר הפלילי המכביד. המשיב - יליד 1970 - עמד לפני בתי המשפט - כאמור - שמונה פעמים, מאז 1987, בעבירות אלימות שונות, ונדון מספר פעמים לתקופות מאסר, מהן ממושכות. המתלונן אמנם סיים עדותו ב-16.5.12, אך חששו מן המשיב על פי התסקיר מ-8.5.12 היה רב מאוד, וגם אם המצב הכרוך במתן העדות השתנה, לא סרה המסוכנות. כללם של דברים, יש מקום להארכה לעת הזאת. ואולם, נוכח השינוי הלא גדול במספר מועדי הישיבות במשפט, ונוכח ההחלטות הקודמות שתוארו והנאמר בהן, יוזמן תסקיר משלים, שיבחן את החלופה החדשה המוצעת ואת השאלה אם יש בכוחה להפיג את המסוכנות שתוארה בתסקירים הקודמים, ויוגש לבית המשפט המחוזי בתוך עשרים ואחד יום, ימי פגרה במניין. שירות המבחן יחוה דעתו לפי מיטב שיקולו המקצועי, והתסקיר יונח לפני בית המשפט המחוזי שיידרש לכך לפי שיקולו שלו, בלא שאטע כל מסמרות שהם באשר להחלטתו.
יג. המעצר מוארך איפוא בתשעים יום מיום 1.9.12 או עד לסיום התיק, בנתון להזמנת תסקיר כאמור.