1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב מיום 22.5.2012 (השופטת אסנת רובוביץ - ברכש ונציג ציבור מר עזרא חלילי; ס"ע 37887-04-12) בה נתקבלה חלקית בקשת המשיבה (להלן -
קירבי) לסעד זמני, וניתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים 1 ו- 2 (להלן -
אלון ואסף) לעבוד אצל המבקשת 3 (להלן -
ח.א.ס) ו/או להיות עמה בהתקשרות מסוג כלשהו לפרק זמן בן שישה חודשים ממועד מתן ההחלטה. כן חויבו אלון ואסף להעביר לחזקת קירבי כל מידע מסחרי סודי ו/או סוד מסחרי אחר השייך לקירבי והמצוי ברשותם או כל העתק ממנו, ככל שקיים.
2.
הרקע לבקשה:
2.1. קירבי היא יבואנית וסוכנות מורשית בישראל להפצת שואבי אבק KIRBI מחברת SCOTT FREZER COMPANY העולמית.
2.2. אלון ואסף עבדו אצל קירבי כטכנאי שירות. בהסכם ההעסקה בינם לבין קירבי אין כל הוראה בנוגע לאי תחרות ו/או הגבלת חופש העיסוק לתקופה כלשהי.
2.3. במהלך החודשים פברואר 2012 ומרץ 2012 נעדרו אלון ואסף מעבודתם בקירבי כאשר הציגו אישורי מחלה.
2.4. אלון ואסף התפטרו מעבודתם בקירבי בחודש מרץ 2012.
2.5. אלון ואסף החלו לעבוד בח.א.ס ביום 1.4.2012, באותו תפקיד אותו ביצעו בקירבי.
3. קירבי טענה בבית הדין האזורי, בין היתר, כי ח.א.ס היא חברה שכל עסקיה מיוסדים על תרמית, גניבת עין ושימוש ללא הרשאה בסימן מסחרי תוך התחזות לסוכנות מורשית להפצה ומתן שירותים לשואבי אבק מסוג KIRBI; בחודש מרץ 2012 עת נעדרו מעבודתם תוך שהתחזו לחולים, אלון ואסף ניהלו מו"מ עם ח.א.ס וחתמו עמה על הסכם העסקה; אלון ואסף פונים ללקוחות קירבי תוך הצגת עצמם כסוכנים מורשים של קירבי, תוך ניצול מידע שלהם בנוגע לפרטי לקוחות קירבי, לרבות סיום תקופת ההתקשרות ו/או הביטוח ותוך שימוש בסודותיה המסחריים; הצטרפות אלון ואסף לשורותיה של חברת ח.א.ס. כאשר בידיהם סודות מסחריים של קירבי במטרה להקנות לח.א.ס. יתרון עסקי בלתי הוגן מהווה הפרה של חובת האמון שחב העובד למעבידו; ח.א.ס. משדלת את עובדי קירבי לרבות אלון ואסף לעבור ולעבוד בשורותיה בתמורה לשכר גבוה ולתמריצים מיוחדים ובכך היא גורמת לעובדי קירבי להפר את חוזה העבודה עמה כדי לקבל מן המוכן עובדים מקצועיים ובעלי הכשרה רבת ערך.
4. המשיבים טענו בבית הדין האזורי, בין היתר, כי ח.א.ס היא יבואן מקביל של שואבי אבק מסוג קירבי; אלון ואסף לא נמנו עם בעלי התפקידים הבכירים, שכרם הבסיסי היה שכר מינימום, והם מעולם לא חתמו על תניית הגבלת עיסוק; לאלון ואסף לא הייתה גישה לרשימת הלקוחות ואין בידם סודות מסחריים של קירבי; חלק מלקוחות קירבי היו גם לקוחות של ח.א.ס מזה שנים רבות עוד בטרם החלו אלון ואסף לעבוד בח.א.ס.; קירבי היא שהפרה את הסכם ההעסקה עם אלון ואסף משלא שלמה להם את כל הזכויות המגיעות להם במסגרת עבודתם.
