החלטה בתיק ב"ל 5618-03-12

1.     לפנינו תובענה מטעם התובע להכיר בפגיעה בגבו בדרך של מיקרוטראומה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.

2.     המל"ל דחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה במכתבו מיום  27.2.2012.

3.     לאחר שהתובע הגיש תצהירים ונחקר במסגרת דיון ההוכחות אשר התקיים ביום 27.2.2013, שלחו הצדדים ביום 18.6.2013 הודעה על עובדות מוסכמות.

להלן העובדות המוסכמות:

4.     התובע יליד 1947.

5.     התובע החל לעבוד במשק החקלאי של אביו מגיל 14 (6 שעות ביום). מגיל 15 עבד התובע במשק כ-10 שעות ביום.

החל משנת 1971 עובד התובע במשק משרה מלאה, ששה ימים בשבוע, מ05.00 עד 22.00, בין 12-17 שעות ביום.

6.     המשק החקלאי מכיל כ-50 דונם ובהם: רפת (עד סוף שנות ה-70), לול (עד שנת 2005-2006) ושדה של ירקות (החל מסוף שנות ה-70 במקום שדה הירקות והרפת הקים התובע חממות של ירקות).

7.     במסגרת עבודתו הוביל התובע ממקום למקום מספר רב של פעמים ביום, כדי חלב, שקים ובהם תערובות לעופות, שקי דשן/ירק לפרות וירקות מהשדה/חממות.

ההעברה בוצעה, עד סוף שנות ה-70, באמצעות עגלה עמוסה רתומה לסוס. לעגלה לא היו בולמי זעזועים ו/או קפיצים, והנסיעה בעגלה הייתה בדרכי עפר משובשות ולא סלולות.

8.     בתחילת יום העבודה היה התובע אוסף את הפועלים בעגלה (מרחק 2.5 ק"מ מביתו) ולוקח אותם לשדה. משם היה נוסע התובע לרפת בה היה התובע מעמיס (בעזרת הפועלים) 6-7 כדים של חלב, במשקל 50 ק"ג כל אחד. אחר כך היה התובע נוסע 2.5 ק"מ למחלבה, פורק את כדי החלב, ומעמיס אותם לשקילה. משם היה התובע נוסע למחסן ומעמיס, עם עוזר, על העגלה 30-40 שקים (במשקל כולל של טונה וחצי - 2 טון), ובהם תערובת לפרות וללול. התובע היה חוזר למשקו מרחק 2.5 ק"מ ופורק מהעגלה עם פועל את שקי התערובת לרפת וללול.

יחד עם פועל היה התובע שופך את התערובת לאבוסים וחוזר עם העגלה לשדה להביא משם ירק לפרות.

9.     עד אמצע שנות ה-60 היה התובע קוצר את הירק מהשדה עם חרמש תוך כדי תנועת כיפוף הגב ועשיית פעולה סיבובית עם הגב עם 2 הידיים, חזור ונשנה. מאמצע שנות ה-60 ואילך לאחר מכן היה התובע קוצר את הירק בשדה עם מכסחת רוטטת, כחצי שעה ביום. התובע היה גורף את הירק, מעמיס את הירק עם קלשון על העגלה בתנועות כלפי מעלה, לעיתים לבד לעיתים עם עוזר, עד שהיה ממלא עגלה בטונה וחצי של ירק. פעולת איסוף הירק לעגלה ארכה כשעה וחצי ביום.

10.            לאחר מכן שב התובע עם הפועל לרפת על מנת לתת לפרות את הירק לאכילה, ואז היה התובע מנקה את הרפת עם טוריה בתנועה בה הגב מכופף בכ-90 מעלות לערך, והתובע היה עושה תנועת משיכה של הטוריה בשתי ידיו. ניקוי הרפת היה לוקח כשעתיים כל יום.

כן היה התובע עובד בחליבת הפרות.

11.            באותו האופן ועם הטוריה התובע גם ניקה את הלכלוך בלול מתחת לסוללות של העופות ולקח את מה שאסף כדשן לשדה/לחממות של הירקות. ניקוי הלול כאמור היה נעשה פעם בשבועיים-שלושה, כ-7 שעות בכל פעם.

את הזבל שהוציא מהלול מילא התובע ב-200-300 שקים (כל שק שקל 30-40 ק"ג) והיה מעמיס את השקים על העגלה. התובע היה מגיע עם העגלה לשדה לוקח שק, עושה בו חור, ותוך שהוא מחזיק את השק היה הולך בתלמים ומפזר את הזבל. פעולת זיבול התלמים נעשתה במהלך כשבוע, כמה שעות ביום, טרם שתילת הירקות בשדה.

12.            לאחר העבודה במשק (רפת/לול) היה התובע חוזר לעבוד עם הפועלים בשדה והיה עודר במרץ עם הטוריה, כ-6-7 שעות ביום. התובע היה מנכש עשבים, תוך כדי עמידה מכופפת ומשיכת העשבים. בנוסף היה התובע עוסק בקטיף בתנועה מכופפת של הגב ב-90 מעלות לערך ותוך תנועת משיכת בשתי הידיים.

בכל מכה שעשה התובע עם הטוריה על האדמה טוען התובע כי היה חש נקישה/מכה בגבו.