בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) אשר קבע כי יש להותיר על כנן את תוצאות הבחירות שהתקיימו ביום 5.11.2013 לראשות המועצה המקומית ג'דידה-מכר (להלן: המועצה).
הרקע להגשת הבקשה
1. נושא הבקשה דנן בא לפני בית משפט זה זו הפעם השנייה, לאחר שנדון בבר"ם 691/14 כיאל נ' ועדת הבחירות לראשות המועצה המקומית ג'דידה-מכר (26.2.2014)). הרקע למחלוקת בין הצדדים פורט בפסק הדין האמור ועל כן אשוב על העובדות בקצרה. ביום 22.10.2013 התקיימו בחירות לראשות המועצה. הואיל ואף אחד משישה המועמדים שהתמודדו על התפקיד לא זכה ברוב של 40% מהקולות הכשרים כנדרש לפי סעיף 9(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 (להלן: חוק בחירת ראש הרשות), נערכו ביום 5.11.2013 בחירות חוזרות בין המבקש לבין המשיב 3 (להלן: המשיב) - שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר (להלן: הסיבוב השני). תוצאות הסיבוב השני פורסמו ביום 24.11.2013, ולפיהן קיבל המשיב 4,857 קולות (50.57% מכלל הקולות הכשרים) ואילו המבקש קיבל 4,748 קולות (שהן 49.43% מהקולות הכשרים). המשיב גבר אפוא על המבקש בפער של 109 קולות. בעקבות פרסום התוצאות, הגיש המבקש ערעור לפי סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות) וסעיף 7(ב)(1) לחוק בחירת ראש הרשות וביקש לבטל את תוצאות הסיבוב השני ולהורות על קיום בחירות חוזרות לראשות המועצה. בערעור הבחירות נטען, בעיקרו של דבר, כי ברוב הקלפיות נמצאו ליקויים רבים ובהם אי התאמות בין מספר המצביעים שזוהו עם כניסתם לקלפי לבין מספר המצביעים שנמחקו מספר הבוחרים עם סיום הצבעתם ולמספר המעטפות שהוצאו מהקלפי; אי התאמה בזהות המצביעים בשני הפנקסים בחלק מהקלפיות; ובין מספר המעטפות שנמסרו לוועדת הקלפי בחלק מהקלפיות לבין מספר בעלי זכות הבחירה. על כן נטען כי מתקיימות הוראות סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות, ומשכך יש לבטל את הסיבוב השני ולהורות על קיומן של בחירות חוזרות.
2. בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) קיבל את ערעור הבחירות, לאחר שבא למסקנה כי נפלו בסיבוב השני ליקויים רבים אשר בהצטברם עולים כדי ליקוי משמעותי היורד לשורשו של עניין שעלול היה לעוות ולשנות את תוצאת הבחירות. נקבע כי נוכח המספר הרב של הליקויים שנמצא, ומאחר שישנה מחלוקת לגבי השאלה אם הסיכום הכולל של מספר הקולות שלגביהם נתגלה פער בין הרישומים השונים עולה על הפער בין מספר הקולות שנרשמו לטובת המשיב לבין מספר הקולות שנרשמו לטובת המבקש (או למצער מדובר בפער שמתקרב לפער שבין המועמדים), יש לקבל את הטענה כי מדובר בליקויים משמעותיים היורדים לשורש העניין ואשר בהצטברם עלולים היו לעוות את תוצאת הבחירות. בית המשפט ציין כי אין חולק שהפער בין הקולות שניתנו למתמודדים בבחירות החוזרות עמד על 109 קולות, ודחה את טענת המשיב כי הפגמים מתייחסים לכאורה ל-104 קולות לכל היותר. צוין כי הואיל ומדובר בסיבוב שני בין שני מועמדים בלבד, די בפגם המתייחס ל-55 קולות כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בצד האמור הודגש כי אין כל טענה או ראיה כי מי ממזכירי ועדות הקלפי או יושבי הראש של ועדות אלה פעל שלא כדין במטרה לנסות ולהשפיע על תוצאות הבחירות לטובת צד זה או אחר. בסיכומו של הליך, הורה בית המשפט קמא על קיומן של בחירות חוזרות לראשות המועצה.
3. המשיב, שניצח בסיבוב השני אך זכייתו בוטלה, הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט קמא, וטען כי גם אם נתגלו ליקויים טכניים מסוימים במישור רישום תוצאות הבחירות, אין עילה לבטל את הבחירות, שכן אין בליקויים נטענים אלה כדי לשנות את תוצאתן. המשיבים 2-1 טענו אף הם כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל מהטעם שפסק הדין אינו עולה בקנה אחד עם הפסיקה המתווה את הנסיבות שבהן יורה בית המשפט על ביטול בחירות. המבקש החרה החזיק אחר עמדת המשיבים 2-1.
