לפני בקשה רביעית להארכת מעצר של המשיבים מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1962, ב-150 ימים החל מיום 24.5.2014 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 26879-11-12 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מביניהם.
רקע עובדתי והליכים קודמים
1. כנגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, המונה 45 עמודים בהם מפורטת מסכת ארוכה של עבירות חמורות שביצעו במסגרת ארגון פשיעה, לרבות ארגון וניהול משחקים אסורים, עבירות מס, ניסיון לרצח, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט. לא אחזור על העובדות והנסיבות הרלבנטיות שכן אלה פורטו די הצורך בהחלטותיו הקודמות של בית משפט זה במסגרת הליכי המעצר בעניינם של המשיבים. בבש"פ 4301/13 בלטי נ' מדינת ישראל (14.7.2013) דחה השופט ס' ג'ובראן ערר של המשיב 4 על ההחלטה לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבש"פ 5491/13 מדינת ישראל נ' פלוני (13.8.2013), נעתר השופט י' עמית לבקשה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 14.8.2013. בבש"פ 7472/13 מדינת ישראל נ' בן שטרית (11.11.2013), נעתר השופט א' רובינשטיין לבקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, במקום 150 ימים כפי שעתרה המבקשת, החל מיום 12.11.2013. בבש"פ 815/14 מדינת ישראל נ' שטרית (23.2.2014), בהסכמת המשיבים שניתנה בגמר הדיון ובהמלצת בית המשפט, האריך השופט נ' סולברג את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 23.2.2014.
2. בהחלטתו הנ"ל של השופט עמית, הודגש כי מדובר במשפט מורכב ועתיר ראיות הכולל 15 אישומים, חלקם סבוכים ומורכבים, שמונה נאשמים ושמונה סנגורים וכ-120 עדי תביעה. השופט עמית הטעים כי הוא צופה שיהיה צורך בהארכות מעצר נוספות נוכח מורכבות התיק אלא שחלוף הזמן כשלעצמו אינו מאיין את משקל האינטרסים הציבוריים. השופט עמית ציין עוד כי בחינת קצב התקדמות התיק בעניינם של ארגוני פשיעה אינו דומה לבחינת קצב ההתקדמות של תיקים אחרים. עוד ציין השופט עמית כי הימשכות ההליך אינה רובצת לפתחה של המבקשת אלא בעיקר לפתחם של חלק מהמשיבים שהסדרת ייצוגם התארכה. השופט עמית ציין כי שמיעת ההוכחות צפויה להתחיל בחודש אוקטובר 2013 ובית המשפט קבע כחמישים ישיבות הוכחות מיום ליום שלוש פעמים בשבוע. השופט עמית הדגיש כי המסוכנות של המשיבים נלמדת מאופי העבירות החמורות המיוחסות להם, מעצם היותם מנהלים וחברים בארגון פשיעה ומעברם הפלילי המכביד. כמו כן ציין השופט עמית את החשש האינהרנטי להימלטות מן הדין ולשיבוש הליכי משפט על ידי הפעלת לחצים על עדי תביעה ובהתחשב בכך שארגון הפשיעה המדובר הוא בעל השפעה בעיר אילת. השופט עמית הציע כי נוכח טענת חלק מהמשיבים כי האישומים המיוחסים להם מצריכים שמיעה של מספר מצומצם של עדים, יש לבחון את האפשרות לרכז שמיעת העדים "בחטיבות" על פי האישומים השונים, ככל שהדבר אפשרי. עם זאת, ציין השופט עמית כי הדברים סבוכים למדי שכן עדותו של עד המדינה מתייחסת למספר אישומים וכך גם עדותם של עדים אחרים וכי לא תמיד ניתן לשמוע את העדים על פי הסדר המתוכנן.
