הנשיאה נילי ארד
1.
במסגרת בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישו המבקשים נגד
רשות שדות התעופה, עתרו המבקשים לסעדים זמניים בהם ייקבע כי המבקש 3 (להלן:
מר חן) לא יועבר מתפקידו לתפקיד אחר, כשעיקר טעמם בהתנכלות למר חן ולארגון העובדים בו הוא חבר. כמו כן, התבקשו סעדים זמניים נגד התנכלותה, הנטענת, של הרשות למר חן, ונגד פגיעה במעמדו ובזכויותיו בשל השתייכותו הארגונית, בניגוד להוראות סעיף 33 י' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957 (להלן:
הבקשה לסעדים זמניים).
בית הדין האזורי (השופטת שרה מאירי; ונציג ציבור מר אריאב יארניצקי; ס"ק 48432-08-11, ס"ע 48441-08-11) דחה את העתירה לסעדים זמניים ומכאן הבקשה שלפניי.
תמצית השתלשלות ההליכים
2. מר אלכס חן מועסק במשיבה (להלן:
רשות שדות התעופה או
הרשות) משנת 1984 משך 26 שנה. לאחרונה שימש בתפקיד ראש אגף פיתוח עסקי בחטיבת המסחר ברשות. מר חן חבר ארגון ועד האקדמאיים ברשות שדות התעופה, ואינו חבר ועד העובדים ברשות.
3. בדו"ח ביקורת של הרשות מחודש אפריל 2011 הומלץ לשקול העברתו של מר חן מתפקידו. בעקבות המלצה זו, ולאחר שימוע שנעשה לו ביום 20.7.2011, הודיעה הרשות ביום 25.8.2011 על ההחלטה לניידו לתפקיד מנהל מידע גיאוגרפי, תוך שמירת תנאי שכרו. שימוע נוסף למר חן נועד להתקיים ביום 31.8.2011, עובר להחלטה סופית בנוגע לתפקיד אליו יועבר (להלן:
השימוע הנוסף).
4. מר חן לא התייצב לשימוע הנוסף, ותחת זאת הגישו המבקשים ביום 31.8.2011 לבית הדין האזורי לעבודה
בקשת צד בסכסוך קיבוצי נגד
רשות שדות התעופה. עניינה של הבקשה "התנכלות שיטתית לעובדי הרשות הבכירים" וכלפי מר חן, המשתייכים לדירוג האקדמאים המיוצג על ידי הוועד והסתדרות המח"ר, תוך הפרת סעיף 33י' לחוק הסכמים קיבוציים. הליך זה טרם נדון לגופו ומועד הדיון בו נקבע ליום 17.1.2012 (להלן:
בקשת הצד).
5. בד בבד עם בקשת הצד, הוגשה
בקשה
למתן
צווים ארעיים וזמניים, במסגרתה עתרו המבקשים לסעד הצהרתי זמני. בתוך כך, התבקש בית הדין האזורי לקבוע, כי החלטת הרשות מיום 25.8.2011 בדבר העברת מר חן מתפקידו כראש אגף פיתוח עסקי בחטיבת המסחר ברשות שדות התעופה, לתפקיד מנהל מידע גיאוגרפי בו הוא מכהן היום, ניתנה שלא כדין. זאת, מן הטעם שתפקיד זה פחות במעמד ובדרגה, ואינו הולם את ניסיונו, השכלתו וכישוריו של מר חן. אי לכך, עתרו המבקשים למתן צו זמני לפיו החלטת הרשות בטלה ומבוטלת; בנוסף, עתרו לסעדים זמניים נגד התנכלותה, הנטענת, של הרשות למר חן, ונגד פגיעה במעמדו ובזכויותיו בשל השתייכותו הארגונית, בניגוד להוראות סעיף 33 י' לחוק הסכמים קיבוציים (להלן:
הבקשה לסעדים זמניים).
6. למחרת הגשת בקשת הצד והבקשה לסעדים זמניים, ביום 1.9.2011, הודיעה הרשות למר חן, כי מנכ"ל הרשות החליט להעבירו לתפקיד מנהל מידע גיאוגרפי.
7.
