החלטה בתיק בש"א 14701/08

1.   המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת לוי), מיום 6.5.08, בה נדחתה בקשת המבקש למנוי מומחה תעסוקתי בקשר עם תביעת נזקי גוף המתבררת בבית משפט קמא (להלן: " ההחלטה").

2. המבקש עותר לפטור אותו מהפקדת עירבון בסך של 10,000 ש"ח, להבטחת הוצאות המשיבה בערעור. בבקשה טוען המבקש לקשיים כלכלים המונעים ממנו להפקיד את העירבון הנדרש. לעניין זה מציין המבקש, נהג אוטובוס בעיסוקו, כי מפאת תאונת הדרכים שעבר, נקבע לו נכות בשיעור של 5% לצמיתות בתחום האורטופדי , וכי כתוצאה מתחלואיו, הוא לא שב לאיתנו ומשתכר סכום מופחת במידה ניכרת מבעבר. לדבריו, רעייתו היא המפרנסת העיקרית בבית שמרווחיה משכורת מינימום שאין בה לקיים את צרכי המשפחה. המבקש אף טוען כי סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל הם  טובים.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטעמה המבקש הגיש את בקשתו למנוי מומחה תעסוקתי באחור ניכר, לאחר הגשת תחשיבי נזק, וקבלת הצעת בית המשפט שנדחתה על ידו. בנוסף נטען כי סיכויי ההצלחה של קבלת הבקשה קלושים. המשיבה מוסיפה וטוענת כי הבקשה לקונית, אינה נתמכת במסמכים המעידים על העדר יכולת כלכלית ובכללם תדפיס חשבון בנק ועוד

4. לתשובה לתגובה צירף המבקש תלושי שכר לחודשים מאי - יולי 2008, וכן תדפיס חשבון בנק, תוך שטען כי מצבו הכלכלי הקשה ידוע למשיבה, כי לא קיים חשש באשר ליכולתו לשלם למשיבה את הוצאותיה מחמת שממילא יהיה זכאי לפיצוי.

5.   תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), קובעת:

"המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה."

תקנה 432(א) לתקנות קובעת:

"פטור מחובת ערבון

(א)  החליט הרשם לפי בקשת המערער לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בעניין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך"

העירבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א עליון 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי :

" השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור".

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא . בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לענייננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה:

" בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט - יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים - אמנם בזהירות רבה - גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא."

                                                (ההדגשה אינה במקור - א.א.)

מן הכלל אל הפרט:

6. לאחר שעיינתי בבקשה ותגובות הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות מחמת שהמבקש לא עומד במבחנים שהותוו בהלכה הפסוקה כמפורט לעיל ואבהיר:

7. המבקש לא פרש לפני בית המשפט תמונה מלאה על מצבו הכלכלי כנדרש בהלכה הפסוקה. אמנם המבקש צירף לתשובה לתגובה תלושי שכר לשלושת החודשים שחלפו כמו גם דף חשבון בנק, אך בכך אין כדי לזכות אותו בפטור מתשלום עירבון. ראשית, מתלושי השכר עולה שהמבקש משתכר סך של 5,150 ש"ח נטו לכל חודש. לכך יש להוסיף את סכום השתכרותה של רעייתו לגביו לא צורפו אסמכתאות. אמנם המבקש טען כי אשתו משכרת שכר מינימלי אך לא טרח לגבותו באסמכתאות ואף לא ציין את סכומו. מכאן, עולה שהשתכרות משפחת המבקש,  הינה בשיעור המאפשר בידה להפקיד את העירבון בסכום הנדרש. זאת ועוד, המבקש לא צירף פרטים נוספים הכרחים בדבר מצבו הכלכלי, כגון דירת המגורים בבעלותו, עליה למדתי מתשלומי המשכנתא שמצויינים בדף החשבון, והאם לא ניתן היה לקבל הלוואה בגינה לשם מימון סכום הפקדון. העובדה שדף החשבון שצורף מראה על יתרת חובה, עדין אינו מהווה הוכחה חותכת בדבר דלות כלכלית. במיוחד נכון הדבר שעה שמסגרת האשראי בחשבון הבנק עומדת על סך של 12,000 ש"ח כך שיש להניח שהמבקש העמיד לבנק בטחונות מספקים. מכאן, המבקש לא עומד במבחן הראשון הדרוש של הוכחת העדר יכולת כלכלית ודי בכך לדחות את הבקשה.