3. בהחלטתו הנ"ל של השופט רובינשטיין צוין כי מסוכנותם הרבה של המשיבים נשקפת הן מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, באשר כל אחד מהמשיבים נושא באמתחתו ניסיון לרצח אחד לפחות, הן מהיותם מנהלים וחברים בארגון פשע שהילך אימים על העיר אילת והן מעברם הפלילי המכביד. עוד ציין השופט רובינשטיין כי יש בעברם הפלילי של המשיבים גם להעיד על חישש מובהק משיבוש הליכי משפט. השופט רובינשטייןהתייחס בהחלטתו גם להיאלצות חלק מהנאשמים שסעיפי האישום נגדם מועטים להמתין זמן רב היות שמשפטם נדון עם נאשמים נוספים. השופט רובינשטיין הטעים כי חרף טענות הסנגורים, פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מצביע על כך שהימשכות ההליך היא על רקע בעיות בהסדרת הייצוג של חלק מהמשיבים ומתן מענה לכתב האישום כמו גם בהתייחסות המשיבים לרשימת העדים שהועברה לבאי כוחם.
נימוקי הבקשה
4. בבקשתה מפרטת המבקשת את השתלשלות דיוני ההוכחות בתיק. עד כה התקיימו 42 ישיבות הוכחות, מהן 22 במהלך תקופת הארכת המעצר האחרונה בלבד. לעת זו קבועות 32 ישיבות נוספות עד לסוף חודש ספטמבר 2014. העיכוב בתחילת שמיעת ההוכחות נבע בעיקר מהתארכות הסדרת ייצוג המשיבים ומהתנהלותם במהלך המענה לכתב האישום ובהעברת התייחסות מפורטת לרשימת עדי התביעה בדיונים המקדמיים שנועדו לייעל את ההליך. המבקשת מצביעה על מסוכנותם הרבה של המשיבים כעולה מנסיבות ביצוע העבירות מושא כתב האישום ומעברם הפלילי. עוד מדגישה המבקשת את החשש מפני שיבוש מהלכי משפט והימלטות מפני אימת הדין, כנזכר בהחלטותיהם הקודמות של השופטים עמית ורובינשטיין. עוד מציינת המבקשת את התנהלות המשיבים ובאי כוחם במהלך דיוני ההוכחות כאינדיקציה לכך שאין עליהם מורא הדין ומשכך לא ניתן לתת בהם אמון לצורך שחרורם לחלופת מעצר. כעת מתנהל המשפט בקצב מיטבי כאשר מדי שבוע מתקיימות מספר ישיבות ובית המשפט עושה כל שלאיל ידו כדי להאיץ את קצב התנהלות המשפט. המבקשת מציינת כי נותר לשמוע עוד 10 עדי תביעה ויתכן שלגבי חלקם לא יהיה צורך בהעדתם והודעותיהם תוגשנה בהסכמה. לנוכח היקפו היוצא דופן של התיק שבנדון ולאור צפי המועדים הקבועים עד לסוף חודש ספטמבר 2014, מבוקשת הארכת מעצר ב-150 ימים נוספים.
תגובת המשיבים
5. המשיבים - באמצעות באי כוחם, עו"ד אלי בניה המייצג את המשיב 1 ולצרכי דיון זה אף את המשיב 4; עו"ד רפי ליטן המייצג את המשיבים 2, 3 ו-5 ועו"ד שילה דורפמן המייצגת את המשיב 6 - טוענים כי הם מצויים למעלה משנה ומחצה במעצר והימשכות ההליכים מצדיקה שקילה מחדש של מצב הדברים, כאשר חלוף הזמן מטה את הכף לבחינת אפשרות שחרורם לחלופת מעצר. המשיבים מתנגדים להארכת המעצר באופן כללי ובפרט להארכתו למשך 150 ימים. המשיבים מציינים כי פרשת התביעה עומדת לפני סיום וכי עד המדינה סיים עדותו, כאשר בעיקר נותר לשמוע עדויותיהם של שוטרים. משכך, טוענים המשיבים כי החשש מפני השפעה על עדים כמעט שאינו קיים. המשיבים טוענים כי דיוני ההוכחות לא יסתיימו בתקופת ההארכה המבוקשת וכי המשפט צפוי להתנהל עוד פרק זמן לא מבוטל נוכח מורכבות התיק. עו"ד ליטן הדגיש כי על אף שבית המשפט המחוזי פינה את יומנו לצורך ניהול התיק, ההליך אינו מתקדם באופן משביע רצון נוכח קשיים טכניים הנוגעים בין היתר לאופן תיעוד הדיונים בבית המשפט בזיקה למספר הנאשמים והסנגורים המייצגים. עוד הפנה עו"ד ליטן לקושי להכין את הנאשמים לפרשת ההגנה כאשר אלה מצויים במעצר ובהתחשב בכך שמתקיימות שלוש ישיבות הוכחות בכל שבוע. עוד הפנה עו"ד ליטן לכרסום שחל בראיות לכאורה לאחר שנשמעה עדותו של עד המדינה. בנסיבות אלה טוען עו"ד ליטן כי יש לתת את הדעת לסבל שנגרם למשיבים בהמשך מעצרם ולצער של משפחותיהם וילדיהם הקטינים. בהקשר זה הטעים עו"ד בניה כי מרשו שוהה במעצר בתנאי צינוק. באי כוח המשיבים הדגישו כי לא נפל דופי בהתנהגות המשיבים במהלך דיוני ההוכחות ומכל מקום אין להתנהגות הנטענת כל קשר לשאלת המשך החזקתם במעצר.