בית הדין האזורי דחה את הבקשה לסעדים ארעיים וזמניים. עיקר טעמיו בהחלטתו מיום 10.10.2011 היו, כי השימוע בעניין ניודו של מר חן לתפקיד אחר נעשה כדין; וכי "אין להבין" התנהלותם של מר חן והארגון "עת בחרו שלא להתייצב לשימוע (הנוסף- נ.א.) לעניין התפקיד המוצע" כמי שוויתרו על זכות השימוע בקשר לכך.
במישור הקיבוצי נקבע, כי לא הוכחו לכאורה התנכלות לארגון או פגיעה בכוחו הארגוני; כי לא הוכחה "התנכלות לחן, ודאי לא כי כזו (כנטען) כוונה כלפיו בשל היותו אחד מיחידי הארגון"; וכי "הטענה (הנטענת כרקע) לפיה ננקטו הליכים כנגד חברי הארגון - לכשעצמה, אין בה די כדי להצדיק היעתרות לסעד שבבקשה, אף לו הוכחה 'התנכלות' לחן, כאחד מיחידי הארגון". לאור קביעות אלה ובשים לב למאזן הנוחות, נדחתה הבקשה (להלן:
החלטת בית הדין האזורי).
8. נגד החלטת בית הדין האזורי מכוון ההליך שלפניי.
בקשת רשות ערעור
9.
המבקשים טענו כי יש ליתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי, נוכח הפגמים והטעויות המשפטיות והעובדתיות המהותיות, שנפלו בה. לטענתם, במסגרת ההליך הזמני, היה על בית הדין לבחון לגופן את טענותיהם המהותיות של המבקשים בנוגע ל"מכלול הטענות" שהתבררו במהלך השנים ביחס למר חן. כמו כן היה על בית הדין לבחון לגופן את הטענות בנוגע לתקינות הליך הביקורת שביצעה הרשות ולדו"ח הביקורת מטעמה. עוד טענו כי בית הדין האזורי שגה בקביעותיו לפיהן השימוע שנעשה למר חן בדבר ההחלטה להעבירו מתפקידו, היה כדין; וכי באי התייצבותם לשימוע הנוסף ויתרו על זכות השימוע בנוגע להחלטה הסופית בדבר ניודו של מר חן;
הוסיפו המבקשים וטענו, כי טעה בית הדין במסקנתו לפיה לא הוכחה התנכלות כלפי ועד האקדמאים או כלפי הסתדרות המח"ר או העובדים המועסקים על ידם ברשות, וכי לא הוכחה התנכלות כלפי מר חן. כמו כן טענו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, וכי שגה בית הדין במתן החלטה בסעדים זמניים במותב חסר, בהעדר נציג ציבור.
10.
רשות שדות התעופה תמכה בהחלטתו של בית הדין האזורי שלא ליתן סעד זמני וביקשה לדחות את בקשת רשות הערעור מכל וכל, בטענה כי אין כל הצדקה להתערבות בשיקול דעתו של בית הדין קמא בענייני סדרי דין.
בנוסף, ולגופו של עניין, חזרה הרשות וטענה, כי ההחלטה על ניודו של מר חן התקבלה מטעמים מקצועיים, וכי אין קשר בין החלטת ההעברה לבין השתייכותו הארגונית של מר חן; עוד טענה, כי משההליך הינו סעד זמני, בדין לא נבחנו דו"ח הביקורת על תפקודו של מר חן ומכלול הטענות ביחס אליו כפי שהתבררו במהלך השנים; כי בדין נקבע שלא נפל פסול בהליך השימוע עובר להחלטה לנייד את מר חן; וכי באי התייצבותם לשימוע הנוסף, ויתרו המבקשים על טענותיהם בנוגע לתפקיד בו מכהן מר חן. עוד טענה הרשות, כי "אין המדובר ב'התנכלות' לארגון ולפיכך עילת התביעה אינה ראויה להתברר כסכסוך קיבוצי"; כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הרשות; וכי הדיון במותב חסר נעשה בהסכמה.
הכרעה
11. לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא לפניי, לרבות בהחלטת בית הדין האזורי ובטיעוני הצדדים בהליך זה, הגעתי למסקנה כי
בשלב זה אין ליתן רשות ערעור ודין הבקשה להידחות. טעמיי לכך אבאר להלן, בהיבט הנורמטיבי וביישומו בנסיבות המקרה הנדון.