החלטה בתיק בר"ע 43116-06-12

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט צבי פרנקל; בל' 37551-01-12). בפסק הדין דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 5.12.11 (להלן גם: הוועדה).בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקש דרגת נכות זמנית בשיעור 20% מיום 1.6.10 ועד ליום 31.8.10, ודרגת נכות זמנית בשיעור 10% מיום 1.9.10 ועד ליום 31.10.10. כמו כן נקבע כי למבקש נותרה נכות יציבה בשיעור 0%, בתחולה מיום 1.11.10.

2.      המבקש נפגע בצווארו ובגבו ביום 7.3.10 ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה (להלן: התאונה). ביום 1.8.11 נבדק המבקש על ידי הוועדה. בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הוועדה כדלקמן:

" מבחינה נוירולוגית: אין ממצא אובייקטיבי של פגיעה רדיקולפטיה כאשר ב- E.M.G סמנים קלים של רדיקופטיה 7 C ... 1 S ימין אם כן ללא השלכה תפקודית ולכן אין חסר נוירולוגי. ( E.M.G 1/2004).

מבחינה אורטופדית הוועדה מבקשת לעיין בצילומי רנטגן ו- CT של ע"ש מותני ולאחר קבלתם תסכם ללא נוכחות, ותתייחס לח. דעתו של דר' רובינסון ולמצב קודם (צילומי ה- CT אשר מוזכרים בח. דעתו של דר' רובינסוןמ-23.1.2011 ו- CT קודמים להשוואה). תסכם ללא נוכחות."

הוועדה התכנסה לסכם את הדיון בעניינו של המבקש ביום 5.12.11. הוועדה אבחנה כי המבקש סובל מ" מצב לאחר פגיעה צוארית וחבלה בגב התחתון". בסעיף הממצאים הרפואיים קבעה הוועדה כדלקמן:

" הוועדה עיינה בצילומי עמ"ש צווארי מתאריך 07/03/2010 - יישור לורדוזיס צווארי. שינויים ניוונים מתקדמים ביותר מגובה 3 C ומטה, המתבטאים באוסטיאופיטים קדמיים, היצרות מרווחים פיסקאליים והסתיידות A.L.L. .

עיון בתיק הרפואי - 23.9.04 - פגיעה בצוואר וכתף בת.ד בעבודה. 29.10.08 - כאבים בגב עליון ימין. רגישות במישוש מעל שרירים פראוטבכלים מימין, כאבים בתנועת כיפוף וישור של הצוואר. צילום - שינויים ספונדיליטים גסים בחלק תחתון של הצוואר.

15.1.10 - כאבי גב המגבילים בתנועות.

7.1.99 - כאבי גב תחתון. 21.10.99 - כאבי גב תחתון, הגבלה בתנועה. "

בסעיף הממצאים הרפואיים קבעה הוועדה כדלקמן:

" הוועדה עיינה בפרוטוקול ועדה קודמת מתאריך 1.8.11 בו פירטה הבדיקה הגופנית. לגבי תנועות עמ"ש צווארי - טווחי תנועות נמצאים בתחום הנורמה לגילו (ערך גבולי בכיפוף- יישור).

לדעת הוועדה לא נותרה נכות אורטופדית בעקבות התאונה הנידונה ותלונותיו כיום מבטאות מחלה ניוונית אשר התקיימה ואף תועדה עוד קודם לתאונה הנדונה.

בנוגע לגב תחתון - נמצאה הגבלה בתנועות עמ"ש מותני המייצגת מחלה ניוונית אשר התקיימה ואף ואף תועדה עוד קודם לתאונה הנדונה (כולל הגבלה בתנועה). לדעת הוועדה התאונה לא גרמה להחמרה במצבו האורטופדי, לא בצוואר ולא בגב תחתון וכי ההגבלות בתנועה התקיימו עוד קודם לתאונה הנדונה.

הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר רובינזון מ- 27.06.11 ואינה מקבלת אותה: ממצאי הבדיקה הגופנית המתוארים בחוו"ד שונים מאלו שנמצאו בעת בדיקת הוועדה. כפי שקבעה הוועדה בישיבתה מיום 1.8.11 - אין נכות נוירולוגית.

הנכות הזמנית נותרה בעינה. "  

לאור האמור, נדחה הערר. על כך הוגש ערעור לבית הדין האזורי.

3.      בבית הדין האזורי טען המבקש, כי הוועדה לא התייחסה לתלונותיו ולמסמכים הרפואיים בעניינו, וכי החלטתה אינה מנומקת. הוועדה לא ציינה שיש תיעוד קודם על הגבלה בגבו, ועל כן לא היה מקום לשלול ממנו אחוזי נכות בגין הפגיעה האורטופדית ממנה הוא סובל על דרך ניכוי מצב קודם. הוועדה אף לא פירטה קביעתה לעניין שלילת הנכות הנוירולוגית. בנוסף נטען, כי הוועדה לא נימקה עמדתה לאור חוות דעתו של דר' רובינסון, בה פירט המומחה עמדתו לעניין מצבו הקודם של המבקש, בדיקות רפואיות שנערכו לו והממצאים הרפואיים שנערכו לאורן, וקבע את הנכות שנותרה לו בעקבות התאונה. כמו כן נטען כי לאור מצבו הרפואי של המבקש יש להפעיל את תקנה 15 בעניינו.

4.      בפסק הדין קבע בית הדין האזורי, כי עיון בפרוטוקול מעלה שהוועדה התייחסה לתלונות המבקש וערכה לו בדיקה קלינית יסודית, בה התייחסה לבדיקות שביצע המבקש. הוועדה הפנתה לתיקו הרפואי של המבקש ממנו עולה כי הוא נפגע בתאונת עבודה בשנת 2008 ולמסמכים ממועד קודם לתאונה, לפיהם סבל המבקש מהגבלה בתנועות ומכאבי גב. לאור ממצאיה בדיקתה והחומר הרפואי שהונח בפניה קבעה הוועדה, כי למבקש לא נותרה נכות אורטופדית ותלונותיו מבטאות מחלה ניוונית ממועד קודם לתאונה. כמו כן קבעה הוועדה כי למבקש אין נכות נוירולוגית. בנוסף נפסק כי הוועדה מצאה ממצאים שונים מהממצאים עליהם התבסס דר' רובינסון, המומחה מטעם המבקש, ונימקה את דעתה לאור חוות הדעת. מאחר שהוועדה קבעה כי למבקש לא נותרה נכות יציבה בגין התאונה, לא היה מקום להפעיל את תקנה 15 בעניינו. משכך, נדחה הערעור.

5.      בבקשתו חוזר המבקש על טיעוניו כפי שנטענו בבית הדין האזורי. המבקש מוסיף, כי בפסק דינו של בית הדין האזורי צוין כי " ועדת הערר כתבה בפרק סיכום ומסקנות כי היא עיינה בפרטיכל ועדה קודמת מיום 01/08/11 (ועדה רפואית מדרג ראשון) בו פירטה את הבדיקה הגופנית, לגבי תנועות עמ"ש צווארי... לאור הגשת הערר על ועדה מדרג ראשון ... היה על ועדת הערר לבדוק שוב את תנועות עמ"ש צווארי של המערער, ולא להסתמך על בדיקת הוועדה מדרג ראשון." כמו כן מדגיש המבקש, כי הוועדה ניכתה מצב רפואי קודם ללא הסבר מהי הנכות הקודמת לתאונה, ולא בחנה את מצבו בעקבות התאונה. משכך, חרגה הוועדה מסמכותה. עוד נטען, כי המבקש לא קיבל עד היום את סיכומי המשיב שהוגשו לבית הדין האזורי, ועל כן נמנעה ממנו הזכות להגיש סיכומי תשובה בהתאם להחלטתו של בית הדין האזורי מיום 6.3.12. לאור זאת מבוקש כי נורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה רפואית בהרכב אחר, אשר תדון גם בהפעלת תקנה 15 בעניינו.