6. בתגובה לדברי המשיבים, ציינה המבקשת כי נקודת האיזון לא השתנתה ואולי היא אף נעה לכיוון ההפוך נוכח האופן בו התנהלו המשיבים במהלך דיוני ההוכחות, המעיד על כך שאין עליהם מורא הדין.
דיון והכרעה
7. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ושמעתי את טענות הצדדים במהלך הדיון שנערך לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, באופן שמעצרם של המשיבים יוארך ב-90 ימים בלבד ולא ב-150 ימים כפי שעתרה המדינה.
8. אכן, המשיבים מצויים במעצר פרק זמן ממושך לא קצר מאז הוגש כתב האישום. אלא שכפי שעמדו כל כך השופטים עמית ורובינשטיין בהחלטות הנזכרות לעיל, התמשכות ההליכים נעוצה במידה לא מבוטלת בקשיים שנתגלעו בהסדרת הייצוג ובמענה לאישום. בשלב הנוכחי שוכנעתי כי בית המשפט המחוזי עושה מאמצים רבים על מנת להחיש את שמיעת התיק ולפשט ככל הניתן את שלב ההוכחות. נקבעו מספר רב של דיוני הוכחות במהלך תקופה ההארכה המבוקשת והדיונים נשמעים מיום ליום בתדירות של שלושה ימים בשבוע. מטבע הדברים, בתיקים כגון דא שבהם מדובר במספר נאשמים ובמספר אישומים בגין פעילות במסגרת ארגון פשיעה, ניהול ההליך אינו פשוט וקצב התקדמותו שונה מתיקים "רגילים". זאת ועוד, אמנם שמיעת עד המדינה הסתיימה אך ישנם עדי תביעה נוספים שלגביהם קיים עדיין חשש לשיבוש מהלכי משפט אף אם רובם ככולם שוטרים, לאור טיבן של העבירות בגינן הועמדו המשיבים לדין, ביניהם ניסיון לרצח שוטר. כמו כן, אין כל אינדיקציה לכך שמסוכנותם של המשיבים פחתה. מסוכנות זו עומדת בעינה. בהקשר זה יפים הדברים שהוטעמו בהחלטותיהם הנ"ל של השופטים עמית ורובינשטיין בדבר עברם הפלילי של המשיבים ונסיבות ביצוע העבירות מושא כתב האישום, ביניהם ניסיון לרצח (מספר עבירות) וסחיטה באיומים (מספר עבירות). משכך, לא שוכנעתי כי לעת הזו חלוף הזמן מטה את הכף לעבר בחינת שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר. יחד עם זאת, סבורני כי הימשכות ההליכים והצפי כי שמיעת ההוכחות לא תסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת, מטים את הכף להארכת המעצר ב-90 ימים בלבד ולא ב-150 כפי שעתרה המדינה.
9. לפיכך, אני מאריך את מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 24.5.2014 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם מביניהם.
ניתנה היום, כ' באייר תשע"ד (20.5.2014).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. הג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il