4. בפסק הדין האמור החליט בית משפט זה (השופטים ח' מלצר ע' פוגלמן, ו-צ' זילברטל) כי אין מנוס מביטול פסק הדין של בית המשפט קמא והחזרת הדיון אליו לשם קביעת ממצאים עובדתיים בנוגע להיקף הליקויים הנטענים; ולשם בחינה מחודשת - על יסוד ממצאים אלה ויתר הנסיבות - אם יש בהם כדי להשפיע על התוצאה ולהצדיק את ביטול הבחירות. הוטעם כי אומנם נמצאו פערים מסוימים בין הרישומים השונים לבין מספר הקולות בפועל בכל קלפי וקלפי, אולם אין בפסק הדין כל קביעה ביחס להיקפם המדויק. הואיל ופער הקולות בין שני המתמודדים עומד על 109 קולות, לא הייתה מחלוקת כי הערתו של בית המשפט קמא שלפיה די בליקוי המתייחס ל-55 קולות כדי להשפיע על תוצאת הבחירות - אינה נכונה, ולא ניתן לבסס עליה את ההכרעה. נקבע כי השילוב בין ההנחה המוטעית לבין היעדר ממצא עובדתי כאמור אינו מאפשר להותיר את פסק הדין על כנו. נימוק נוסף למסקנתנו היה שגם מהטבלאות והמסמכים שהציג המבקש לא ניתן היה לאמוד את היקף הליקוי, ואילו בדיקה מדגמית של הטבלה שצורפה לתשובתו העלתה כי נפלו בה אי-דיוקים. על כן הורינו על החזרת העניין לבירור משלים בבית המשפט קמא, בהתאם להנחיות שניתנו בפסק הדין.
5. לאחר ששב העניין לבירור משלים, קיים בית המשפט קמא דיון במעמד הצדדים ביום 2.3.2014, ובסופו נתן הוראות לעניין בירור היקף הליקויים. בעקבות החלטה זו הוגשו הודעות מטעם הצדדים. המשיבים 2-1 דיווחו כי ערכו שתי בדיקות: האחת התייחסה לרשימה שמית שכללה מצביעים אשר לטענת המבקש זוהו בספר המסומנים אך לא נמחקו ולהיפך; וכללה התייחסות לכל טענה שהעלה מי מהצדדים. הבדיקה השנייה התייחסה לטענות המבקש לגבי מספר המצביעים המחוקים ולהפרשים בין מספרם בספר המחיקות למול מספר המסומנים ומספר המעטפות בכל קלפי. ממצאי הבדיקה הובאו לפני בית המשפט. ביום 16.3.2014 התקיימה ישיבה נוספת בבית המשפט ונשמעו טיעונים על פה.
פסק הדין של בית המשפט קמא
6. ביום 24.3.2014 דחה בית המשפט קמא (כב' השופט ר' שפירא) את ערעור הבחירות שהגיש המבקש. לאחר שעיין בתוצאות הבדיקות שנערכו, קבע בית המשפט כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים את ביטול הבחירות ועריכתן מחדש. הוטעם כי אף שממצאי הבדיקה העלו כי נפלו ליקויים רבים בבחירות, ובכלל זה אין חולק כי 85 בוחרים נמחקו מספר המחיקות למרות שלא זוהו בספר המזוהים; ו-36 בוחרים זוהו בספר המזוהים אך לא נמחקו מספר המחיקות, המדובר בפגמים שנפלו ברובם במסמכי הבקרה, ולא ניתן לקבוע כי יש בהם הצדקה מספקת לביטול הבחירות. בית המשפט ציין כי השוואת מספר המעטפות שהוצאו מהקלפי, בהתאם לפרוטוקול, למספר המזוהים בלבד או למספר המחוקים בלבד מובילה להפרשים קטנים; כי לא הועלתה טענת מרמה או זיוף של קולות; ובאשר למחלוקת שנותרה בין הצדדים בנוגע לבוחרים שלא ברור אם סומנו או נמחקו כנדרש, הרי שמספר זה אינו עולה על 54 קולות. נוסף על כך, לא הובאה ראיה לכך שהמשקיפים שנכחו בקלפיות התנגדו או לכל הפחות ביקשו לרשום הערות בפרוטוקול לעניין חוסר ההתאמה בין הסימונים בחוברות השונות לבית תוצאות ספירת הפתקים. הואיל ומזכירי הקלפיות הם עובדי מדינה שאינם מתגוררים במועצה ואין להם היכרות עם המועמדים או המצביעים, נקבע כי ניתן להניח שאם היה נכנס לקלפי אדם בלתי מזוהה, אדם שהצביע פעמיים וכיוצא באלה - היו המשקיפים, שהם נציגי המתמודדים, מתריעים על כך. העובדה שדווקא במניין מעטפות ההצבעה לא אותרו פגמים, והעובדה שהמשקיפים לא הבחינו בכל פגם בהליך ולא התריעו עליו במסגרת הפרוטוקולים, תמכה במסקנתו כי הליך ההצבעה ותוצאות ספירת הקולות בכל קלפי משקפים את ההצבעה בפועל, הגם שתיעוד ההצבעה באמצעי הבקרה היה פגום. מטעמים אלה דחה בית המשפט את הערעור.
