1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל' 1419-10-11). בפסק דינו, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 19.6.11 (להלן גם:
הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי המבקשת איבדה 74% מכושרה להשתכר.
2. לפי העולה ממסמכי התיק, המבקשת, ילידת 1979, סובלת מליקוי שמיעה מולד. ועדה רפואית לעררים קבעה כי למבקשת 64% נכות רפואית יציבה משוקללת. ביום 19.6.11 התכנסה הוועדה לדון בעניינו של המבקשת, וקבעה כדלקמן:
"
בת 32. אובחנה כסובלת מליקוי שמיעה (60) שיבושי היגוי (10), אין נכות פסיכיאטרית. סה"כ נכות רפואית יציבה בשיעור 64%.
על פי חוות דעת רופא מוסמך מסוגלת לעבודה ללא רעש מזיק, ללא קהל, עבודה המתאימה לחרשים.
על פי דו"ח פ.שיקום: חסרת השכלה, אינה יודעת קרוא וכתוב, אינה יודעת את שפת הסימנים. חסרת התנסות תעסוקתית (היה נסיון לשלבה בעבודת ניקיון אך נוצלה כספית ולכן הפסיקה). התובעת אינה מסוגלת לתקשר עם הסביבה ללא תיווך. לדעת פ.שיקום תוכל להשתלב בעבודה חלקית ביותר עם תיווך כגון - עבודת ניקיון.
התובעת מערערת על דרגת נכות יציבה בשיעור 74%.
הועדה עיינה בכל החומר הרפואי שבתיק בדו"ח השיקום ובמכתב הערר מ 23.3.11.
בדיון היום, התקיימה השיחה עם התובעת באמצעות הוריה. לאור התלונות שהובעו ע"י התובעת ובהתייחס למסמכים הרבים שבתיק הועדה מקבלת את חוות הדעת של מחלקת השיקום כמשקפת נאמנה את כושר השתכרותה של התובעת וכושר עבודתה. הועדה רואה בדרגת אי הכושר בשיעור 74% כמשקפת נאמנה את כושרה לעבוד ולכן הערר נדחה."
כנגד החלטת הוועדה הגיש המבקשת ערעור לבית הדין האזורי.
3. בפני בית הדין האזורי טענה המבקשת כי הוועדה לא נימקה כראוי את החלטתה. הוועדה עצמה קיימה את השיחה עם המבקשת באמצעות הוריה וקבעה כי המבקשת אינה שומעת, אינה יודעת את שפת הסימנים, אינה מסוגלת לעבוד ללא תיווך אף בעבודות ניקיון. נוכח קביעות אלה, היה על הוועדה להבהיר את קביעתה לפיה המבקשת איבדה אך 74% מכושרה להשתכר. כמו כן, אין זה סביר כי המבקשת תצא לעבודה בליווי אחד מהוריה. עוד נטען כי הוועדה לא התייחסה לעובדה שהמבקשת רשומה מזה שנים בלשכת התעסוקה, אך בהתחשב במגבלותיה, לא הוצעה לה עבודה כלשהי והניסיון היחיד להעסיקה הסתיים בפיטוריה.
4.
בפסק דינו פירט בית הדין האזורי, כי הוועדה שמעה את תלונותיה של המבקשת באמצעות הוריה ואת דברי אביה של המבקשת, ציינה את אחוזי הנכות שנקבעו לה ועיינה בדו"ח פקידת השיקום ובחוות דעת הרופא המוסמך. בהסתמך על מסמכים אלה קבעה הוועדה באופן מפורט וברור, כי המבקשת מסוגלת לעבוד בעבודה ללא רעש מזיק וללא קהל, המתאימה לחרשים כגון עבודות ניקיון. המבקשת עבדה בעבר בעבודות ניקיון, ומכאן, שהוועדה הציעה עבודה התואמת את כושרה הגופני של המבקשת. נסיבות סיום העסקתה של המבקשת בעבר אינן רלוונטיות לבחינת כושרה התפקודי. משכך, לא נמצא מקום להתערב בהחלטת הוועדה, והערעור נדחה.
5.
בבקשתה חוזרת המבקשת על טענתה, כי הוועדה קבעה לה 74% נכות, מבלי שהתמודדה עם מכלול נתוניה הקשים שנפרשו בפניה, לפיהם היא חסרת השכלה ואינה מסוגלת לתקשר עם סביבתה ללא תיווך הוריה, וכל שכן, להשתלב במקום עבודה בכוחות עצמה. בפעם הבודדת שניסתה המבקשת להשתלב בשוק העבודה היא נוצלה כספית, ומגבלותיה מהוות קרקע פורייה לניצולה אף בעתיד. מסוגלות המבקשת לעבוד היא פונקציה של כלל נסיבותיה, ולא רק של יכולתה הפיזית בלבד. אף בעבודות פשוטות ככל שיהיו, עדיין נדרש מן העובד לתקשר עם סביבתו ללא תיווכו של אחר, ולהבין מה מצופה ממנו בעת מילוי תפקידו. משכך, מבוקש כי נשיב את עניינה של המבקש לוועדה על מנת שתבחן מחדש את החלטתה תוך מתן הנחיות ברורות לפיהן "אי כושר" לעבוד כולל הן את היכולת הפיזית לבצע עבודה מסוימת, והן יכולת תקשורת בסיסית עם סביבת העבודה.
6. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.6.11 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינה של המבקשת אל הוועדה הרפואית לעררים (אי כושר)
באותו הרכב, על מנת שהוועדה תבהיר את כוונתה לעניין השתלבותה של המבקשת "
בעבודה חלקית ביותר עם תיווך". הוועדה תבהיר האם כוונתה היא שהמבקשת תיאלץ להשתלב בעבודה עם אחד מהוריה, אדם אחר או כל כוונה אחרת. הוועדה תבהיר, אם אין משמעה של קביעה זו כי המבקשת איבדה את כושרה להשתכר באופן מלא. ככל הנדרש תבקש הוועדה חוות דעת נוספת מפקידת השיקום, על מנת שזו תבהיר את כוונתה לעניין "
ליווי מתאים". הוועדה תבהיר ותנמק היטב את החלטתה.
7. התייחסות הוועדה מתבקשת כאמור, נוכח העולה מפרוטוקול הדיון לפיו המבקשת אינה מסוגלת לתקשר עם סביבתה ללא תיווך מצד הוריה, ונוכח חוות דעתה של פקידת השיקום, לפיה המבקשת מסוגלת להשתלב בעבודה חלקית כגון עבודות ניקיון, בתנאי שהמבקשת תקבל ליווי מתאים.
8. המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה בסעיף 6 לעיל עד ולא יאוחר מיום
1.10.12.
ניתנה היום, כ' באב, תשע"ב (8 באוגוסט, 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.