החלטה בתיק א 1613/04

מבוא:

בפני בקשה להורות על הוצאתה של חוות דעת בתחום השיקום התעסוקתי, אותה הגישו המשיבים, מתיק בית המשפט וכן מתבקש ביהמ"ש, שלא לאפשר הגשתה כחלק מהראיות בתיק.

המשיבים הגישו תגובה, לפיה הם מתנגדים לבקשה מטעמים שפרטו.

הרקע לבקשה:

התובענה שבכותרת הוגשה על-ידי המבקש לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: " חוק הפיצויים").

המבקש, מאיר מדד, נפגע פגיעה רב מערכתית בתאונת דרכים שארעה ביום 26.3.02. בתחילה הוגשה התובענה לבית משפט השלום בפתח-תקווה, אשר הורה על מינויים של מומחים רפואיים  בתחום הנוירוכירוגיה, הפסיכיאטריה, האורטופדיה ובתחום א.א.ג. בית המשפט לא מצא לנכון למנות מומחה רפואי בתחום השיקום, כבר באותו מועד:

"באשר למומחה בתחום השיקום, הרי שהתובע מצוי עדיין בתהליך שיקומי ואני סבורה כי יש לשוב ולדון בבקשה זו לאחר התייצבות מצבו ובכל מקרה לאחר קבלת חוות הדעת השונות."

(החלטת כב' השופטת א. באום ניקוטרה מיום 24.9.03).

כאן יובהר, כי החלטת כב' השופטת ניקוטרה תואמת את נטיית בתי המשפט השונים שלא למנות מומחה שיקומי, אלא לאחר שנתקבלו חוות דעת המומחים בתחומים השונים לעניין מצבו הרפואי של הנפגע ואלה השיבו על שאלות הבהרה ונחקרו על חווות דעתם.

לאחר שהמומחים השונים הגישו את חוות הדעת מטעמם, הסתבר, כי הנכות המשוקללת של המבקש הינה 81.5% לערך. במצב דברים זה, עתר המבקש להעברת תיקו לבית המשפט המחוזי ואכן, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 20.4.04, הועבר התיק לבית משפט זה ונקבע בפני.

ביום 17.1.06 הגישו המשיבים חוות דעת בתחום השיקום התעסוקתי מטעם ד"ר רות נאור, מומחית שיקומית.

בימים 26.3.06, 27.3.06 ו- 29.3.06 התנהלו ישיבות הוכחות בפני וביום 30.5.06 הגיש המבקש את הבקשה שבפני.

טענות המבקש:  

המבקש טוען, כי מאחר ועסקינן בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, הדרך היחידה למנות מומחה רפואי היא בהתאם להוראות החוק ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986 (להלן: " התקנות"). על כן, טוען המבקש, כי אין ביכולתם של המשיבים להגיש חוות דעת של מומחה בתחום השיקום התעסוקתי מטעמם ויש לבקש מינוי מוחה מטעם בית המשפט. 

טענות המשיבים:

המשיבים טוענים, כי ד"ר נאור אינה מומחית בתחום הרפואה, אלא בעלת תואר דוקטורט בעבודה סוציאלית ומומחית בשיקום תעסוקתי וחוות דעתה הינה עדות רגילה לכל דבר ועניין בנושאים עובדתיים גרידא, שעניינם במקרה דנן, פירוט אפשרויות של הכשרה תעסוקתית הקיימת לנכים דוגמת המבקש. לפיכך, טוענים המשיבים, כי אין בסיס לטענה בדבר חריגה מהוראות החוק והתקנות.

המשיבים מוסיפים וטוענים, כי במסגרת פרשת הגנתם הם מבקשים להוכיח, כי חרף נכותו של המבקש, לא נסתם הגולל על אפשרותו לשוב למעגל עבודה כלשהו בעתיד. אשר על כן, נדרשים המשיבים, להציע מספר מרכזי שיקום בארץ העוסקים בשיקום תעסוקתי לנכים דוגמת המבקש ולצורך כך הוגשה חוות דעתה של ד"ר נאור.

עוד טוענים המשיבים, כי מקום בו קיימת התייחסות מפורשת של מומחה מטעם בית המשפט לנושא כלשהו בחוות דעתו, רשאים בעלי הדין להעיד עד מומחה על מנת להוכיח כיצד ניתן ליישם, הלכה למעשה, את ההמלצה של המומחה הרפואי ולצקת לתוכה תוכן. כך, בחוות דעתו של ד"ר אשכנזי, הנוירוכירוג שמונה מטעם בית המשפט, נקבע, כי המבקש "יזדקק בעתיד להמשך טיפול שיקומי על-מנת לנסות לעזור לו לחזור לתפקד בקהילה" וכי "במידה ויתמיד בטיפול השיקומי קיים סיכוי שמצבו ישתפר והוא יוכל לחזור לתפקד ולחיות בצורה סבירה". במצב דברים זה הוגשה חוות דעת שמטרתה "לצקת תוכן או לתרגם הלכה למעשה את קביעתו זו של המומחה ולהראות לבית המשפט את אפשרויות השיקום של נכה דוגמת התובע". המשיבים מפנים לרע"א 2985/96 סיון מדלסי נ' אבנר גוני ואח', פ"ד נ(2) 81 להלן: " עניין מדלסי", אשר לדידם תומך בעמדתם.   

דיון והכרעה: