החלטה בתיק בש"א 4620/07

1.      המבקש הגיש עתירה למתן פסק דין הצהרתי לפיו מתבקש בית המשפט ליתן פסק דין המצהיר כדלקמן:

1.1  קיים בינו לבין המשיבים הסדר ביניים לסילוק החוב בתיק הוצאה לפועל מספר 0152020011, בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב יפו, (להלן: " תיק ההוצל"פ"), וכי המבקש עמד בו ולכן הסדר הביניים תקף ומחייב את הצדדים.

1.2  המשיב 2 (להלן: " כונס הנכסים"), אינו רשאי לפעול למימוש המגרש נשוא הסדר הביניים, ויש לבטל כל הליך של מימוש המגרש.

1.3  יתרת החוב לפי ההסדר היא לפי תחשיב המומחה מטעם המבקש, ועם פירעון יתרת החוב, יש לראות בחוב כמסולק ולכן יש למחוק כל שיעבוד שנרשם על המגרש.

2.      בד בבד, הגיש המבקש עתירה למתן צו מניעה זמני ובה התבקש בית המשפט להורות עיכוב הליכי המימוש של המגרש במסגרת תיק ההוצל"פ עד למתן פסק דין בעתירה, היא הבקשה נשוא החלטתי זו.

3.      תמצית העובדות הדרושות לעניין

3.1  המבקש הינו בעלים של מחצית ממניות חברת "נופרים חברה לבניין בע"מ" (להלן: " החברה"). מחצית השניה של המניות מוחזקת על ידי  מר עודד קופטש (להלן: " קופטש"). בבעלות החברה מגרש הידוע כחלקה 47,48 בגוש 7619 הנמצא באזור התעשייה בכפר סבא (להלן: " המגרש").

3.2  החברה ניהלה חשבון בנק אצל המשיב 1 (להלן: " הבנק"). בחשבון נוצרה יתרה חובה בסך של כ- 2,000,000 ש"ח. נוכח יתרת החובה, נקט הבנק בהליכי הוצאה לפועל נגד החברה, בתיק ההוצל"פ. במסגרת זו, מינה ראש ההוצאה לפועל ביום 13.9.01 את המשיב 2 ככונס נכסים למגרש (להלן: "הכונס").

3.3  לעמדת המבקש, הגיעו הצדדים, קרי, המבקש, קופטש וכן הכונס, ביום 9.7.02  לידי הסדר ביניים, לפיו יתרת החוב תועמד החוב על סך לערך של 1,800,000 ש"ח, אשר תשולם כדלקמן: מקדמה בסך 100,000 ש"ח אשר תשולם מיד. היתרה, כפי שתסוכם תשולם בשישים תשלומים חודשים ורצופים בסך של 60,000 ש"ח כל אחד (להלן: "הסדר הביניים"). 

3.4  הכונס אישר במכתבו מיום 9.7.02, המופנה למבקש ולקופטש את האמור לעיל ובו צויין מפורש כי בסופו של דבר המגרש יועמד על ידו למכירה במסגרת התמחרות בין המבקש לבין קופטש ו/או יוצא למכירה ע"י הכונס במסגרת תיק הוצל"פ, ואז תשולם יתרת החוב והשיקים שטרם נפרעו יוחזרו לבעליהם.

3.5  המבקש גורס כי הוא הפקיד את ההמחאות לפי חלקו המתחייב מהסדר הביניים, אלו  נפרעו כסדרן, כאשר נותרו שבעה תשלומים שטרם נפרעו.

4.      בין המבקש לבין המשיבים התגלעה מחלוקת באשר ליתרת החוב, וזאת נוכח פערי הריבית שכל אחד מהם טוען שצריכה לחול על יתרת החוב.

5.      בנוסף, קיים סכסוך בין המבקש לבין קופטש, וזאת באשר לשווי המגרש לצורך ההתמחרות ביניהם עליו.

6.      הכונס הודיע כי יפעל למכירת המגרש, ואף פרסם מודעה לעניין זה, כאשר הודיע למבקש ולקופטש במכתבו מיום 8.2.07 כי ההתמחרות תתקיים במשרדו ביום 13.2.07. הכונס העמיד את שווי המגרש לצורך ההתמחרות לסך של 1,700,000 דולר (בטעות נרשם 1,700,000 ש"ח). הכונס הזמין את המבקש ואת קופטש לקחת חלק בהתמחרות תוך שציין כי התקבלו הצעות ממספר מציעים לרכוש את המגרש.  כלל המציעים הוזמנו להתמחרות, כאשר הודע להם כי למבקש ולקופטש זכות סירוב לרכוש את המגרש במחיר שלא  יפחת מההצעה המרבית שתתקבל.

7.      בבקשה למתן צו המניעה הזמני, שהוגשה ביום 18.2.07, לאחר ההתמחרות,  טען המבקש, בין היתר, כי יש לעכב את המכירה עד להכרעה בתביעה. לטעמו, יש לקיים את הסדר הביניים, דהיינו להשלים את יתרת התשלומים המגיעה ובאופן שלא תוותר יתרת חוב לבנק. המבקש מצביע על ראיות לכאורה שיש בהן לטעמו כדי לבסס את הבקשה כמו גם על הנזק שייגרם אם לא תעוכב המכירה.

8.      עם קבלת הבקשה, ביקשתי הבהרות מהמבקש באשר לעיתוי המאוחר של הגשתה, רק לאחר ההתמחרות וכן שימציא עדכון לגבי תוצאות ההתמחרות. המבקש הגיש ביום 22.2.07 הבהרה ולאחריה הוריתי על העברת הבקשה לתגובת המשיבים וקבלת תשובת המבקש לה.

9.      לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה, הן מבחינה דיונית והן מבחינה מהותית, כפי שיפורט להלן:

10.  תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 הדנה בבקשה לסעד

זמני קובעת כדלקמן: 

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".