בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1187-06,10506-08,10993-08
29/07/2008
|
בפני השופט:
איתן אורנשטיין
|
- נגד - |
התובע:
1. איזבל בלאס בפש"ר על ידי הנאמן עו"ד בויאר 2. דוד בלאס בפש"ר על ידי הנאמן עו"ד בויאר
עו"ד בויאר
|
הנתבע:
1. פלטיאל וכטפוגל 2. ר.נ.י. פרעם אחזקות בע"מ
עו"ד עמית מנור עו"ד בויאר יעקב מיכאל
|
החלטה |
- לפני שתי בקשות בקשר עם תביעה שהגיש המשיב 1 (להלן: "
המשיב"), נגד הנאמן של המבקשים 1 ו- 2 המצויים בהליכי פשיטת רגל, לפיה הוא זכאי ליתרת התמורה שתתקבל ממכירת דירת המבקשים בשד' חן 32 בתל אביב (להלן:"
הדירה"), לאחר פירעון המשכנתא לטובת המשיבה 2 (להלן: "
המשיבה").
- לעמדת המשיב הוא הלווה למבקשת 1 (להלן:"
המבקשת"), סך של 900,000 ש"ח בהתאם להסכם הלוואה שבין הצדדים מיום 4.1.91 בו פורטו תנאי ההלוואה. בהתאם להסכם התחייבה המבקשת לשעבד לטובת המשיב את זכויותיה על נכסים שונים ובכללם הדירה, במשכנתא ראשונה בדרגה. לעמדת המבקש זויף שטר המשכנתא לפיו נרשמה כביכול משכנתא לטובתו על הדירה כנחזה בשטר משכנתא מיום 22.4.91 כאשר בפועל לא נרשמה כל משכנתא. בהמשך, ולאחר שהתברר למשיב כי לא נרשמה המשכנתא, חתמה המבקשת על יפוי כוח לטובתו שמכוחו נרשמה לטובתו הערת אזהרה על זכויותיה בדירה וזאת ביום 4.7.91. באותה עת היתה רשומה על זכויות המבקשת בדירה משכנתא לטובת בנק למסחר בע"מ. בנסיבות אלה התחייב המבקש 1 (להלן: "
המבקש"), כלפי המשיב כי יסיים את רישום המשכנתא לטובתו של האחרון לא יאוחר מיום 15.10.04 ובאופן שעד אז תוסר המשכנתא הרשומה לטובת בנק למסחר בע"מ.
בשלב מסויים הסב הבנק למסחר בע"מ את המשכנתא למשיבה. המשיב הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו נגד המבקשים מחמת אי פירעון ההלוואה, אך התביעה הופסקה מחמת הכנסם של המבקשים להליכי פשיטת רגל. במסגרת הליכי פשיטת הרגל מונה עו"ד בויאר כנאמן לנכסי המבקשים. המשיב הגיש לנאמן הוכחות חוב שסכומן הוא כ 5,848,608 ש"ח, תוך שטוען כי שמר על הבטוחה שלו, קרי הערת האזהרה. הנאמן דחה את הוכחות החוב.
- הנאמן הגיש בקשה לבית המשפט לפשיטת רגל, בש"א 11887/03 למתן הוראות כי הדירה היא נכס של פושטי הרגל וככזו מוקנית לנאמן. לעניין זה נטען כי מכירת הדירה לצד שלישי בשם דבל השקעות ונכסים בע"מ היא בלתי חוקית ונועדה להבריח נכסים. בית המשפט (כב' השופטת קרת), נעתר לבקשה והורה בהחלטה מיום 22.7.07 (להלן: "
ההחלטה"), כי הדירה מוקנית לנאמן בכפוף למשכנתא לטובת המשיבה ובסכום שנקבע בהחלטה.
- בנסיבות אלה הגיש המשיב את התביעה נשוא החלטתי ובה נטען כי לאחר פרעון המשכנתא לטובת המשיבה, בשיעור שנפסק בהחלטה, הוא זכאי ליתרת התמורה שתתקבל מהמכירה. זו עילת התביעה נשוא הבקשות שלפני.
- הנאמן טוען כי לא זכה לשיתוף פעולה של החייבים בתובענה, לרבות מתן תצהיר. לגופו נטען כי יש לדחות את התביעה מטעמים עובדתיים ומשפטיים כאחד שלא ראיתי צורך לפרטם לצורך ההחלטה.
