מבוא
1. עסקינן בתביעה לפי
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:
"חוק הפיצויים"), בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בשתי תאונות דרכים בהן היה מעורב ביום 27.11.01 (להלן:
"התאונה הראשונה") וביום 22.8.04 (להלן:
"התאונה השניה").
2. בפניי בקשת ב"כ הנתבעות 2-1 (להלן:
"הנתבעות") להבאת ראיות לסתור את החלטת הועדה הרפואית מטעם המל"ל (להלן:
"הועדה") מיום 24.2.05 מכוח הוראת סעיף 6 ב' ל
חוק הפיצויים.
3. לטענת הנתבעות, יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה בשל העובדה כי לא עמדו בפני המל"ל כל המסמכים הרפואיים של התובע בעניין חבלה בילדותו בעין שמאל וכי הועדה בחרה להתעלם ממידע רפואי זה בעת קביעת שיעור נכותו של התובע, בעוד שבעניינו לא הוכח כי נגרמה לתובע חבלה בעינו בגין התאונה הראשונה.
4. עוד טוענות הנתבעות כי הועדה התעלמה מתיקו הרפואי של התובע וכי, לחילופין, לא הונח בפניה מלוא התיעוד הרפואי.
5. לטענת התובע, יש לדחות את בקשת הנתבעות. הועדה מינתה את ד"ר לוסקי כמומחה בתחום העיניים, אשר קבע כי הממצאים קשורים לתאונה; הועדה מינתה את ד"ר כרמון, לאחר שהחליטה להסיר כל ספק בעניין מסקנותיו של ד"ר לוסקי, שקבע כי
"...ניתן להניח קיום קשר בין החבלה לבין הממצאים".
6. עוד טוען התובע, כי תיק קופ"ח של התובע היה מונח בפני הועדה, כמצוין בפרוטוקול מיום 23.11.03.
דיון
7. התובע נבדק על ידי ד"ר לוסקי מטעם המל"ל. בחוות דעתו מיום 10.11.03 קובע ד"ר לוסקי כי
"...ממצאים קשורים לתאונה". נכונה הטענה כי ד"ר לוסקי ביקש בבדיקות קודמות המצאת תוצאות בדיקת חדות ראיה - אולם לא קיבלה.
8. בדיקת חדות ראיה, ככל הנראה, לא בוצעה לתובע עובר לתאונה, ועל כן ממילא גם אם היה מקום למינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, לא הייתה עומדת בפניו בדיקה שכזו. לו היה מתברר כי התובע ביצע הבדיקה, או כי זו אותרה רק עתה, וכי ממצאיה מקעקעים את מסקנות רופאי המל"ל - היה מקום לטענת הנתבעת. ברם, לא זהו המקרה. יתרה מכך, עצם העובדה כי בדיקה זו לא בוצעה לתובע במסגרת הטיפול הרפואי שקיבל עובר לתאונה, נחלשת טענות הנתבעות בדבר חומרת מצבו.
9. ד"ר לוסקי קבע לתובע נכות בשיעור של 15% לפי סעיף 52 (1) א', 6 ל
תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה) תשט"ו 1956 (להלן: "
התקנות"). ד"ר לוסקי בחוות דעתו הראשונה מיום 20.11.02, בפרק תולדות המקרה, מודע לתאונה שעבר התובע בנעוריו וכדבריו: "
לפני כ-40 שנה היה טראומה בעין שמאל...". ד"ר לוסקי ביקש לקבל תוצאת בדיקת חדות ראיה שבוצעה לתובע לפני התאונה (בהנחה שבוצעה). בהמשך משלא קיבל את תוצאות הבדיקה (שככל הנראה לא בוצעה), קבע בחוות דעתו מיום 12.11.03, כי הפיברוזיס שמצא בעינו השמאלית של התובע, נגרמה בגין התאונה וקבע לתובע 15% נכות. ד"ר לוסקי לא מצא לנכון להתייחס לתאונה הקודמת, כמו גם לסכרת ולחץ הדם מהם סובל התובע.
10. בפרוטוקול ישיבת הועדה מיום 23.11.03 מפורטים המסמכים שעמדו בפני הועדה, ביניהם תיק קופ"ח (עמוד 1 לפרוטוקול).
11. בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הועדה כי היא אינה מקבלת את חוו"ד ד"ר לוסקי וכי
"...מתעוררת השאלה האם קיים קשר סיבתי לתאונה... לאור האמור לעיל ועל מנת להסיר את הספק הועדה מבקשת חוו"ד נוספת בנוגע לעין שמאל". בפני הוועדה עמדו שתי חוות דעתו של ד"ר לוסקי, אולם היא מצאה לנכון, על אף שכל המידע היה בפניה, למנות את ד"ר כרמון אך ורק לעניין מחלת הסכרת ולחץ הדם, תוך שהיא מתעלמת מהפגיעה הקודמת.
12. ד"ר כרמון מונה כמומחה נוסף על ידי הועדה ובחוות דעתו מיום 30.12.03 קבע
"... פגיעה צמיתה בחדות הראיה על רקע פיברוזיס במקולה של עין שמאל... בשים לב לצילום לאחר התאונה, בסמוך לה עם ממצא חריף בעין שמאל ניתן להניח קיום קשר בין החבלה לבין הממצא." (עמוד 2 לחוות הדעת).
13. בפני ד"ר כרמון עמדו מסמכים רפואיים מרופאי עיניים אשר בדקו את התובע, תעודת חדר מיון וכן חוו"ד של ד"ר לוסקי.
14. ד"ר כרמון קבע לתובע נכות צמיתה בגין הפגיעה בעין שמאל, בהתעלם מהראיה בעין ימין, בשיעור של 25% לצמיתות לפי סעיף 52 (1) (1) (ח).
15.
סעיף 6 לחוק הפיצויים קובע כי:
"ביהמ"ש יהיה רשאי להתיר לבעלי דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
16. נקבע בפסיקה כי על ביהמ"ש לעשות שימוש במשורה בסיפא לסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים, וכלשון כב' השופט אור בע"א 5779/90
הפניקס נ. טיארה פ"ד מה (4) 77:
"אכן פסיקתו של ביהמ"ש היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6 ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
17. מצאתי כי בנסיבות תיק זה , אין ממש בבקשת הנתבעות להבאת ראיות לסתור.
18. תיק קופ"ח של התובע, בדיקות קודמות, ככל אשר קיימות בעניינו של התובע, וחוות דעת שני המומחים שמונו על ידי הועדה - עמדו בפני הועדה בקובעה בהחלטתה מיום 13.1.04:
" שתי חוו"ד קושרות את הפיברוזיס... לתאונה הנדונה ועל כן הועדה מקבלת את מסקנותיהם לגבי הקשר הסיבתי".