1. לפניי בקשה למתן צו, המורה לנתבע להשיב לשאלון, וכן למתן צו לעיון במסמכים.
השתלשלות ההליכים בעניינו של תיק זה
2. התביעה, במסגרתו של התיק העיקרי, הוגשה תחילה לבית משפט השלום בירושלים, ובמסגרתה ביקשו התובעים את בית המשפט ליתן פסק דין הצהרתי לעניין חובותיו של הנתבע לתובעים וכן פסק דין כספי - על סך של 860,647ש"ח. כל זאת בשל פעולות שונות, אשר לטענת התובעים, ביצע הנתבע בלא שקיבל הסכמתם לדבר ושלא כדין.
3. בשל תיקונו של כתב התביעה, תוך העמדת הסעד הכספי המבוקש על סך של2,822,282ש"ח, המצוי בגדרי סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, הועבר התיק לבית משפט זה.
4. בדיון שנערך בפניי, ביום 31.12.07, הסביר ב"כ התובעים, כי פנה לנתבע בבקשותיו הנדונות, אך הושב בשלילה. משכך, הגיש בקשתו שבנדון עוד לבית משפט השלום (בש"א 7952/06) והנתבע אף הגיש תגובתו לדבר. כב' השופט כרמל, אשר נדרש לדיון בבקשה ולתביעה ככלל, הציע לצדדים להגיע להסכמה בנדון, אך הללו לא הצליחו. על כל פנים, בשל העברת התיק לבית משפט זה, לא הוכרעה כלל הבקשה ומשכך, נאלץ ב"כ התובעים להעמידה כעת לעיונו של בית משפט זה.
מתן צו לתשובה לשאלון
טענות התובעים
5.
ב"כ התובעים פתח והסביר, בבקשתו האמורה (בש"א 7952/06), כי התביעה הוגשה לאחר שהנתבע ביצע על דעת עצמו פעולות שונות, במטרה לסגור ו/או לנטרל כלל עסקאותיהם התלויות ועומדות של התובעים, וזאת בלא שהנתבע התבקש לעשות כן ובלא ששאל לדעתם של התובעים. הנתבע, לטענת ב"כ התובעים, לא היה רשאי לפעול בשמם של מרשיו ולהחליט עבורם אילו פעולות תבוצענה בכספם. כן נטען, כי היה על הנתבע, לכל הפחות, לפעול בתיאום עם התובעים ולאור עמדתם בנדון.
6. על כן, הפנה ב"כ התובעים לנתבע שאלון, הכולל שאלות שונות בדבר הליך קבלת ההחלטה, ככל שנוגע הדבר לסגירת עסקאותיהם של מרשיו. כך למשל נדרש הנתבע לפרט שמותיהם ותפקידיהם של המעורבים בקבלת ההחלטות הנדונות, חלקו של כל אחד מהם והצעדים שננקטו עובר לקבלת ההחלטות האמורות. עוד נדרש הנתבע לפרט הטעמים - בעטיים נסגרו חלק מן העסקאות בלבד וכן הנימוקים לסגירתן של העסקאות במועדים שונים. בנוסף, נתבקש הנתבע להציג מקרים דומים לזה של התובעים - בגינם נהג הנתבע באופן זהה, וכן נתבקש לפרט, האם ישנן הנחיות ברורות באשר לטיפול בעסקאות מט"ח ולתנאים לסגירתן.
תגובת הנתבע לבקשה
7.
ב"כ הנתבע התייחס לטענותיו של ב"כ התובעים, בתגובותיו לדבר מיום 3.2.08 ומיום 18.2.08. לדידו, אין מקום, ככלל, להיעתר לבקשה בדבר מתן צו להשיב לשאלון. הנתבע לא חסך מהתובעים המידע הרלבנטי ואף ניאות למסור מידע, אשר היה בכוחם של התובעים לאתר בנקל, מבלי להידרש לעזרתו בנדון (מידע אודות שערי חליפין למשל). דא עקא, התובעים, לטענת ב"כ הנתבע, חורגים בדרישותיהם באופן בלתי סביר ודורשים תשובות לשאלות, אשר אין להשיב עליהן לאור עקרונות הפסיקה בנדון. יתרה מזו, המדובר במחלוקת משפטית בבסיסה, המתמקדת בשאלת סבירות החלטתו של הנתבע בדבר סגירת העסקאות. על כן, הרחבת הליך השאלונים וגילוי המסמכים שלא לצורך, הנה מיותרת, חסרת בסיס ומשקפת ניסיונותיהם של התובעים לחדור למערך ניהולו הפנימי של הנתבע.