- בישיבת קדם המשפט האחרונה שהתקיימה בתיק הורתי על הגשת תצהירי עדות ראשית וכאלה הוגשו על ידי המשיב וכן על ידי הנאמן, אשר ציין את הקשיים כאמור בהשגת שיתוף פעולה מצד החייבים.
בש"א 10506/08
- החייבים הגישו ביום 25.5.08 בקשה, בש"א 10506/08 בה עתרו לבית משפט זה ליתן להם אורכה בת 60 יום להתייחס לתביעה. לעמדתם הם לא היו מודעים לתביעה אלא רק סמוך לפני הגשת הבקשה ממכתב הנאמן. עוד הוסיפו כי נוכח חוסר אימון מוחלט בינם לבין הנאמן הם סבורים שיש לאפשרלהם לייצג את עצמם. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה שזורה טענות עובדתיות ואינה נתמכת בתצהיר כדין ודי בכך כדי לדחותה. במיוחד נכון הדבר שעה שהמבקשים לא הגיבו לטענות הנאמן לפיהם ביקש הנאמן את התייחסותם לנשוא התביעה, מזה זמן ניכר והם סירבו לשתף פעולה. המבקשים אף לא טרחו לסתור את תגובת הנאמן להגיש לה תשובה או למסור תצהיר מטעמם במיוחד לאחר שהנאמן הדגיש את העדר התצהיר התומך בטענות החמורות כלפיו. במיוחד חמור העניין שעה שהנאמן צירף לתגובתו מכתב ששלח לחייבים בדואר רשום ביום 14.9.06 לו צורף כתב ההגנה. בנוסף נטען ולא הוכחש כי החייבים ידעו על התביעה גם מדוחות של הנאמן שהוגשו לבית המשפט ולכנ"ר ואמורים להיות בידיעת המבקשים.
זאת ועוד, בקשה כאמור היה על המבקשים להגיש לבית המשפט של פשיטת הרגל שהוא הערכאה המוסמכת לדון בבקשה כגון דא.
מעבר לדרוש, הבקשה לוקה בשיהוי חמור במיוחד נוכח העובדה שכבר הוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי הצדדים והתיק יקבע לשמיעת ראיות. לכן יש טעם בעמדת בא כוח המשיב המתנגד לבקשה שמשמעותה עיכוב מעבר לצורך בבירור התובענה במיוחד בהתחשב בגילו המתקדם של המשיב.
החייבים, המבקשים יישאו בהוצאות בסך 2,500 ש"ח בצירוף מעמ, לקופת הפש"ר וסך 2,000 ש"ח בצירוף מעמ למשיב 1.
בש"א 10993/08
8. בקשה נוספת היא בקשת הנאמן, בש"א 10993/08, למחיקת סעיפים בתצהיר העדות הראשית של המשיב ולחלופין מחיקת סעדים מכתב התביעה.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא ראיתי מקום להורות כמבוקש. סעיפים 27-29 לתצהיר המשיב שמחיקתם מבוקשת, מושתתים על שנאמר למצהיר על ידי יועציו המשפטים. ככאלה אין הסעיפים בגדר עובדות שיש להעלותם בתצהיר ומקומם בסיכומים. לפיכך, אין נפקא מינה אם הסעיפים מופיעים אם לאו בתצהיר ונשואם ייבחן במידת הצורך על ידי בית המשפט אשר יישמע את הראיות. אוסיף כי לטעמי אין מקום לכלל לשאלות וחקירות על סעיפים אלה בתצהיר אף לגופו שכן מועלות בהן טענות משפטיות של קיום מעשה בית דין מחד גיסא והסתמכות משפטית מאידך גיסא.
לאור מסקנתי לעיל, אין מקום לבקשה החלופית בנושא מחיקת הסעדים. מעבר לדרוש, די לצורך השלב המקדמי שאין בתצהיר המשיב 1 כדי להוות הסכמה להרחבת חזית.
הוצאות הבקשה בסך 3,500 ש"ח בצרוף מע"מ לפי התוצאות .
9. הואיל והוגשו תצהירי הצדדים, למעט המשיבה - הנתבעת 2, כאשר מועד הגשת תצהיריה חלף אזי התיק מועבר לשמיעת ראיות כאשר הנתבעת 2 תחשב כמי שבחרה שלא להגיש תצהיר עדות ראשית.
המזכירות תעביר את התיק לשמיעת ראיות.
ניתנה היום, כ"ו בתמוז, תשס"ח (29 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים לרבות המבקשים בדואר רשום.