5. בית הדין האזורי קיבל חלקית את הבקשה בקובעו כי הוכח לכאורה כי אלון ואסף הפרו את חובת תום הלב, בכך שניצלו היכרות אישית עם לקוחות קירבי, תוך שימוש במידע פנימי שהיה להם על הלקוחות, ובכלל זה מועד תום תקופת האחריות, ופנו ללקוחות קירבי בשירותה של ח.א.ס., כאשר אף הסתירו מהלקוחות כי הם עובדים בשרותה של ח.א.ס.; הוכח לכאורה כי אלון ואסף ניהלו מו"מ עם ח.א.ס. עת עבדו בקירבי. כאשר מדובר בניהול מו"מ בנוגע למעבר לעבודה בחברה המתחרה במעביד, באותו תפקיד ממש, העוסקת באותו פלח שוק ובנוגע לאותם מוצרים, יש בכך פסול; הוכח לכאורה כי רשימת הלקוחות של קירבי היא בגדר "סוד מסחרי" וכי לאלון ולאסף הייתה גישה לרשימת הלקוחות ולמידע עליהם במסגרת תפקידם, והם אף עשו במידע זה שימוש במסגרת עבודתם בח.א.ס. מכל הטעמים האלה, קבע בית הדין האזורי כי יש מקום ליתן צו מניעה האוסר על אלון ואסף לעבוד אצל ח.א.ס. ו/או להיות עמה בהתקשרות מסוג כלשהו לפרק זמן בן שישה חודשים ממועד מתן ההחלטה. יצוין, כי בקשתה של קירבי הייתה למתן צו מניעה לפרק זמן בן שנה.
6. בבקשת רשות הערעור טוענים המבקשים כי בית הדין האזורי
"שגה בצורה חמורה הן בניתוח העובדות והן בניתוח הדין והתעלם מהראיות שהוצגו בפניו";
בכלל זה טענו כי בבקשה ניסתה קירבי "לצבוע" הליך שעניינו תחרות עסקית בינה לבין ח.א.ס., שאינו בסמכותו של בית הדין לעבודה, להליך בין קירבי לבין עובדיה בטענות של הפרת חוק עוולות מסחריות והפרת חובת האמון; לא הוכח שלאלון ולאסף הייתה גישה לרשימת הלקוחות וכי רשימת הלקוחות הייתה בידיהם, ואין בסיס לקביעה זו של בית הדין האזורי, על יסוד עדות יחידה של לקוחה של קירבי, שהתייחסה רק לאסף; בית הדין שגה בנקודת המוצא עת קבע כי מעבר לעבודה אצל מתחרה של מעסיק הוא פסול ונגוע בחוסר תום לב, ונקודת מוצא זו הובילה אותו לפסיקה בניגוד להלכה הפסוקה ולקביעת ממצאים עובדתיים ללא בסיס בחומר הראיות שהיה בפניו.
7. לאחר בחינת טענות הצדדים והחלטת בת הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, החלטה אם ליתן סעד זמני אם לאו, מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע למתן או לאי מתן סעדים זמניים אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה [דב"ע נה/247-3
המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244 (1995)]. אמנם, קביעתו של בית הדין האזורי כי יש פסול במעבר של עובד למתחרה של מעבידו אינה נקייה מספקות לנוכח ההלכה הפסוקה בעניין זה. אולם, מהחלטת בית הדין האזורי עולה כי לא היה זה הנימוק היחיד, ואפילו לא העיקרי, למתן צו המניעה הזמני. בית הדין האזורי התרשם וקבע לכאורה, על יסוד העדויות וראיות שהיו בפניו, כי אלון ואסף עשו שימוש במידע סודי של קירבי, דהיינו רשימת הלקוחות ומידע עליהם, וכן נהגו בחוסר תום לב כלפי קירבי בעת עבודתם בח.א.ס., עת ניצלו את קשריהם עם לקוחות קירבי ואף הסתירו מאותם לקוחות כי הם פונים ללקוחות מטעמה של ח.א.ס. לא שוכנעתי כי קביעות אלה של בית הדין האזורי הן פועל יוצא של עמדתו כי יש פסול במעבר של אלון ואסף לחברת ח.א.ס., ולא מצאתי כי בשלב זה של ההליך הוכח שנפלה טעות בקביעות העובדתיות לכאורה של בית הדין. מתן צו מניעה זמני לפרק הזמן שניתן על יסוד קביעותיו העובדתיות לכאורה של בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם ההלכות שנפסקו בבית דין זה.
8.
סוף דבר - הבקשה נדחית. לאור האמור מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המבקשים. כמו כן, לא נדונה בקשתה של קירבי להגיש ראייה נוספת, וההחלטה ניתנה ללא התייחסות לבקשה זו ולראייה הנוספת.
9. בשים לב לסעד שניתן, המגביל את עיסוקם של אלון ואסף לפרק זמן בן חצי שעה, בית הדין האזורי יפעל לדון בתביעה העיקרית בהקדם האפשרי, ובכלל זה יבחן דרכים להקדים את מועד הדיון בתיק העיקרי.
10. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון בעת פסיקת הוצאת במסגרת פסק הדין הסופי בהליך.
11.החלטה זו תישלח לצדדים בפקס מזכירות.
ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ב (29 יוני 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.