החלטה בתיק ב"ל 4361-06

להלן תביעה להכיר במחלת האפילפסיה שבה לקה התובע כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.

להלן העובדות בקצרה:

1.         התובע, יליד 1966, עבד כשרברב משנת 1995 ועד שנת 2002.

2.         התובע עבד בחברת מגאסון מסוף חודש אוגוסט 2002 ועד ליום 22/5/03 כמתקין מערכות כיבוי אש באתרי ממסר של חברת פלאפון. סך הכל מדובר בעבודה שנמשכה כתשעה חודשים.

3.         בחודש מאי 2003 אובחן התובע כסובל מהתקפי אפילפסיה.

4.         התובע מקבל קצבת נכות כללית בשיעור של 100% בגין מחלת האפילפסיה וזאת החל מחודש אוגוסט 2003.

5.         ביום 6/9/05 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה במחלת האפילפסיה כפגיעה בעבודה וזאת בטענה, כי המחלה נגרמה כתוצאה מחשיפתו לקרינה אלקטרומגניטית. כמו כן, טען התובע לפגיעה משנית שהינה פגיעה נפשית הנובעת ממחלת האפילפסיה.

6.         בתאריך 18/6/06 דחה הנתבע את התביעה בנימוק, כי אין כאן תאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה וכי מדובר בתהליך תחלואתי ללא קשר סיבתי לתנאי עבודתו.

7.         בתאריך 14/12/06 הוגשה התביעה לבית הדין.

8.         השאלות שבמחלוקת הינן: האם נגרמה לתובע פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, כלומר, האם התובע הוכיח אירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים ובלתי הפיכים תוך כדי עבודתו ואשר היה בהם, בכל אירוע בנפרד, לגרום לו נזק כתוצאה מחשיפתו לקרינה אלקטרומגנטית.

9.         מחלת מקצוע מוגדרת בסעיפים 79 ו-85 לחוק המוסד לביטוח לאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, כמחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן: "התקנות"). מדובר ברשימה סגורה של מחלות ואם מחלה מסוימת אינה מופיעה ברשימת מחלות מקצוע, אזי בית הדין לא יכול להכיר בה כמחלת מקצוע.

            כמו כן, תקנה 44 לתקנות מפנה לחלק א' של התוספת השניה לתקנות, הנוגעת למחלות הקשורות לתהליכי ייצור מסוימים, מבלי להתייחס למקצועות.

            בנוסף, תקנה 45 לתקנות מפנה לחלק ב' של התוספת השניה לתקנות ונוגעת למחלות המוכרות כקשורות לסוגי מקצועות מסוימים.

10.       מחלת האפילפסיה אינה מופיעה באף אחת מהחלופות הנזכרות לעיל, ולכן אין כאן פגיעה בעבודה על דרך של מחלת מקצוע. לכן, הדרך הנאותה להתמודד עם פגיעות מהסוג הנטען במקרה הנוכחי היא על דרך המיקרוטראומה.

11.       ההלכה היא שעל מנת להכיר בפגיעה על דרך המיקרוטראומה יש ראשית להוכיח כי מדובר במספר פגיעות שכל אחת מהן היא "תאונה". כלומר, יש להוכיח קיומם של אירועים פתאומיים על פני רצף זמן הניתנים באופן רעיוני ועקרוני לזיהוי ולבידוד.

12.       במקרה הנוכחי, מדובר בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בהתקנות של מערכות לכיבוי אש, כאשר מחצית מההתקנות בוצעו באתרים פעילים ליד ממסרים של חברת פלאפון. התובע עבד ברציפות במרחק שבין מטר לעשרה מטרים מאנטנה פעילה במשך שעתיים עד ארבע שעות בכל התקנה כזו. אנטנה פעילה מעין זו פלטה קרינה אלקטרומגנטית בכל שניה ושניה שבה היא פעלה, בין אם מדובר ברמת קרינה המותרת על פי החוק, ובאין אם מדובר ברמת קרינה מעבר למותר על פי החוק. לכן, מן הראוי למנות כאן מומחה רפואי בתחום התעסוקתי ואם יהיה צורך, נמנה גם מומחה בתחום הנוירולוגיה.

13.       מן הראוי לציין, כי תיק זה שונה בתוכנו מהתביעות הרגילות לתאונת עבודה המוגשות לבית הדין. מדובר כאן בקרינה אלקטרומגנטית כתוצאה מחשיפה לאנטנות סלולריות פעילות, כשמדובר בעובד שעבד כאמור במרחק של מטרים ספורים בלבד מהאנטנות הפעילות. מדובר בנושא שטרם נבדק עד תומו מבחינה רפואית והוא די חדש יחסית בעולם הרפואי. לכן מן הראוי היה, כי ב"כ הנתבע תסכים מיד למינוי מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלת האפילפסיה בה לקה.

14.       ב"כ הצדדים לא היו מסוגלים להגיש לבית הדין עובדות המוסכמות על שניהם, והם חולקים האחד על השני בכל נושא ונושא, ולכן בתיק זה "מרוב עצים לא רואים את היער"...

15.       בנוסף, התובע גם הגיש תביעת נזיקין נגד חברת פלאפון לבית המשפט המחוזי בחיפה והתפשר עמה מחוץ לכותלי בית הדין. ההסדר בין הצדדים לא הובא, כמובן, לידיעת בית הדין.