1. לפני בקשה מטעם המבקשת, הנתבעת בהליך העיקרי, אריה חברה לביטוח בע"מ (להלן -
"המבקשת"), להורות על ביטול מינויה של המומחית הרפואית בתחום הנוירוכירורגיה, דר' ליאנה בני-עדני, וככל שהוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת המומחית - להורות על ביטולה, ולהורות על מינוי מומחה רפואי אחר בתחום הנוירוכירורגיה תחתיה.
רקע עובדתי
2. המשיבות, התובעות בהליך העיקרי (להלן -
"המשיבות"), הגישו תביעה כנגד המבקשת לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבה 1 (קטינה) בתאונת דרכים בה נפגעה ביום 2.3.2005.
ביום 15.5.2007 הורתי על מינויה של דר' ליאנה בני-עדני, מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי (בית החולים איכילוב) כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה (להלן -
"המומחית").
הבקשה
3. בנמקו הבקשה טען ב"כ המבקשת, עו"ד אורי ירון, כי המומחית פעלה בחוסר אובייקטיביות ובחוסר תקינות מהותית, בהעבירה לעיון ב"כ המשיבות בלבד טיוטת חוות דעתה, טרם הגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט, כך במכתב שמוען לב"כ המשיבות מיום 13.7.2007. פניה חד-צדדית זו של המומחית לב"כ המשיבות עומדת בסתירה לחובות החלות על המומחית, המשמשת זרועו הארוכה של בית המשפט, לפעול באובייקטיביות וללא משוא פנים ותוך הקפדה שאלה גם ייראו. יתרה מזאת, חרף אורכה שניתנה לב"כ המבקשת להגיש המסמכים הרפואיים למומחית עד ליום 1.8.2007, כאמור בהחלטת בית המשפט שניתנה במעמד הצדדים ביום 3.7.2007, עולה כי המומחית בדקה המשיבה 1 (ביום 13.7.2007) טרם קבלת המסמכים הרפואיים מטעם המבקשת, וממילא חוות הדעת ניתנה טרם עמד בפניה חומר רפואי זה. לפיכך, עתר ב"כ המבקשת לביטול מינויה של המומחית ולמינוי מומחה רפואי אחר תחתיה, מכל אחד מן הטעמים דלעיל.
תגובת המשיבות
4. המשיבות, באמצעות בא-כוחן, עו"ד ארז לבנון, התנגדו לבקשה. לטענתו, אין בבקשה טעמים המצדיקים פסילת מינויה של המומחית, אשר כפי שנקבע בהלכה הפסוקה, עליהם להיות נימוקים כבדי משקל המעלים חשש ממשי למשוא פנים ולעיוות דין שייגרם אם הבקשה תדחה. אין בפגם שנפל בהתנהלות המומחית כדי להוות פגם ממשי היורד לשורשו של ענין, שכן כעולה ממכתבה, המומחית היתה ערה להיותה מומחית מטעם בית המשפט, בציינה הצורך באישור בית המשפט לתשלום שכר טרחה הגבוה מהאמור בכתב המינוי ובבקשה כי עותק ממכתב זה יועבר לבית המשפט במצורף לחוות דעתה הסופית. ב"כ המשיבות הוסיף והדגיש, כי ביום 15.5.2007 שיגר למומחית מכתבו במסגרתו עמד על משמעות שכר הטרחה שקבע בית המשפט וביקשה, כי כל עותק של מכתב המופנה אליו יישלח גם לב"כ המבקשת. בנסיבות אלה, ברי כי אין לראות המומחית כמי שפעלה מטעם המשיבות בלבד. ב"כ המשיבות הוסיף והדגיש, כי חרף האמור במכתב המומחית, עד ליום הגשת תגובתו לבקשה, לא הועברה לידו טיוטת חוות דעת המומחית, ואף בטעם זה יש לחזק הטענה כי אין בפגם שנפל בהתנהלות המומחית כדי לרדת לשורשו של ענין. אשר לבדיקת המשיבה 1 על-ידי המומחית מבלי שהונחו בפניה המסמכים הרפואיים מטעם המבקשת, הרי שכעולה מהוראת תקנה 8(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן -
"תקנות המומחים"), כפי שזו פורשה בהלכה הפסוקה, אין מניעה לבדיקת הנפגע טרם קבלת כל המסמכים הרפואיים, בכפוף להעמדת המסמכים כאמור לעיון המומחה עובר לכתיבת חוות הדעת. מכל מקום, גם מקום בו לא עמדו בפני המומחה הרפואי מטעם בית המשפט מסמכיהם הרפואיים של שני הצדדים בשעת עריכת חוות הדעת, הלכה פסוקה היא כי בית המשפט יבכר משלוח שאלת הבהרה למומחה על-פני האפשרות הקיצונית של פסילת חוות הדעת, שעיקרה בזבוז זמן והוצאות.
5. חרף החלטתי מיום 29.8.2007, המבקשת לא הגישה תשובה מטעמה לתגובה.
דיון
6. לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, עמדתי היא כי דין הבקשה להידחות.
7. מומחה מטעם בית המשפט משמש, לצורך בירורה של התובענה במסגרתה נתמנה, מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו. עמד על כך השופט י' טירקל ברע"א 7265/95
שרון גלדשטיין נ' ג'נט בראל, פ"ד נ(3) 214 (1996), בקובעו בעמוד 219 לאמור:
"מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור את עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו."
אשר לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט או להחלפתו באחר טרם חיווה דעתו בדבר פגיעותיו הרפואיות של התובע, קובעת הוראת תקנה 17 לתקנות המומחים כדלקמן:
"17. החלפת מומחה
(א) נבצר מהמומחה לפעול בהתאם למינויו או שלא עשה, תוך זמן סביר, אחת מהפעולות המוטלות עליו לפי תקנות אלה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל דין ולאחר ששמע את טענות הצדדים, למנות מומחה אחר תחתיו; החליט לעשות כן, יחליט גם בדבר שכרו של המומחה שהוחלף כאמור.
(ב) ...".
בהתייחס לשיקולים לענין פסילת מומחה, הלכה פסוקה היא, כי חוות דעתו של מומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין. קרי, בית המשפט רשאי לפסול חוות דעת של מומחה ולמנות מומחה אחר תחתיו, אם נפל בחוות הדעת או בפעולותיו של המומחה פגם המעלה חשש ממשי לעיוות דין, העלול להיגרם לבעל הדין הנוגע בדבר. ההחלטה אם לפסול את חוות דעת המומחה אם לאו, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה, עת הכלל הוא כי בין יתר שיקוליו בבקשה לפסילת מומחה, על בית המשפט להביא בחשבון את תום ליבו של המומחה ואת האפשרות לתקן את השגגה (ראו גם, רע"א 3358/91
סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון, תק-על 91(3), 2903
(1991); רע"א 7265/95,
לעיל, עמוד 219; רע"א 7714/05
אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה, תק-על 2006(1), 1736 (2006); ת"א (ירושלים) 1540/96
סילביה בן דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2001(3), 3655, פסקה 17 לפסק הדין (2001)).
יתרה מזאת, ההנחה הקיימת הינה, כי מומחה מטעם בית המשפט פועל בהגינות ובתום לב, אלא אם מתברר אחרת, ולפיכך לא כל שגגה היוצאת מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו (רע"א 6116/97
אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ, תק-על 97(3), 1051 (1997); רע"א 3011/94
אלפסי שמעון נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ, תק-על 94(2), 1973 (1994); אליעזר ריבלין
תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב בפיצויים (תש"ס-1999), עמודים 579-580).
8. על רקע העקרונות והכללים דלעיל, אשר הותוו בפסיקה בסוגיית פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט או החלפתו במומחה אחר, טרם חיווה דעתו, אפנה לבחון תחולתם בנסיבות המקרה דנן.
כאמור, ב"כ המבקשת השתית בקשתו לפסילת המומחית ולמינוי מומחה רפואי אחר תחתיה, על שני טעמים. האחד, פנייתה בכתב לב"כ המשיבות בלבד, בהודיעה כי טיוטת חוות הדעת תשלח אליו בימים הקרובים, והשני, בדיקת המשיבה 1 מבלי שהונחו לפניה המסמכים הרפואיים מטעם המבקשת.