כללי
1. מה גובה חיוב שכ"ט עו"ד, אם בכלל, שיש לפסוק בגין הליך שבו מבקש צו מניעה הודיע על היענותו להצעת בית משפט, ומחק את ההליך, וזאת לאחר שהצדדים האחרים הגישו תגובות מפורטות לבית המשפט, והתייצבו לדיון.
2. לכאורה, החלטה זו, שגרתית היא, וניתן היה לפסוק סכום, ללא נימוקים, בסיום ההליך. ברם, הצדדים, ובמיוחד ב"כ המבקש, טענו בעניין זה טענות עקרוניות , המחייבות התייחסות של בית משפט, ועל כן ניתנת בזה החלטה מפורטת. מטבע הדברים, העיון בסוגיה זו נמשך זמן לא קצר.
3. אפתח בתיאור הסכסוך שבין הצדדים. לאחר מכן, אציג, בקצרה, את הבקשה לצו מניעה זמני, ואת ההליכים הקודמים לבקשה שבפניי, כולל את תגובות המשיבים לבקשה לצו מניעה זמני. אביא את טענות הצדדים, בתמצית, לעניין חיוב שכ"ט עו"ד. בדיון, אתייחס לעצם הבסיס המשפטי לחיוב הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, הן במשפט העברי והן במשפט הישראלי, כולל פסיקה חדשה שניתנה אך לאחרונה. לבסוף, איישם עקרונות אלה על עובדות המקרה שבפניי.
רקע
4. הסכסוך, כפי שתואר בבקשה ובכתב התביעה, מתייחס לשני מגרשים ברחוב אפרתה בירושלים: גוש 30115, חלקה 110 בירושלים (להלן - "חלקה 110"), שהיתה בבעלות רבקה אסתר בן ארצי ומאיר שמעון כוגן, בחלקים שווים, וכן החלקה הסמוכה, גוש 30115 חלקה 111 בירושלים(להלן - "חלקה 111"), בבעלות אמיר מאיר אלמוג ובתיה מאיר אלמוג.
5. המבקשים טוענים כי הם עשו מאמץ לשנות את זכויות הבנייה בחלקה 110, וכינו פעולות אלו בשם פעולות יזמיות ותכנוניות, שנעשו כדי להשביח את המקרקעין ולהביא להגדלה משמעותית של אחוזי הבנייה המותרים במקרקעין. במסגרת פעולות אלה, הגו המבקשים, לטענתם, את הרעיון לאחד את שתי החלקות - חלקה 110 וחלקה 111 - ובכך להגדיל את אחוזי הבנייה, באופן שיהיה פי שלוש מאחוזי הבנייה שהיו לשני המגרשים בנפרד.
6. הטענה המרכזית של המבקשים היא כי המשיבים 1 ו-2 ערכו עיסקה לרכישת חלקה 110, וזאת לאחר שידעו כי המבקשים עשו את פעולות ההשבחה הנ"ל, ואף ראו כי המבקשים הציבו על חלקה 110 קונטיינר, חומרי בניין ושומר.
7. אין כאן המקום להאריך בפרטי התביעה ובתחשיב של הרווח הצפוי שנמנע מן המבקשים, לטענתם, שכן ענייננו הוא בבקשה לצו מניעה זמני. בבקשה זו שהופנתה, בעיקר, כלפי הרוכשים, משיבים 1 ו-2, התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לבצע בשתי חלקות המקרקעין הנ"ל כל עיסקה, לרבות שעבוד, וכן אוסר עליהם לעשות כל פעולה אצל רשויות התכנון. כמו כן, מבוקש באותו צו מניעה זמני כי הבנק, הוא משיב 3, יימנע מלממש את המשכנתא המוטלת על המקרקעין, לטובתו של הבנק.
