החלטה בתיק בר"ע 6756-03-12

הנשיאה נילי ארד

1.            בהחלטה מיום 26.2.2012 דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת הדס יהלום ונציגי ציבור גב' יפה הרצברג ומר אורי מתתיהו) את בקשת המבקשים (להלן ביחד: ההסתדרות) להכריז על מערך השירות הטכני במשיבה 1 (להלן גם: הוט טלקום) כיחידת מיקוח  נפרדת, ודחה את בקשת ההסתדרות להכיר בה כארגון היציג של יחידת מיקוח זו (החלטה בתיק ס"ק  15391-12-11).

         על החלטת בית הדין האזורי הגישה ההסתדרות בקשת רשות ערעור, מושא ההליך שלפניי.

הרקע

2.            ביום 8.12.2011 הגישה ההסתדרות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב "בקשה למתן צווים זמניים וקבועים במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי" במסגרתה עתרה לסעדים קבועים אלה: "צו הצהרתי הקובע כי הופרו הוראות חוק הסכמים קיבוציים; צו מניעה קבוע "מפני כל פעולה לפגיעה בעובדי" המשיבות ותנאי העסקתם על רקע התארגנותם בהסתדרות; "ליתן צו הצהרתי קבוע לפיו יחידת מערך השירות הטכני במשיבה מהווה יחידת מיקוח נפרדת"; "ליתן צו הצהרתי קבוע המצהיר כי המבקשת (ההסתדרות) הינה ארגון עובדים יציג ביחידת המיקוח של מערך השירות הטכני"; ליתן צו קבוע המורה על ניהול משא ומתן בתום לב עם ההסתדרות "בעניינים המנויים בסעיף 1 בחוק הסכמים קיבוציים"; "ליתן צו הצהרתי הקובע כי הליך השימוע/הבירור שנעשה לעובדים שהשתתפו באקט המחאה ביום 20.11.11, אינו כדין ומהווה פגיעה בזכות ההתארגנות".

בנוסף, התבקשו סעדים זמניים למניעת פעולות לסיכול התארגנות העובדים; ולמניעת פגיעה בתנאי העבודה של העובדים על רקע ההתארגנות, לרבות פעולות נגד ועד הפעולה ועובדים פעילים במסגרת ההתארגנות.

3.            ביום 9.1.2012 הגישו המשיבות תשובת צד בסכסוך קיבוצי ובקשת צד שכנגד. המשיבות עתרו לצווי מניעה אשר יאסרו על ההסתדרות לבצע פעולות פסולות ובלתי חוקיות במסגרת ניסיון התארגנות ראשונית ובכלל זה ביקשו להוציא צו הצהרתי "להימנע מפגיעה בסביבת העבודה הבטוחה בהוט" ותביעות לפיצוי כספי "בשל הצטרפות עשרה (10) עובדים לקריאה ללקוחות להתנתק מהוט באופן המהווה עוולת גרם הפרת חוזה", הפרת חוק איסור לשון הרע, "שימוש בחוסר תום לב במוניטין ובסימני המסחר של הוט בדף הפייסבוק של ועד הפעולה" ורכיבים נוספים. עוד טענו המשיבות כי מערך השירות הטכני איננו יחידת מיקוח נפרדת וכי יחידת המיקוח כוללת את כל עובדי הוט; כי ההסתדרות אינה ארגון עובדים יציג בקבוצת הוט; וכי המשיבות לא פגעו בחופש ההתארגנות של העובדים.

4.      בין לבין הגישה ההסתדרות בקשת צד נוספת בקשר לעובד פבל בלינדרמן, חבר בוועד הפעולה אשר זומן לשימוע ובית הדין שמע ראיות בנוגע להליך זה .

5.      בהחלטה מיום 20.12.2011 נעתר בית הדין האזורי, באופן חלקי, לבקשת ההסתדרות בנוגע לסעדים הזמניים תוך שהורה, כי הוט טלקום תימנע מעשיית "פעולות שיש בהן משום איום על חברי  ועד הפעולה או על עובדיה בכללותם"; וכי תימנע מהפעלת לחץ על עובדים באופן שימנעו מלהצטרף להסתדרות או  לבטל חברותם, על רקע של התארגנות ראשונית.

6.      ביום 18.1.2012 נכתב בפרוטוקול הדיון: "בהסכמת הצדדים הדיון היום יתמקד בשאלת היציגות ויחידת המיקוח" והוסיף בית הדין וציין :

"הערה - למען הסר ספק הדיון פוצל באופן שבעקבות הדיון היום תנתן החלטה אך ורק בשאלת היציגות ויחידת המיקוח. לכל הסוגיות האחרות יקבע מועד נפרד".

בסוף אותו דיון ניתנה החלטתו של בית הדין בנוגע להמשך הדיון בסוגיות בהליכים הקיבוציים במסגרתה חזר על כך שהדיון באותה ישיבה התמקד  "בשאלת היציגות ויחידת המיקוח" בלבד.

7.      בהחלטה מיום 25.1.2012 הטעים בית הדין כי הוא "רואה חשיבות רבה במתן החלטה בשאלת המיקוח והיציגות ובעניין זה איננו רואים לנכון לעכב את מתן ההחלטה לאחר שנשמעו כל הראיות", והורה על הגשת סיכומי הצדדים בסוגיות אלה.

החלטת בית הדין האזורי מושא בקשת רשות הערעור

8.      בהחלטה מיום 26.2.2012 קבע בית הדין האזורי כי "לעת הזאת, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה נכון להיום, לא הוכח כי יש לראות במערך השירות הטכני (או באגף השירות הטכני), כיחידת מיקוח נפרדת". עיקר טעמיו היה באלה:

" מסקנתנו ממכלול הראיות שהובאו בפנינו, היא כי מערך השירות הטכני הינו קבוצה מובחנת ומופרדת בין כלל העובדים בקבוצת הוט.

   ניתן לאבחן בוודאות בין עובדים ששייכים למערך השירות הטכני לבין אלה שאינם שייכים לו.

   ואולם, לא הוכח קיומו של אינטרס ייחודי של עובדי מערך השירות הטכני בהוט טלקום, דוקא, על פני עובדי מערך השירות הטכני שאינם עובדי הוט טלקום ועל פני עובדי הוט בכלל.

  לא הוכח שליחידה המדוברת, בין אגף השירות הטכני ובין מערך השירות הטכני בהוט טלקום, קיים אינטרס ייחודי כלשהו, שונה מזה של כלל עובדי מערך השירות הטכני, שאינם עובדי הוט טלקום.