1. בבית הדין האזורי בתל אביב התנהלה, בהליך של דיון מהיר, תביעתו של המבקש כנגד המשיבה לתשלום שכר עבודה והחזר הוצאות נסיעה.
2. המשיבה חתמה עם בעליו של בית הקפה "קפה ז'אק בע"מ" (להלן -
העסק) על הסכם מכר, לפיו רכשה את העסק תמורת סך של 205,000 ש"ח בתוספת מע"מ (להלן -
הסכם המכר). התמורה ששולמה עבור העסק כללה, בין היתר, סך של 20,000 ש"ח עבור "הדרכה וחפיפה" על הפעלתו, באמצעות המבקש ועובדת נוספת.
3. בבית הדין האזורי, טען המבקש כי עבד אצל המשיבה מיום העברת הבעלות - 20.02.04 ועד ליום 14.04.04, וכי בהתאם להסכם ביניהם אמור היה להצטרף כשותף בבעלות העסק. משלא קיימה המשיבה את חלקה, ומשלא שולם לו שכרו, תבע את תשלום שכר העבודה בגין התקופה האמורה, בתוספת החזר הוצאות נסיעה.
4. בית הדין האזורי (הרשם חיים אורגיל; דמ 9294/04) בחן את טענות הצדדים, בכתב ובעל פה, התרשם מן העדויות שהיו בפניו, וקבע כי הסכם המכר מצביע בבירור על כך שהמשיבה תשלם סך של 20,000 ש"ח עבור הדרכה וחפיפה, אשר בוצעה על ידי המבקש; טענה זו לא נסתרה על ידי המבקש, ותאריך תחילת עבודתו וסיומה תואמים את האמור בהסכם המכר; המבקש ביצע את חישוב השכר ביוזמתו, ללא הסכמה או אישור של המשיבה, ובכך אין כדי לקבוע שכר ראוי, בהתאם לפסיקה; לאור כל האמור, אין מקום ליתן למבקש כפל תשלום בגין הדרכה וחפיפה ובגין עבודתו. התביעה להחזר הוצאות נסיעה נדחתה, משלא היתה מחלוקת כי את הוצאות הנסיעה שילמה המשיבה במזומן, בתשלום למוניות.
5. בבקשת רשות הערעור קובל המבקש כנגד קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית הדין האזורי, אשר הובילו למסקנה, כי דין תביעתו לשכר עבודה להידחות. טוען המבקש, כי בהיותו לא מיוצג בהליך בבית הדין האזורי, לא ידע שעליו להביא את כל עדיו לישיבת ההוכחות, ומשסירב בית הדין האזורי לדחות את הדיון, נפגעה זכותו המהותית להביא את ראיותיו ועדיו.
עוד טוען המבקש, כי טעה בית הדין האזורי, עת קבע כי התמורה שקיבלו בעליו של העסק - חברה בע"מ, אשר הוא אינו אורגן בה, מרפאה את החובה של מעסיק לשלם לעובדו שכר עבודה עבור עבודתו. בבקשתו, מציין המבקש כי תמורת העסקה הועברה לחברת "קפה ז'אק בע"מ" ולא לידיו, ומשכך זכאי הוא לשכר עבור עבודתו אצל המשיבה.
6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתגובה לה, ובתיק בית הדין האזורי, אני מחליטה לדחות את הבקשה. זאת, בהתאם לתקנה 86 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.
7. אשר לטענת המבקש, כי במהלך דיון ההוכחות בבית הדין האזורי, סירב בית הדין להתיר לו להביא את עדיו, הרי שדין טענה זו להידחות. ככלל, פרוטוקול הדיון הוא המעיד והמשקף נכונה את הנאמר והמתקיים במהלך הדיונים בבתי הדין. בעל דין המבקש לתקן את הנכתב בפרוטוקול, על מנת לדייק או למנוע עיוות דין, מן הראוי הוא שיגיש בקשה לתיקון פרוטוקול, או שיעלה את טענותיו בכתב במסגרת ההליך בבית הדין קמא. בנסיבות העניין שבפני, בחר המבקש לטעון את טענותיו כנגד התנהלותו של בית הדין קמא בבקשת רשות הערעור, ולא קודם לכן. לפיכך, לא מצאתי מקום לקבל את טענותיו, ולקבוע כי בית הדין קמא פעל בדרך שונה מן הכתוב בפרוטוקול הדיון.
8. אשר לטענות המבקש לגופו של עניין, כלל הוא שבהליכי דיון מהיר התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר, ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות (דב"ע נז/212-9
משה קוריאט - נירה שובל, מיום 27.04.98). בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לחרוג מאותו כלל.
בית הדין האזורי קיבל את טענת המשיבה, לפיה התמורה עבור ההדרכה והחפיפה שולמה על ידה בהתאם לאמור בהסכם המכר. טענתו של המבקש, לפיה הסעיף המפרט את התמורה עבור "הדרכה וחפיפה" הוסף להסכם רק לצורכי מיסוי, הושמעה בבית הדין, אולם לא היה בה כדי לשנות מהכרעתו זו. זאת, בהתחשב גם בכך שתאריכי תחילת החפיפה וסיומה תאמו את האמור בהסכם.
אשר לטענת המבקש, לפיה התמורה עבור ההדרכה ניתנה לחברת "קפה ז'אק בע"מ" ולא לידיו, אעיר כי אף קבלת טענה זו אינה מצדיקה התערבות בתוצאה אליה הגיע בית הדין האזורי, כי דין תביעתו של המבקש להידחות.
יצויין, כי על פני הדברים, עולה כי עבודתו של המבקש במועדים הקבועים בהסכם המכר, היא יישומו בפועל של סעיף "ההדרכה והחפיפה" שסוכם בין הצדדים, ואינה מכח יחסי עבודה שנוצרו בין המבקש והמשיבה. במצב דברים זה, ככל שביקש המבקש להיפרע על עבודתו בתקופת ההדרכה והחפיפה, היה עליו, לכל הפחות, לצרף להליך את בעליו של העסק, אשר בהתאם להסכם המכר שלחK לבצע את החפיפה. זאת בהתאם לסמכותו העניינית של בית הדין האזורי לדון בתביעה בין עובד למעביד, שעילתה ביחסי עובד ומעביד, לפי
סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969.
9.
סוף דבר - הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו טבת תשס"ו (26.01.2006) ותישלח לצדדים בדואר.
ורדה וירט ליבנה, שופטת