8. כבר עתה נעיר כי הבקשה מלאה וגדושה בנספחים ובכמות עצומה של חומר (שחייב תיוקו בקלסר עב כרס), אך לעניין זה ניתן להשתמש באימרה הידועה, גם באופן מילולי, ולא רק באופן ציורי, כי "העיקר חסר מן הספר". ומה הוא העיקר? אין בידי המבקשים כל מסמך שהוא המתעד את היחסים ביניהם לבין הבעלים של החלקות. על כן, על פני הדברים, לפנינו טענה בדבר התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין, ללא כל מסמך בכתב, וזאת בניגוד לדרישה הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, שבו נאמר: "
התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב".
9. הטענות המשפטיות של המבקשים הן כי מדובר בקנוניה שבין הבעלים (ועורכי הדין הנאמנים שפעלו בשמם) לבין המשיבים 1 ו-2, כדי לגזול את העיסקה מן המבקשים. במקרה זה, לטענת המבקשים, מדובר בפעולה חסרת תום לב וגרימת נזק כספי של אובדן רווח, ועל כן העילה של המבקשים היא תקיפת העיסקה שבין הבעלים לבין המשיבים 1 ו-2, בשל היותה פגומה, ולכן דינה - לשיטתם של המבקשים - להיבטל.
10. הבקשה המקורית לצו מניעה זמני הוגשה בעבר פעמיים:
תחילה, במסגרת בש"א 8429/04, אשר לבסוף נמחקה ביום 9.2.05 על ידי בית משפט מחמת חוסר מעש. בקשת המבקשים לבטל מחיקה זו נדחתה על ידי בית משפט ביום ז אדר א תשס"ה (16.2.05), על יד כב' השופט צבי זילברטל.
הבקשה השנייה, בנוסח דומה, מספרה בש"א 1120/05. הדיון בבקשה זו נקבע, אך המבקשים היו בחו"ל ולא הגיעו, ובית משפט לא הסכים לעכב את הדיון בסעד הזמני המבוקש. על כן, בקשה זו נמחקה אף היא ביום כ אדר ב תשס"ה (31.3.05), על ידי כב' השופט יורם נועם.
11. הבקשה שבפניי,היא הבקשה השלישית באותו נושא, הוגשה ביום 10.5.05, כאשר הצדדים לה הם המבקשים (היזמים) והרוכשים (משיבים 2 ו-1) והבנק (משיב 3). אין עתירה בסעד הזמני כנגד הבעלים, אף כי הם נתבעים בתביעה העיקרית.
12. עם קבלת הבקשה, ניתנה על ידי החלטה ביום א אייר תשס"ה (10.5.05), שבה הוריתי למשיבים להגיש תשובה, וקבעתי את התיק לדיון ליום 1.6.05.
תמצית טענות המשיבים
13. מתשובת המשיבים 1 ו-2, כפי שהוגשה על ידי עו"ד יעקב אמסטר, עולה כי המשיבה 2 רכשה את חלקה 110 על פי חוזה שנערך עם בעלי הקרקע ביום כו אייר תשס"ד (17.5.04). הבעלים חתמו על ייפוי כוח בלתי חוזר לזכות החברה הקונה, משיבה 2, באותו יום. כמו כן, נרשמה הערת אזהרה לזכות הקונה בלשכת רישום המקרקעין בירושלים עוד ביום 18.5.04 (למחרת חתימת החוזה). מועד זה - 18.5.04 - הוא
כשנה לפני הגשת הבקשה שבפניי, שהוגשה, כאמור, ביום 10.5.05 (ראה פיסקה 11 לעיל).
ביחס לחלקה 111, נרשמה הודעת נאמנות, לפיה ד"ר מרק סרגה הוא נאמן של משיבה 2, ולזכותו של אותו נאמן נרשמה הערת אזהרה על חלקה 111 מכוח חוזה רכישה.
המשיבים 2-1 מפרטים בתשובתם ובתצהיר של משיב 1 את הפעולות שביצעו לצורך קידום רכישת הקרקע של שתי החלקות, כולל פנייה לעיריית ירושלים ביחס לזכויות הבנייה. משיבים 2-1 הכחישו כליל את הטענה כאילו ידעו על קשר כל שהוא בין המבקשים לבין הבעלים.