8. ב"כ הנתבע ביקש לדחות בקשתם של התובעים לקבלת מידע בדבר זהותם של מקבלי ההחלטות בעניינם ואודות הליך קבלת ההחלטות, באשר בבקשה קנטרנית ובלתי סבירה עסקינן, לדידו. הרי ב"כ התובעים הסביר, בדיון שנערך ביום 31.12.07, כי קבלת התשובות נחוצה לו בשל רצונו לזמן מקבל ההחלטה לעדות. ב"כ הנתבע הודיעו, במכתבו מיום 30.1.08, כי רואה החשבון ישראל זיכל, המשמש כיום סמנכ"ל בכיר בבנק, יזומן להעיד מטעמו של הנתבע. עוד ציין ב"כ הנתבע, כי במסגרת מכתבו האמור, השיב לשאלותיו של ב"כ התובעים, כך שאין מקום להיענות לבקשתו "לדוג" עדים למעשה, כעת.
באשר לבקשה להעברת מידע אודות מקרים נוספים - בעטיים פעל הנתבע לסגירת עסקאותיהם של לקוחות, הבהיר ב"כ הנתבע, כי המדובר בחיסיון בנקאי בסיסי ומשכך בתי המשפט אינם נוטים להיעתר לבקשות כגון דא. על כן ולאור העובדה, שב"כ התובעים לא הסביר הרלבנטיות שבמידע מעין זה, אין מקום להיעתר לבקשה. נוסף לאמור ולאור העובדה, שנסיבותיו של תיק זה חריגות וייחודיות, הרי אין בנמצא דוגמא למקרים נוספים, שנסיבותיהם דומות.
9. ב"כ הנתבע ציין עוד, בהתייחס לבקשתו של ב"כ התובעים לחשוף הנהלים הפנימיים, כי אלה אינם נוגעים לסגירת עסקאות כתוצאה מחשד להלבנת הון בחשבונות - בהם מתנהלות העסקאות. עוד טען ב"כ הנתבע, כי אין לנהלים הפנימיים כל תוקף משפטי במערכת היחסים שבין הנתבע לבין הלקוח ואין בחריגה אפשרית מהם, כפי שהובהר בפסיקה שהגיש, כדי להצביע על חוסר תום לב או רשלנות מטעמו של הנתבע. אשר על כן, ביקש ב"כ הנתבע לדחות הבקשה.
10. ב"כ הנתבע ציין, כי אין למרשו כל התנגדות להצגת הסיבות לסגירת חלק מן העסקאות בלבד במועדים שונים, וכן לא הביע התנגדותו להצגת נתוניה המדויקים של כל אחת מן העסקאות, ככל שמצוי המידע לדבר ברשותו של הנתבע.
תשובתם של התובעים לבקשה
11. ב"כ התובעים הדגיש דבר נחיצותן של התשובות המבוקשות לצורך ההוכחה, כי ההחלטה, תוכנה, אופן קבלתה וכיו"ב נעשו שלא כראוי. לדבריו, אין בעצם זימונו של רואה החשבון זיכל ולא כלום לעניינם של התובעים שהרי האינפורמציה נדרשת עוד טרם ישיבת ההוכחות ולשם הכנה ראויה להליך. יתרה מזו, אין כל וודאות, כי רואה החשבון זיכל ידע להשיב לשאלות בחקירתו בעוד מתן התשובות לשאלון יסייע לתובעים להחליט, האם ברצונם לקרוא לעדות נציג אחר של הנתבע. ב"כ התובעים טען עוד, ככל שנוגע הדבר לשאלותיו בדבר מקרים דומים לזה של התובעים, כי ניתן להתגבר על טענות החיסיון, אשר הועלו על ידי הנתבע בנדון, תוך העברת המידע ללא פרטים מזהים.
אשר על כן, לטענתו, יש לחייב הנתבע להשיב לשאלותיהם של התובעים בתצהיר ערוך כדין, מטעמו.
דיון
12. תקנות 105 - 111 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:
"תקנות סדר הדין האזרחי"), העוסקות בסוגיית ה
"שאלונים", נועדו לייעל הדיון, להביא לחיסכון בהתדיינות ארוכה ובהוצאות משפטיות שונות, למקד גדרי המחלוקת, להקל על בעלי הדין להרים נטל ההוכחה ולמנוע הפתעות למי מבעלי הדין, עם התקדמות ההליך (ראו ע"א 327/68
זינגר נ' ביינון ואח', פ"ד כב(2) 602, בעמ' 604). ברי, כי מטרתו של השאלון לחדד השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודאות - וכל זאת בהנחה, שבעל דין, הנאלץ לומר דבריו בתצהיר, ייעשה כן בזהירות ויקפיד בגרסתו (ראו א' גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003) בעמ' 152).