החלטה בתיק א 212447/02

1.         זוהי בקשה למחיקת הכותרת ב"סדר דין  מקוצר", ולחילופין, למתן רשות להתגונן כנגד תובענה של הבנק - המשיב בסך 573,745.21 ש"ח אשר הוגשה בסדר דין מקוצר.

רקע עובדתי

2.         המשיב הינו תאגיד בנקאי.

3.         המבקש והמבקשת היו נשואים בזמן הרלבנטי לתביעה וכיום הינם גרושים.

4.         ביום 24.8.90 נטלו המבקשים הלוואה על סך של 150,000 ש"ח למימון רכישת נחלה במושב צור משה מאת המשיב.

            (להלן: "ההלוואה"; "הנחלה").

5.         הנחלה לא היתה רשומה במינהל מקרקעי ישראל על שם המבקשים, אלא על שם המוכרת - הגב' נחמה שלם. המבקשים הציגו מסמכים על פיהם המוכרת הינה בעלת הזכויות בנחלה וכי לא היו שיעבודים על הנחלה.

6.         מכיון שהנחלה טרם נרשמה על שם המבקשים, נרשמה משכנתא על נכס מקרקעין אחר - חנות בנתניה אשר היתה רשומה על שם גב' פייגה אקרמן, דודתו של המבקש - כבטוחה להחזר ההלוואה.

            (להלן: "פייגה"; "החנות").

7.      המבקשים לא שילמו למשיב את חובם  - וביום 26.8.1992 הועמדה יתרת חובם לפרעון מיידי. ביום 27.7.1993 פתח המשיב תיק הוצאה לפועל מספר

0-93-64582-01 למימוש המשכנתא אשר נרשמה על החנות.

8.         ביום 3.12.1992 הגישה פייגה כתב תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נגד המבקש והמשיב, בו ביקשה לבטל את המשכנתא שנרשמה לטובת המשיב על החנות מכיוון שהמבקש פעל בניגוד להסמכה שניתנה לו, ושעבד את הזכויות בחנות לטובת המשיב, שלא כדין.

9.         בשנת 1994, הגיעו פייגה, המבקש והמשיב להסדר ביניים, אשר קיבל תוקף של החלטה, לפיו המשיב לא יפעל למימוש המשכנתא הרובצת לטובתו על החנות כנגד קבלת מחצית מדמי השכירות המשולמים עבור החנות עד לחדש מאי 1996.

10.       ביום 19.2.1996, סמוך למועד סיום תביעת פייגה, חתמו הצדדים לתביעת פייגה - המבקש, המשיב ועו"ד ניסים אלעזר, אשר היה ב"כ המבקש ופעל למישכון החנות וטיפול בהעברת הזכויות בנחלה אותה רכשו המבקשים, על הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין - הקובע כי המבקש ימציא לידי הבנק את התחייבות מנהל מקרקעי ישראל לשעבוד זכויות המבקשים בנחלה בתוך 90 יום, לאחר קבלת ההתחייבות תבוטל המשכנתא הרובצת על החנות, באם לא יעשה כך תמשיך פייגה לשלם לבנק מחצית מדמי השכירות ועליה יהיה לפתוח בהליכים לביטול המשכנתא הרשומה על החנות.

עוד נקבע כי עו"ד אלעזר ניסים יעביר סך של 13,000$ למשיב והסכום יחשב לצורך פרעון ההלוואה של המבקשים.

11.       ביום 8.10.1996 פנה הבנק למבקש והודיע לו על פי הסכם הפשרה כי טרם המציא את ההתחייבות וכי אם לא ישלם חובו יפתח הבנק בפעולות משפטיות לגביית חובו.

12.       כמו כן על פי ההסכם החלה פייגה לשלם למשיב מחצית מדמי השכירות.

 כן הגישה תביעה (ה"פ (ת"א) 321/97) כנגד המשיב לביטול המשכנתא הרשומה על החנות אשר נדחתה ביום 7.11.1999.

13.       ביום 14.2.2000 פנה המבקש במכתב אל המשיב בבקשה להגיע עימו להסדר  לשם סילוק מוחלט של התחייבויות  המבקשים.

14.       הצעתו של המבקש היתה כי יפקיד הוא סכום של 200,000$, פייגה תפקיד 50,000$, המשיב מצידו יתן הנחה ובתוך 180 יום ישלימו המבקשים תשלום סכום החוב המוסכם למשיב, והמשכנתא תבוטל.