מכאן הבקשה שלפניי.
תמצית טענות הצדדים
7. המבקש טוען כי די בליקויים החמורים שנתגלו באמצעי הבקרה כדי להוביל לביטול הבחירות. לשיטתו, כדי שאמצעים אלה ישיגו את תכליתם, יש להקפיד על קיומם; ובענייננו הליקויים שאינם שנויים במחלוקת בזיהוי ובמחיקה - בצירוף ליקויים נוספים שהמבקש מונה בבקשתו (סעיף 41 לבקשה) - מוליכים למסקנה כי קם חשש להשפעה על תוצאות הבחירות.
8. המשיבים סבורים כי דין הערעור להידחות, הן משום שהוא אינו מעלה שאלה משפטית כנדרש בסעיף 73(א) לחוק הבחירות; הן לגופו של עניין, משלא קמה עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של פסק הדין קמא לפי ההלכה הנוהגת בהקשר זה.
דיון והכרעה
9. סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות קובע כי בערעור בחירות רשאי בית המשפט לבטל את הבחירות "אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות". בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי יש לעמוד בשני תנאים מצטברים לביטול בחירות מכוח סעיף זה: הראשון, על בית המשפט להשתכנע כי הליך הבחירות היה לקוי; השני, שהיה בליקוי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בהתקיים תנאים אלה, נתון לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על פסילת הבחירות (ראו, למשל, בר"ם 213/14 בלעיש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 22 וההפניות שם (11.2.2014); בר"ם 691/14 הנ"ל, בפסקה 9). בפסק הדין בגלגול הקודם של פרשה זו ציינתי:
"סעד של ביטול בחירות הוא סעד לא שגרתי, והשלכותיו אינן פשוטות. תנאי להושטת סעד זה הוא בחינה קפדנית של הליקויים הנטענים והיקפם. קביעה זו היא הכרחית ולה השלכות במספר מישורים: ראשית, קביעה מדויקת בנוגע להיקף הליקוי בקלפי פלונית תסייע בהכרעה אם מדובר בליקוי טכני שנובע מטעות אנוש, או שמא יש חשד לפגיעה בטוהר הבחירות. שנית, אומדן של היקף הליקוי נדרש לשם הכרעה אם יש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות" (פסקה 10).
10. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, לא שוכנעתי כי קמה עילה למתן רשות ערעור בנסיבות דנן. בית המשפט קמא בחן את הנתונים שהובאו לפניו בהתאם לאמת המידה שהתוותה בפסיקה, ומצא כי אף על פי שאירעו ליקויים בהליכי הבקרה, ובמובן זה התקיים התנאי הראשון מבין שני התנאים האמורים, לא הונחה תשתית מספקת לתנאי השני -שהיה בליקויים שנתגלו כדי לעורר חשש להשפעה על תוצאות הבחירות. בית המשפט קבע כי ההפרשים בין מספר המעטפות שהוצאו מהקלפי, בהתאם לפרוטוקול, ולמספר המזוהים בלבד או המחוקים בלבד, הם קטנים. כך, בקלפיות 1, 5, 6, 7.2 ו-12 נמצא פער של קול אחד בלבד בכל קלפי; בקלפי 8 נמצא הפרש של קול אחד או שניים; ובקלפי 3 נמצא פער שאינו עולה על 17 קולות. כמו כן מצא כי מספר הקולות שלא ברור אם סומנו או נמחקו בצורה שבה היו אמורים להיות מסומנים או מחוקים לפי ההנחיות אינה עולה על 54 קולות; כי לא נטענו טענות זיוף או מרמה וממילא לא הוכח חשד כלשהו לפגיעה בטוהר הבחירות; וכי סביר להניח שהמשקיפים היו מצביעים על ליקויים משמעותיים - היורדים לשורש העניין - אם היו נתקלים בהם. מדובר בטענות המכוונות לקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא ובהסקת מסקנות מהן, וככאלה הן אינן מעוררות שאלה משפטית שלא הוכרעה בבית המשפט העליון. לנוכח ממצאים אלה ובהינתן ההפרש העומד על 109 קולות - איני סבור אפוא כי קמה עילה למתן רשות ערעור בהתייחס למסקנת בית המשפט קמא שלפיה לא הונחה תשתית לקיומו של חשש להשפעה על תוצאות הבחירות.
11. הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א באייר התשע"ד (11.5.2014).